חיפוש מקור - חטא אדם הראשון על פי הלשם

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 16:09

מישהו יודע למצוא מקור בדברי הלשם שחטא אדם הראשון היה בכך שהתבונן בחכמת הטבע?

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 16:41

אולי תחפש בחלק ב - סימן ב - פרק ג - חטא אדה"ר ותיקונו במהלך הדורות
לא הצלחתי להכנס לדבריו

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 16:44

התכוונת לספר "שערי הלשם".
תכתוב, כי יש ללשם כמה ספרים.

תודה רבה! (עדיין לא מצאתי שם).

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 17:28

תודה לכלל ישראל!
כנראה מצאתי את המקור שחיפשתי -

ספר הדע"ה ח"ב דרוש ד ענף ג (ובהמשך)
ודע כי ענין אכילת עהד"ע אשר נצטווה עליו אדה"ר הנה היה הכוונה בציווי האכילה
על ג' פנים.
אחד אכילה ממש.
והשני הוא בחי' זווג שנקרא ג"כ בלשון אכילה וכמו שדרשו רז"ל בב"ר ס"פ פ"ו על
הפסוק כי אם הלחם אשר הוא אוכל וכן אכלה ומחתה פיה וכנודע. כי נצטוה שלא ימהר
להזדווג עם חוה כי לא היתה מתוקן עדיין בשלימות והיה תולה תיקונה אם במעשים
טובים של אדה"ר או בקדושת שבת בראשית ולכן נצטווה שלא ימהר להזדווג עמה וכמו
שביארנו הענין הזה בעומק וארוכה בדברינו בחלק הביאורים בשער העקודים ספ"ב ע"ש
בזה כי קשה לנו לכפול הדברים.
והשלישי הוא על בחי' השכלה והדעת אשר נקרא ג"כ בלשון אכילה וכמ"ש בישעיה נ"ה
לכו שברו ואכולו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב. וכן משלי כ"ד אכול בני
דבש כי טוב. וכן דבש וחלב תחת לשונך. וכן אמרו רז"ל במדרש שה"ש בפסוק כי טובים
דודיך מיין סימן ג' נמשלו דברי תורה במים ביין בשמן בדבש וכן הוא בגמרא תענית
ז' א'. וביחזקאל ג' את אשר תמצא אכול. אכול את המגילה הזאת. ויאכילני את
המגילה. בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגילה הזאת ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק.
והרי לנו כי השכלה והדעת נקרא ג"כ בלשון אכילה.
ונצטוה אדה"ר שלא יסתכל להשכיל ולדעת בשורש הטומאה והרע ובכחותיהם כדי שלא
יתפתה אחריהם וזה היה עיקר החטא דעהד"ע ובזה נכשל אדה"ר בראשונה ועי"ז נכשל
בהאכילה ג"כ וכן אח"כ בהזווג ג"כ וכמו שבארנו בשער עקודים ספ"ב וכנז'. אך ענין
החטא דהשכלה ודעת זה יתבאר עיקרו בדברינו לקמן:

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:00

אכן התכוונתי לספר הלשם אך כאמור לא יכולתי לראות את דבריו ביסודיות
כעת אני רואה את זה כמעט מפורש בספר הדע"ה חלק ב - דרוש עץ הדעת סימן ג ז''ל:
ג'. הוא השכלה והדעת שהוא נכלל ג"כ בלשון אכילה. ע"ד שכתוב ביחזקאל ג' אכול
את המגלה הזאת כו' ויאכלני את המגלה הזאת כו' בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה
הזאת כו' ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק. וכן ישעיה נ"ה לכו שברו ואכולו ולכו
שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב. וכן בדברי רז"ל בשהש"ר פ"א. נמשלו דברי תורה
במים ביין בשמן בדבש. והרי לנו כי השכלה והדעת הוא נכלל ג"כ בלשון אכילה. והיה
האזהרה שלא יתבונן ויסתכל בשום ענין אשר יש לו להרע אחיזה בו. וכדי שלא יומשך
להסתכל בכוחות החיצונים עצמן לחקור ולדעת בכחותיהם עד כמה שמגיע. כדי שלא
יתפתה אחריהם. כי מטבע האדם הוא שבכל מה שמתבונן. הוא מתדבק בו. כי השכל
והמשכיל והמושכל אחד הוא כנודע. ולכן הוא סכנה גדולה נוראה מאד מאד להסתכל
ולהתבונן בכל מה שיש להרע אחיזה בו ומכש"כ בכחות החיצונים עצמן כי עלול הוא
מאד לימשך ולילך אחריהם כשה לטבח יובל. וכמ"ש הכתוב משלי ה' נופת תטופנה שפתי
זרה וחלק משמן חכה. וכן העידה התורה ואמר כי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל
הגם שאחריתה מרה כלענה וביום אכלך ממנו מות תמות. כי הוא המות עצמו. וכמ"ש
רז"ל ב"ב ט"ז א'. הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלהמ"ו. והוא עיקר עומק הענין דהחטא
דעה"ד אשר הזהיר הקב"ה לאדה"ר ועבר עליה ונכשל ונתקלקל. והיה תחלתו בשוגג
וסופו בפשיעה כמו שיתבאר:
ועיי''ש שהוא תחילת נפילתו

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:02

תודה רבה!