דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור - דברי הגר"א על השכר מעקידת יצחק

2022
5 3 25 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:21

    יפה מאוד!
    תודה רבה

  • חיפוש מקור לדברי הגר"א

    2022 מקורות תורניים הבנת הגרא
    27
    0 הצבעות
    27 פוסטים
    186 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 00:42 זה כלל ישן ומפורסם ש'כידוע' בגר"א זלה"ה הוא מהאר"י זלה"ה, וכנראה שהוא לא אהב לציין לאחרונים בפירוש, בד"כ, או אולי בעיקר בקבלה. (ברור שהוא מציין לאחרונים בשפע מקומות, אני לא אומר, רק שבדרך כךך הוא מביא חז"ל או לפחות ראשונים, וההנחה הזו לא הכרחית, רק השערה). [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01.08.22, 00:40:01
  • חיפוש מקור למה שפרחה נשמתה של שרה כששמעה שנעקד יצחק

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    21 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2022 11:59 אם כבר מדברים על הפרשה הזה - וזה פרשת השבוע - תרשו לומר עוד ווארט ששמעתי והלוואי שהחו"ר ימצאו גם לזה מקור (אני שמעתי את זה מאאמו"ר זצ"ל, אך ללא מקור נוסף) השאלה היא שכשם שאברהם היה מוכן לעקוד את יצחק כי זה רצון השם - הלא שרה גם היתה מוכנה שיצחק יתקרב כעולה אם רצונו ית"ש, ולמה פרחה נשמתה כשהיא שמעה מזה? והתשובה - חז"ל אומרים שהיא בקשה מעוג (נרלי שזה עוג) שהיה ענק וראה מרחוק ועוג מספר שהוא רואה שיצחק נעקד ואברהם לוקח את הסכין ומקרב אותה אליו, ושרה שמחה שבנה זכה להיות עולה להשי"ת ואז פתאום עוג אומר לה שאברהם לא שוחט אותו ואדרבא מרחיק את הסכין ויצחק לא נשחט - ושרה - שלא יכלה לשמוע את דבר ה' אל אברהם שמונע ממנו להקריב אותו - חשבה שאולי מצאה פסול בבנה - ועל זה, על הצער שאולי בנה אינו ראוי להיות עולה - על זה פרחה נשמתה ומזה יש ללמוד קצת במילים של רש"י בתחילת פרשת חיי שרה "לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה", היא הצטערה על זה שהוא לא נשחט!!! ווארט מדהים אך - יש לזה מקור? תודה לכולם יום נפלא משה רייך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 11/11/22, 11:58:33 AM
  • חיפוש עורך ראשי לתורת הגר"א

    2022
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    78 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 15:03 הבעייה היא שאני לא אחד שיודע לדרוש טוב בפני אנשים. וגם יש כאלה שטוענים שיש הרבה דברים יותר חשובים לתרום אליהם כמו עניים וכו' חשבתי שאצטרך לקבל מכתב מאיזה רב חשוב, שאני "ראש כולל" שמפרנס אברכים, שביחד עובדים על פרוייקט להוצאת ספרי הגר"א. כי למעשה לתת לאברכים תלמידי חכמים פרנסה הוא הצדקה החשובה ביותר כמו שכתוב ברמב"ם ובשולחן ערוך בהלכות צדקה
  • מקור - הגר"א שתכשיט לאשה לפי מעלתה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 11:07 היכן יש בדברי הגר"א שהתכשיט לאשה הוא כפי מעלתה. למשל נזם בחוטם - לאשה שמעלתה קשורה לענין הרוח שבחוטם וכו'
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    31 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 00:56 לא הבנתי מה התכוונתם שנדרש
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    33 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:02 ירבו כמותך בישראל, ייש"כ גדול.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    16 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 14:37 לכאורה כן מבואר בפרי הארץ [להצדיק רבי מנדלי ויטפסק] פרשת קורח, שאין יהודי יכול להגיע להתקשר ולהתדבק בהשי"ת כי אם מידי עברו דרך המות ממש, ויאחזוהו פלצות ויסורי בידקי מיתה ממש, אז יאיר כשמש אפילתו להדבק בה' ובמדותיו *לאהוב אותו *ויראת ה' על פניו. ואם אמר יאמר מה לי ולצרה הזאת לעבור בדרך זה, כי הוא נורא ואיום וכו', הנה אל ידמה בנפשו להמלט באופן זה, כי אם דרך המלך ילך, כי אין מקום לעבור בדרך אחר, וזה השער לה' צדיקים יבואו בו, ובזאת יבא אל הקדש.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים