דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור - דברי הגר"א על השכר מעקידת יצחק

2022
5 3 25 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:21

    יפה מאוד!
    תודה רבה

  • מקור דברי הגר"א

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 15:49 בסה"ק ליקו"מ זה מובא גם
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    2 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2022 17:29 לכל מי שמעוניין מי כתב את המאמרים ששלחתי. אני הקטן
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2022 02:32 קבצים מצורפים: דבר בעתו - לחפץ חיים.pdf
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 19:49 אני אומר בזהירות שזה פירוש מעוות ולא נכון לדברי הגמרא "לא הוציא שנתו". יומא ט ע"א אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: *כל אחד ואחד לא הוציא שנתו. * מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 00:48 כבר קדמוך רבנן בשאלה זו עיין תוי"ט על המשנה בתענית פ"ק מ"ג?, ושפת אמת שם י ע"א
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    31 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 00:56 לא הבנתי מה התכוונתם שנדרש
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    37 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 15:53 נכון!! התכוונתי לשני המדרשים הללו
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    16 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 14:37 לכאורה כן מבואר בפרי הארץ [להצדיק רבי מנדלי ויטפסק] פרשת קורח, שאין יהודי יכול להגיע להתקשר ולהתדבק בהשי"ת כי אם מידי עברו דרך המות ממש, ויאחזוהו פלצות ויסורי בידקי מיתה ממש, אז יאיר כשמש אפילתו להדבק בה' ובמדותיו *לאהוב אותו *ויראת ה' על פניו. ואם אמר יאמר מה לי ולצרה הזאת לעבור בדרך זה, כי הוא נורא ואיום וכו', הנה אל ידמה בנפשו להמלט באופן זה, כי אם דרך המלך ילך, כי אין מקום לעבור בדרך אחר, וזה השער לה' צדיקים יבואו בו, ובזאת יבא אל הקדש.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים