דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור - דברי הגר"א על השכר מעקידת יצחק

2022
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:21

    יפה מאוד!
    תודה רבה

  • חיפוש מקור - חטא אדם הראשון על פי הלשם

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:02 תודה רבה!
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 11:33 תודה רבה תזכה למצוות.
  • חיפוש מקור לכפילות א"מ, מחה והעבר פשעינו, מחוק ברחמיך

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2022 02:32 קבצים מצורפים: דבר בעתו - לחפץ חיים.pdf
  • חיפוש מקור למה שפרחה נשמתה של שרה כששמעה שנעקד יצחק

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2022 11:59 אם כבר מדברים על הפרשה הזה - וזה פרשת השבוע - תרשו לומר עוד ווארט ששמעתי והלוואי שהחו"ר ימצאו גם לזה מקור (אני שמעתי את זה מאאמו"ר זצ"ל, אך ללא מקור נוסף) השאלה היא שכשם שאברהם היה מוכן לעקוד את יצחק כי זה רצון השם - הלא שרה גם היתה מוכנה שיצחק יתקרב כעולה אם רצונו ית"ש, ולמה פרחה נשמתה כשהיא שמעה מזה? והתשובה - חז"ל אומרים שהיא בקשה מעוג (נרלי שזה עוג) שהיה ענק וראה מרחוק ועוג מספר שהוא רואה שיצחק נעקד ואברהם לוקח את הסכין ומקרב אותה אליו, ושרה שמחה שבנה זכה להיות עולה להשי"ת ואז פתאום עוג אומר לה שאברהם לא שוחט אותו ואדרבא מרחיק את הסכין ויצחק לא נשחט - ושרה - שלא יכלה לשמוע את דבר ה' אל אברהם שמונע ממנו להקריב אותו - חשבה שאולי מצאה פסול בבנה - ועל זה, על הצער שאולי בנה אינו ראוי להיות עולה - על זה פרחה נשמתה ומזה יש ללמוד קצת במילים של רש"י בתחילת פרשת חיי שרה "לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה", היא הצטערה על זה שהוא לא נשחט!!! ווארט מדהים אך - יש לזה מקור? תודה לכולם יום נפלא משה רייך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 11/11/22, 11:58:33 AM
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 19:49 אני אומר בזהירות שזה פירוש מעוות ולא נכון לדברי הגמרא "לא הוציא שנתו". יומא ט ע"א אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: *כל אחד ואחד לא הוציא שנתו. * מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:06 ואם הם כותבים, אז מה, תבדוק לבד ותסיק מסקנות יש סברא לומר שהיה למגיד הק' פשט מסוים באחד ממאמרי הזוה"ק ועל סמך זה כתב דבריו, אך כמובן זו השערה בלבד. שורה תחתונה, כמו שכתבת שכנראה אין מקור מפורש, אלא משהו דומה, תנסה לעיין בבלק הנ"ל ובאור יקר אולי תמצא את שבקשה נפשך, רק העפתי מבט מקופיא.
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 10:52 מחפש מקור דאיתא בספה''ק דהטעם שאומרים קדיש בשעת הלווי' כדי להשריש שכל מה שנעשה הוא לגדל ולקדש שמו יתברך. תודה.
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 17:28 ייש"כ גדול לכולכם. מאת: [email protected]

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים