דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור - דברי הגר"א על השכר מעקידת יצחק

2022
5 3 25 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:21

    יפה מאוד!
    תודה רבה

  • חיפוש מבקר לתורת הגר"א

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2022 01:00 לכל הפונים. קיבלתי כבר הצעות. תודה רבה לכם
  • מקור דברי הגר"א

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 15:49 בסה"ק ליקו"מ זה מובא גם
  • חיפוש מקור.

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:19 בפשטות דבריכם מוכרחים דבזבחים לכאו' אין לזה זכר, וכל ראייתו מכללות הסוגיא במנחות. ועי' ברא"ש פסחים פ"ב סי' כ"ג שדחה הראיה בתוקף כדברי המיוחס לר"ן, ועי' שעה"מ איסורי מזבח פ"ה הי"א שכ' דגם דעת הרמב"ם כן, והרא"ה סובר דאף בדברים הנאכלים יש מ"ע דמליחה והרשב"א דחה דבריו. ובכל אלה לא נמצא לע"ע שום מ"מ לא בזבחים ולא במנחות.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 19:49 אני אומר בזהירות שזה פירוש מעוות ולא נכון לדברי הגמרא "לא הוציא שנתו". יומא ט ע"א אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: *כל אחד ואחד לא הוציא שנתו. * מאת: [email protected]
  • בקשר לפירסומת על חיפוש עורך על הלכות טהרה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 16:19 בקשר לפירסומת על חיפוש עורך על הלכות טהרה כרגע היסתדרתי כבר תודה
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    11 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 21:31 תודה רבה מצויין אשמח שיהיה עוד מקורות, אולי יותר מספה"ק או מקורות מנהגים וכדו'. מי כעמך ישרא"ל!!!
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 21:41 זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 13:36 תודה רבה

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים