דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
7 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 12:04

    בספר עבודת ישראל דברים לשבת תשובה
    ומסיים הכתוב כי כשלת בעוונך, רומז על הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשכורים
    ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום, עד שנחשב לפני הבורא ברוך
    הוא כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים, כמו שכתב *הזוה"ק עיין שם *
    מה המקור של הזוה"ק ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 12:04

    בספר עבודת ישראל דברים לשבת תשובה
    ומסיים הכתוב כי כשלת בעוונך, רומז על הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשכורים
    ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום, עד שנחשב לפני הבורא ברוך
    הוא כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים, כמו שכתב *הזוה"ק עיין שם *
    מה המקור של הזוה"ק ?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:44

    יתכן שהכוונה לפרשת בלק דף קצח ע"א, עייש"ה בפי' אור יקר לרמ"ק
    [ויתכן גם שאין כוונת המגיד מקאזניץ שבזוה"ק כתוב שהעוונות נהפכים לשגגות
    בגלות מחמת שאנו כשיכורים, אלא כתוב רק שהזדונות נהפכות לשגגות, והמגיד עצמו
    מפרש על יסוד זה שבגלות נעשה כדבר הזה ונתן טעם מחמת שאנו נחשבים כשוגגים לפי
    שאנו שיכורים מכובד הצרות וכו', עיין בזה]
    גמח"ט

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:44

    יתכן שהכוונה לפרשת בלק דף קצח ע"א, עייש"ה בפי' אור יקר לרמ"ק
    [ויתכן גם שאין כוונת המגיד מקאזניץ שבזוה"ק כתוב שהעוונות נהפכים לשגגות
    בגלות מחמת שאנו כשיכורים, אלא כתוב רק שהזדונות נהפכות לשגגות, והמגיד עצמו
    מפרש על יסוד זה שבגלות נעשה כדבר הזה ונתן טעם מחמת שאנו נחשבים כשוגגים לפי
    שאנו שיכורים מכובד הצרות וכו', עיין בזה]
    גמח"ט

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:15

    ראיתי לציין כאן מה ששמעתי דבר אמת ונכון מחכ אחד, ושיהיה לתועלת:
    אין היום עבירה במזיד, מאחר וכולם כל כך מעוטי ההשגה, וכמה שלומדים 
    ומדברים זה דומה לתינוק שמסבירים לו לא לגעת באיזה דבר שהוא לא 
    מבין כמה זה חשוב ולא מקשיב, והרי אם יראו לאדם מה זה באמת עבירה, 
    מה זאת אומרת לעשות משהו שה' ית' אמר לא לעשות או לבטל משהו שה"י 
    אמר לעשות, ויראו לו מה העונש וכו', פתאום הוא יזדעק ויגיד בכלל לא 
    התכוונתי לזה, ממש ממש לא! לא ידעתי מה מדובר בכלל, וממילא יוצא 
    שהכל שוגג לגמרי.
    וכבר הסבירו כן, כמדו' ב'יכול אני לפטור את כל העולם כולו ממידת הדין' או 
    במקום אחר, לא זוכר כרגע, אך כמדו' שזה נז' כבר היכנשהו.

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:15

    ראיתי לציין כאן מה ששמעתי דבר אמת ונכון מחכ אחד, ושיהיה לתועלת:
    אין היום עבירה במזיד, מאחר וכולם כל כך מעוטי ההשגה, וכמה שלומדים 
    ומדברים זה דומה לתינוק שמסבירים לו לא לגעת באיזה דבר שהוא לא 
    מבין כמה זה חשוב ולא מקשיב, והרי אם יראו לאדם מה זה באמת עבירה, 
    מה זאת אומרת לעשות משהו שה' ית' אמר לא לעשות או לבטל משהו שה"י 
    אמר לעשות, ויראו לו מה העונש וכו', פתאום הוא יזדעק ויגיד בכלל לא 
    התכוונתי לזה, ממש ממש לא! לא ידעתי מה מדובר בכלל, וממילא יוצא 
    שהכל שוגג לגמרי.
    וכבר הסבירו כן, כמדו' ב'יכול אני לפטור את כל העולם כולו ממידת הדין' או 
    במקום אחר, לא זוכר כרגע, אך כמדו' שזה נז' כבר היכנשהו.

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 09:17

    עיינתי היום בבוקר במהדורת פאר מקדושים ומציינים שם על הזוהר שלא מצאו כדבר
    הזה בזוהר
    אבל הביאו שם את דברי הגמ' הידועים בעירובין סה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 09:17

    עיינתי היום בבוקר במהדורת פאר מקדושים ומציינים שם על הזוהר שלא מצאו כדבר
    הזה בזוהר
    אבל הביאו שם את דברי הגמ' הידועים בעירובין סה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:00

    אם הכוונה למאמר 'יכול אני לפטור את העולם מן הדין' וכדפירש"י כי כולם שיכורים
    (שוגגים לגירסת הב"ח)
    תמיה, הלא הגמ' מקשה ודוחה ומעמידה המימרא לפטור רק מן התפילה
    ומה שלאחר מכן מסיימת שבשכרותו של לוט פטור מכולם, היינו לכאורה שאפי' על
    זדונות ייפטר לגמרי, ולא שזדונות ייחשבו כשגגות
    לכן כפי הנראה אין לגמ' זו שייכות לדברי העבודת ישראל

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:00

    אם הכוונה למאמר 'יכול אני לפטור את העולם מן הדין' וכדפירש"י כי כולם שיכורים
    (שוגגים לגירסת הב"ח)
    תמיה, הלא הגמ' מקשה ודוחה ומעמידה המימרא לפטור רק מן התפילה
    ומה שלאחר מכן מסיימת שבשכרותו של לוט פטור מכולם, היינו לכאורה שאפי' על
    זדונות ייפטר לגמרי, ולא שזדונות ייחשבו כשגגות
    לכן כפי הנראה אין לגמ' זו שייכות לדברי העבודת ישראל

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:14

    כך הם כותבים שם
    צריך לבדוק מה החכמים בעוז והדר כתבו
    ונראה לכאו' שאין מקור מפורש בדברי הזוהר
    והפלא הוא, שהוא כותב עיין שם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:14

    כך הם כותבים שם
    צריך לבדוק מה החכמים בעוז והדר כתבו
    ונראה לכאו' שאין מקור מפורש בדברי הזוהר
    והפלא הוא, שהוא כותב עיין שם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:06

    ואם הם כותבים, אז מה, תבדוק לבד ותסיק מסקנות
    יש סברא לומר שהיה למגיד הק' פשט מסוים באחד ממאמרי הזוה"ק ועל סמך זה כתב
    דבריו, אך כמובן זו השערה בלבד.
    שורה תחתונה, כמו שכתבת שכנראה אין מקור מפורש, אלא משהו דומה, תנסה לעיין
    בבלק הנ"ל ובאור יקר אולי תמצא את שבקשה נפשך, רק העפתי מבט מקופיא.

  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 21:31 תודה רבה מצויין אשמח שיהיה עוד מקורות, אולי יותר מספה"ק או מקורות מנהגים וכדו'. מי כעמך ישרא"ל!!!
  • חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 14:04 נמצא בספר מגלה עמוקות -- גבריאל ט.
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:40 כישופים עשו המצרים, כדי שבנ"י לא יוכלו להימלט ממצרים – שפתי כהן על התורה, שמות א, א; ילקוט מעם לועז בשלח עמ' רצט.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 16:04 הכל מבואר להדיא באר"י זלה"ה, כולל החלק שהצדיק פועל למעלה, מי שיש לו תוכנות חיפוש שימצא. מקורות:     - מחצב הנשמות עולם הבריאה - ע"ח ובמליון מקומות באר"י ז"ל וכל המקובלים.    - תחת כסא הכבוד - כנ"ל, כבוד הוא אצילות, כסא הכבוד בריאה, ביאור הגר"א זלה"ה לס' יצירה.    - הצדיק פועל למעלה וממשיך - באר"י זלה"ה כנ"ל, ושעה"כ ובשערה"ק כמדו' (וגם בסידור האר"י ז" ממילא), וברמח"ל ז"ל בהרבה מקומות. וע"ע שערי קדושה למהרח"ו ז"ל. []
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 14:44 איני יודע המקור, אך בהמבשר תורני פר' כי תצא ש. ז. הביאו באריכות נפלאה. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.