דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
7 3 32 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 12:04

    בספר עבודת ישראל דברים לשבת תשובה
    ומסיים הכתוב כי כשלת בעוונך, רומז על הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשכורים
    ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום, עד שנחשב לפני הבורא ברוך
    הוא כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים, כמו שכתב *הזוה"ק עיין שם *
    מה המקור של הזוה"ק ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 12:04

    בספר עבודת ישראל דברים לשבת תשובה
    ומסיים הכתוב כי כשלת בעוונך, רומז על הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשכורים
    ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום, עד שנחשב לפני הבורא ברוך
    הוא כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים, כמו שכתב *הזוה"ק עיין שם *
    מה המקור של הזוה"ק ?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:44

    יתכן שהכוונה לפרשת בלק דף קצח ע"א, עייש"ה בפי' אור יקר לרמ"ק
    [ויתכן גם שאין כוונת המגיד מקאזניץ שבזוה"ק כתוב שהעוונות נהפכים לשגגות
    בגלות מחמת שאנו כשיכורים, אלא כתוב רק שהזדונות נהפכות לשגגות, והמגיד עצמו
    מפרש על יסוד זה שבגלות נעשה כדבר הזה ונתן טעם מחמת שאנו נחשבים כשוגגים לפי
    שאנו שיכורים מכובד הצרות וכו', עיין בזה]
    גמח"ט

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:44

    יתכן שהכוונה לפרשת בלק דף קצח ע"א, עייש"ה בפי' אור יקר לרמ"ק
    [ויתכן גם שאין כוונת המגיד מקאזניץ שבזוה"ק כתוב שהעוונות נהפכים לשגגות
    בגלות מחמת שאנו כשיכורים, אלא כתוב רק שהזדונות נהפכות לשגגות, והמגיד עצמו
    מפרש על יסוד זה שבגלות נעשה כדבר הזה ונתן טעם מחמת שאנו נחשבים כשוגגים לפי
    שאנו שיכורים מכובד הצרות וכו', עיין בזה]
    גמח"ט

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:15

    ראיתי לציין כאן מה ששמעתי דבר אמת ונכון מחכ אחד, ושיהיה לתועלת:
    אין היום עבירה במזיד, מאחר וכולם כל כך מעוטי ההשגה, וכמה שלומדים 
    ומדברים זה דומה לתינוק שמסבירים לו לא לגעת באיזה דבר שהוא לא 
    מבין כמה זה חשוב ולא מקשיב, והרי אם יראו לאדם מה זה באמת עבירה, 
    מה זאת אומרת לעשות משהו שה' ית' אמר לא לעשות או לבטל משהו שה"י 
    אמר לעשות, ויראו לו מה העונש וכו', פתאום הוא יזדעק ויגיד בכלל לא 
    התכוונתי לזה, ממש ממש לא! לא ידעתי מה מדובר בכלל, וממילא יוצא 
    שהכל שוגג לגמרי.
    וכבר הסבירו כן, כמדו' ב'יכול אני לפטור את כל העולם כולו ממידת הדין' או 
    במקום אחר, לא זוכר כרגע, אך כמדו' שזה נז' כבר היכנשהו.

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:15

    ראיתי לציין כאן מה ששמעתי דבר אמת ונכון מחכ אחד, ושיהיה לתועלת:
    אין היום עבירה במזיד, מאחר וכולם כל כך מעוטי ההשגה, וכמה שלומדים 
    ומדברים זה דומה לתינוק שמסבירים לו לא לגעת באיזה דבר שהוא לא 
    מבין כמה זה חשוב ולא מקשיב, והרי אם יראו לאדם מה זה באמת עבירה, 
    מה זאת אומרת לעשות משהו שה' ית' אמר לא לעשות או לבטל משהו שה"י 
    אמר לעשות, ויראו לו מה העונש וכו', פתאום הוא יזדעק ויגיד בכלל לא 
    התכוונתי לזה, ממש ממש לא! לא ידעתי מה מדובר בכלל, וממילא יוצא 
    שהכל שוגג לגמרי.
    וכבר הסבירו כן, כמדו' ב'יכול אני לפטור את כל העולם כולו ממידת הדין' או 
    במקום אחר, לא זוכר כרגע, אך כמדו' שזה נז' כבר היכנשהו.

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 09:17

    עיינתי היום בבוקר במהדורת פאר מקדושים ומציינים שם על הזוהר שלא מצאו כדבר
    הזה בזוהר
    אבל הביאו שם את דברי הגמ' הידועים בעירובין סה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 09:17

    עיינתי היום בבוקר במהדורת פאר מקדושים ומציינים שם על הזוהר שלא מצאו כדבר
    הזה בזוהר
    אבל הביאו שם את דברי הגמ' הידועים בעירובין סה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:00

    אם הכוונה למאמר 'יכול אני לפטור את העולם מן הדין' וכדפירש"י כי כולם שיכורים
    (שוגגים לגירסת הב"ח)
    תמיה, הלא הגמ' מקשה ודוחה ומעמידה המימרא לפטור רק מן התפילה
    ומה שלאחר מכן מסיימת שבשכרותו של לוט פטור מכולם, היינו לכאורה שאפי' על
    זדונות ייפטר לגמרי, ולא שזדונות ייחשבו כשגגות
    לכן כפי הנראה אין לגמ' זו שייכות לדברי העבודת ישראל

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:00

    אם הכוונה למאמר 'יכול אני לפטור את העולם מן הדין' וכדפירש"י כי כולם שיכורים
    (שוגגים לגירסת הב"ח)
    תמיה, הלא הגמ' מקשה ודוחה ומעמידה המימרא לפטור רק מן התפילה
    ומה שלאחר מכן מסיימת שבשכרותו של לוט פטור מכולם, היינו לכאורה שאפי' על
    זדונות ייפטר לגמרי, ולא שזדונות ייחשבו כשגגות
    לכן כפי הנראה אין לגמ' זו שייכות לדברי העבודת ישראל

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:14

    כך הם כותבים שם
    צריך לבדוק מה החכמים בעוז והדר כתבו
    ונראה לכאו' שאין מקור מפורש בדברי הזוהר
    והפלא הוא, שהוא כותב עיין שם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:14

    כך הם כותבים שם
    צריך לבדוק מה החכמים בעוז והדר כתבו
    ונראה לכאו' שאין מקור מפורש בדברי הזוהר
    והפלא הוא, שהוא כותב עיין שם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:06

    ואם הם כותבים, אז מה, תבדוק לבד ותסיק מסקנות
    יש סברא לומר שהיה למגיד הק' פשט מסוים באחד ממאמרי הזוה"ק ועל סמך זה כתב
    דבריו, אך כמובן זו השערה בלבד.
    שורה תחתונה, כמו שכתבת שכנראה אין מקור מפורש, אלא משהו דומה, תנסה לעיין
    בבלק הנ"ל ובאור יקר אולי תמצא את שבקשה נפשך, רק העפתי מבט מקופיא.

  • חיפוש מקור.

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:19 בפשטות דבריכם מוכרחים דבזבחים לכאו' אין לזה זכר, וכל ראייתו מכללות הסוגיא במנחות. ועי' ברא"ש פסחים פ"ב סי' כ"ג שדחה הראיה בתוקף כדברי המיוחס לר"ן, ועי' שעה"מ איסורי מזבח פ"ה הי"א שכ' דגם דעת הרמב"ם כן, והרא"ה סובר דאף בדברים הנאכלים יש מ"ע דמליחה והרשב"א דחה דבריו. ובכל אלה לא נמצא לע"ע שום מ"מ לא בזבחים ולא במנחות.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 08:31 מצאתי את מבוקשי, אבל בשער ג' ולא בשער מ"ב, אבל בראשית הפרק נכתב: שער ג פרק א שער השלישי - מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו: התוכלו לעזרני האם הכוונה לשער מ"ב [אולי מהדורא בתרא]... בתודה מראש. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 16:37 נפש החיים שער א פרק ג' ובהיפוך ח''ו ע''י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר''ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמ''ש (שם מ''ט) מהרסיך ומחריביך וגו'. או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח''ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר''ל: האם יש למישהו מקור ללשונות הללו, "מהרס כמה כוחות ועולמות עליונים" "או מחשיך" "או מקטין אורם" אני מחפש מהזוהר או מכתבי אריז"ל או כתבי ראשונים וקדמונים שבתקפות האריז"ל או קודם לכן.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 11:09 נזכר במ"ב מהפוסקים, אם יעשו חיפוש יוכלו לשלוח את המקום המדויק. []
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 11:00 אכן מצאתי את מבוקשי. ייש"כ גדול לכל העוזרים.
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    71 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 22:43 שכויח גדול
  • חיפוש מקור

    2022
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    70 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:52 יפה, ייש"כ.
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    39 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים