דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה לשונית

2022
47 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:23

    בלשון חז"ל אכן אבא = אבי, אך בארמית מאוחרת אבא = אב. וכן בלשון הנהוגה
    בימינו. והרי גם אתה מסכים שצריך להתחשב בלשון הנהוגה בימינו (שלכן למשל לא
    רצוי לכתוב פיק ברכיים).

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:31

    הרי גם כב' יסכים שא"א לכתוב אבשלי אבשך כנהוג בלשון הדיבור לחבר את שתי
    המלים, כך שברור שלא כל דבר שנהוג בלשון הדיבור אפשר לכתוב.
    ובכתיבה המקובלת כיום (כגון בעתון ובספרים חרדים) מקובל לכתוב סבי וסבינו ולכן
    אין צורך לקבל את הצורה המשובשת סבא שלנו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:32

    סבינו וסבתינו בהחלט תקין,
    אם כי לא מצוי בספרות תורנית כ"כ. אלא יותר באלו שכתובות עברית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:32

    בגמרא ובזהר: ההוא סבא = אותו זקן.
    בגמרא: סבא בבית - נזק בבית, סבתא בבית- ברכה בבית.
    בתורה: אונקלוס תרגם "וישימני לאב לפרעה" - "ושויני לאבא לפרעה". והרי לא שייך
    לנקוט: וישימני לאבי לפרעה.
    בקבלה: המושגים 'אבא ואמא' (חכמה ובינה). ודאי שאין הכוונה אבי ואימי, אלא: אב
    ואם (לספירות).

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:32

    סבינו וסבתינו בהחלט תקין,
    אם כי לא מצוי בספרות תורנית כ"כ. אלא יותר באלו שכתובות עברית.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:47

    דוגמאות נוספות:
    ויקרא רבה פל"ד: ר''ש בן יוחי הוה ליה אימא סבתא (אימא זקנה) דהות מישתעיא
    סגיא
    סוכה לא ע"א: ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן
    כתובות סב ע"ב: אמרה להו ההיא סבתא בדידי הוה עובדא
    ב"ב קעד ע"ב: אבא לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:47

    דוגמאות נוספות:
    ויקרא רבה פל"ד: ר''ש בן יוחי הוה ליה אימא סבתא (אימא זקנה) דהות מישתעיא
    סגיא
    סוכה לא ע"א: ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן
    כתובות סב ע"ב: אמרה להו ההיא סבתא בדידי הוה עובדא
    ב"ב קעד ע"ב: אבא לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:01

    אבא לפרעה כנראה הוא לשון חשיבות ותרגומו "האב".
    אבל בלשון הדיבור לא נראה לי שהתקבל מובן זה אלא אבא פירושו אבי כמקובל בש"ס,
    וא"א להביא ראיה ממקורות שאינם המקור ללשון המקובלת.
    וכן "סבא" הוא אמנם זקן סתם, אבל בלשון דיבור הוא כינוי לסבו של אדם כגון,
    "סבא, מה שלומך", וכן יש פונים לכל זקן בכינוי זה, בוקר טוב סבא. ולכן לא
    מתאים כ"כ להטותו ולומר סבא שלך.
    כמובן אין פה הרבה מקום לפלפולים, העובדה היא שאותם ספרים שהכניסו את המילה
    סבא וסב ללשון הדיבור, הם שהחליטו שבנטיה אומרים סבך וסבי ולא סבא שלך, ומה יש
    כאן להתווכח, וכי אנחנו באים להמציא מחדש את העברית המודרנית? זה בעקרו ענין
    של מוסכמה וכך מקובל מאיזה טעם שלא יהיה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:01

    אבא לפרעה כנראה הוא לשון חשיבות ותרגומו "האב".
    אבל בלשון הדיבור לא נראה לי שהתקבל מובן זה אלא אבא פירושו אבי כמקובל בש"ס,
    וא"א להביא ראיה ממקורות שאינם המקור ללשון המקובלת.
    וכן "סבא" הוא אמנם זקן סתם, אבל בלשון דיבור הוא כינוי לסבו של אדם כגון,
    "סבא, מה שלומך", וכן יש פונים לכל זקן בכינוי זה, בוקר טוב סבא. ולכן לא
    מתאים כ"כ להטותו ולומר סבא שלך.
    כמובן אין פה הרבה מקום לפלפולים, העובדה היא שאותם ספרים שהכניסו את המילה
    סבא וסב ללשון הדיבור, הם שהחליטו שבנטיה אומרים סבך וסבי ולא סבא שלך, ומה יש
    כאן להתווכח, וכי אנחנו באים להמציא מחדש את העברית המודרנית? זה בעקרו ענין
    של מוסכמה וכך מקובל מאיזה טעם שלא יהיה.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:04

    בסוגריים [אינו מחייב כמובן], א' אבן שושן הגדיר את המילה "סבתא" עפ"י פירוש
    זה ל"כינוי פניה לסבתו". ודוק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:04

    בסוגריים [אינו מחייב כמובן], א' אבן שושן הגדיר את המילה "סבתא" עפ"י פירוש
    זה ל"כינוי פניה לסבתו". ודוק.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:12

    לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    רואים שבארמית המאוחרת אבא ואמא זה לא דוקא אבא שלי ואמא שלי.
    וכן בלשון הדיבור והכתיבה כיום מצוי ומקובל: אבא של כולם. אמא שלך. סבא שלו.
    לגבי הנטיות שהובאו במילון, הרי גם למילה שולחן למשל הביאו את הנטיות: שולחני,
    שולחנך וכו'. האם זה אומר שלא תקין לנקוט: השולחן שלי, השולחן שלך?! ודאי
    שתקין! והוא הדין לגבי אבא שלי אבא שלך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:12

    לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    רואים שבארמית המאוחרת אבא ואמא זה לא דוקא אבא שלי ואמא שלי.
    וכן בלשון הדיבור והכתיבה כיום מצוי ומקובל: אבא של כולם. אמא שלך. סבא שלו.
    לגבי הנטיות שהובאו במילון, הרי גם למילה שולחן למשל הביאו את הנטיות: שולחני,
    שולחנך וכו'. האם זה אומר שלא תקין לנקוט: השולחן שלי, השולחן שלך?! ודאי
    שתקין! והוא הדין לגבי אבא שלי אבא שלך.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:28

    עניתי היטב שאנו משתמשים במילה לפי ההקשר המקורי שממנו שאבנו אותה ולא לפי
    מקורות שאינם המקור שלה.
    כשתעיין במילון בכל הפירושים תבין דבריי, אינני מעוניין להעתיק זאת לכאן.
    כמו כן במה שכתבתי שזו מילת פניה ממילא מובן שאין זו מילה שניתנת להטיה.
    והעיקר הוא שזה פשוט לא מקובל בכתיבה רשמית (אינני מדבר על ספרי ילדים וכדו')
    ואין שום סיבה להתפלפל בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:28

    עניתי היטב שאנו משתמשים במילה לפי ההקשר המקורי שממנו שאבנו אותה ולא לפי
    מקורות שאינם המקור שלה.
    כשתעיין במילון בכל הפירושים תבין דבריי, אינני מעוניין להעתיק זאת לכאן.
    כמו כן במה שכתבתי שזו מילת פניה ממילא מובן שאין זו מילה שניתנת להטיה.
    והעיקר הוא שזה פשוט לא מקובל בכתיבה רשמית (אינני מדבר על ספרי ילדים וכדו')
    ואין שום סיבה להתפלפל בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:52

    לענ"ד אין כאן ענין של תקינות, ואין מקור לכך שהמילה אבא משמעותה 'אבא שלי'.
    גם השימוש במילה אבא כיום אינה באמת באה במקום השימוש של 'אבי'. שכן
    כשאדם פונה לאביו בקריאה הוא אינו מתכוון לומר: אבי. הוא לא מעונין
    להודיע לאף אחד שאדם זה הוא אביו, הוא רק מתכוון להפנות את תשומת לב
    אביו, ואת התייחסותו אליו.
    מדוע בחרו לכך דווקא מילה מארמית, זה ענין בפני עצמו, אך נראה שהשתמשו
    במילה שבארמית משמעותה 'אב', בתור כינוי כבוד/חיבה לקריאת אישית של בן
    לאביו.
    ולכן אין מניעה מבחינת תקינות לכתוב אבא שלנו, אם כי זה לשון פחות מהוקצע

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:12

    לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    רואים שבארמית המאוחרת אבא ואמא זה לא דוקא אבא שלי ואמא שלי.
    וכן בלשון הדיבור והכתיבה כיום מצוי ומקובל: אבא של כולם. אמא שלך. סבא שלו.
    לגבי הנטיות שהובאו במילון, הרי גם למילה שולחן למשל הביאו את הנטיות: שולחני,
    שולחנך וכו'. האם זה אומר שלא תקין לנקוט: השולחן שלי, השולחן שלך?! ודאי
    שתקין! והוא הדין לגבי אבא שלי אבא שלך.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:58

    לרב רוט:
    עדיין לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    עוד ראיות לדבריי:
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    וצודק הרב הארי שזה תקין, רק שיותר מהוקצע: אבי, סבי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:58

    לרב רוט:
    עדיין לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    עוד ראיות לדבריי:
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    וצודק הרב הארי שזה תקין, רק שיותר מהוקצע: אבי, סבי.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:09

    ההקשר המקורי של אבא אמא סבא סבתא זה מהארמית. ובארמית (עכ"פ המאוחרת) רואים
    שזה לאו דוקא אבא שלי וכו', כפי המקורות שהבאתי.
    והנה בלשון הדיבור ודאי מורגל: אבא שלו סבא שלו וכו'. ולכן גם בלשון הכתיבה
    (בספרות שאינה לילדים) אין זה משובש, אלא רק לא כ"כ מהוקצע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:58

    לרב רוט:
    עדיין לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    עוד ראיות לדבריי:
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    וצודק הרב הארי שזה תקין, רק שיותר מהוקצע: אבי, סבי.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:09

    עניתי היטב שהקבלה אינה מקור המילה ובקבלה הוא כינוי בעלמא ומה שייך בזה נטיה.
    והעיקר הוא השורה התחתונה שלא ממציאים ומה לנו להתעמק בזוטות אלו, התקבל אבי
    אביך סבי סביך וזה הכל.
    ואבא שלי ואבא שלך נתפס אצל דוברי העברית התקנית כדיבור נמוך, אם רצונך לתפוס
    לשונם, דבר כך, אם רצונך לדבר בלה"ק המקורי ממ"נ אין מילה כזו ומעולם לא שמענו
    בשום ספר שיכתוב אבא שלו, ותתרץ אתה מדוע, מפני מה הפלת עליי את האחריות לתרץ
    זאת?
    אפשר להמשיל זאת למילה "זיידי" הרווחת במשפחות רבות, הרבה יאמרו, זיידי אמר
    זיידי מגיע, אבל אין אומרים זיידי שלהם, כי זיידי זה שלנו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:09

    עניתי היטב שהקבלה אינה מקור המילה ובקבלה הוא כינוי בעלמא ומה שייך בזה נטיה.
    והעיקר הוא השורה התחתונה שלא ממציאים ומה לנו להתעמק בזוטות אלו, התקבל אבי
    אביך סבי סביך וזה הכל.
    ואבא שלי ואבא שלך נתפס אצל דוברי העברית התקנית כדיבור נמוך, אם רצונך לתפוס
    לשונם, דבר כך, אם רצונך לדבר בלה"ק המקורי ממ"נ אין מילה כזו ומעולם לא שמענו
    בשום ספר שיכתוב אבא שלו, ותתרץ אתה מדוע, מפני מה הפלת עליי את האחריות לתרץ
    זאת?
    אפשר להמשיל זאת למילה "זיידי" הרווחת במשפחות רבות, הרבה יאמרו, זיידי אמר
    זיידי מגיע, אבל אין אומרים זיידי שלהם, כי זיידי זה שלנו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:11

    העמידה הקנאית על החילוק בין "משובש" ל"אינו מהוקצע" היא כמעט מגוחכת. וחבל
    להשחית את הזמן על דברים אלו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:11

    העמידה הקנאית על החילוק בין "משובש" ל"אינו מהוקצע" היא כמעט מגוחכת. וחבל
    להשחית את הזמן על דברים אלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:17

    המילה זיידי אינה מקבילה לסבא, אלא זיידע, וכמוה טאטע
    אף אחד אינו אומר זיידי שלהם, כן אומרים זייערע זיידע
    בכל אופן באידיש אין הטיות של המילה עצמה
    ולגופו של ענין, האם במקורות אנו מוצאים 'אב שלו'?

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:11

    העמידה הקנאית על החילוק בין "משובש" ל"אינו מהוקצע" היא כמעט מגוחכת. וחבל
    להשחית את הזמן על דברים אלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:18

    א. עדיין לא ענית על הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    ב. וכן רואים מהמושגים אבא ואמא בקבלה, ש'אבא' אין הכוונה: אבי, ו'אמא' אין
    הכוונה: אימי. שהרי הכוונה היא שהחכמה והבינה הן אבא ואמא לספירות המשתלשלות
    מהם.

    ג. בוודאי החילוק בין משובש לבין אינו מהוקצע הוא חילוק עצום! לנקוט: "השולחן
    גדולה" זה שיבוש גמור. אבל לנקוט: "סבא שלך", זה רק לא מהוקצע. והדברים
    פשוטים. (והנפק"מ, שעל שיבוש יש להעיר ולמחות, משא"כ על לא מהוקצע).

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:17

    המילה זיידי אינה מקבילה לסבא, אלא זיידע, וכמוה טאטע
    אף אחד אינו אומר זיידי שלהם, כן אומרים זייערע זיידע
    בכל אופן באידיש אין הטיות של המילה עצמה
    ולגופו של ענין, האם במקורות אנו מוצאים 'אב שלו'?

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:20

    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. *אבא של רבי יוסי *חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:20

    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. *אבא של רבי יוסי *חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:42

    "האורח היה נבוך, אך אבי הכניס אותו בשמחה, ורמז לו על המקום הפנוי בצד
    השולחן"
    "האורח היה נבוך, אך אבא שלי הכניס אותו בשמחה, ורמז לו על המקום הפנוי בצד
    השולחן"

    מובן שצריך "לכתוב" בצורה הראשונה. (ולא כמו "דיבור", שזה בצורה השניה).

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:20

    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. *אבא של רבי יוסי *חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:44

    יתירה מזו, אין סברא שזה לא מהוקצע! מי לנו גדול מהסופר ר' יאר וינשטוק. אילו
    זה לא היה מהוקצע, הוא לא היה מביא כן בספריו. אך מצאתי כעת באוצה"ח 41 פעמים
    "אבא שלי". 7 סבא שלי. 5 סבא שלך. 15 פעם "אבא שלך" בספריו. וזה כלל לא נראה
    לא מהוקצע. דוגמה:
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:44

    יתירה מזו, אין סברא שזה לא מהוקצע! מי לנו גדול מהסופר ר' יאר וינשטוק. אילו
    זה לא היה מהוקצע, הוא לא היה מביא כן בספריו. אך מצאתי כעת באוצה"ח 41 פעמים
    "אבא שלי". 7 סבא שלי. 5 סבא שלך. 15 פעם "אבא שלך" בספריו. וזה כלל לא נראה
    לא מהוקצע. דוגמה:
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:54

    אגב זכורני שפעם אמרתי לחבר: "הגעתי ללמוד בישיבה בדיוק לאחר שאביך (הוא היה
    המשגיח שם) נפטר".
    לפתע שמתי לב שדבריי העלו חיוך על פני הנוכחים במקום, שלא רגילים לשמוע את
    המילה "אביך" בשפת דיבור.
    עכ"פ "אבא שלי" זה ודאי אינו שיבוש לשוני.

  • שאלה בעברית

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:36 ימחל לי כת"ר. העובדא שהמשפט יהיה מובן או תקין מבחינה לשונית לא פותר את הבעייה, כי מלבד עניין התקינות יש ניבים שצריך לדעת את האופן המדוייק של הכתיב או של הפירוש שלהם. לצורך הדוגמא ישנם ביטויים רבים שהפירוש המילולי שלהם אינו תואם לפירוש המקובל לביטוי אך צמד המילים יוצר את המשמעות הייחודית של הביטוי. באופן דומה הביטוי קהות/כהות חושים, עניינו חושים חלשים/לא חדים וצריך לדעת מה התכוון המשורר היינו טובע הביטוי. וכמו שהעיר לנכון החכם הר' רוט, ייתכן שאם תכתוב כהות חושים בשעה שהביטוי המקובל הוא קהות חושים עשוי אתה להישמע עילג וכן להיפך.. כבודו קשור לפרופ' הבלין? א"כ אולי הוא ידע להשיבנו דבר.. ברכה והצלחה!
  • שאלה טכנית

    2022
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 00:11
  • שאלה בוורד

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2022 08:46 בבר אילן: כלים/ אפשרויות/ עיצוב כותרות
  • שאלה בהדפסה

    2022
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:20
  • שאלה בפיסוק

    2022
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 17:27 לא כולם נוהגים כן. וכש"כ מה שראיתי שיש שכותבים בגמ' רה"ש ד. נאמר וכו' שאין לו טעם וריח, ולא נמצא סימן הנקודה לע"א בספרים אלא כשהוא בתוך סוגריים. מאת: From: ארי במסתרים Sent: 13 Sep 2022 2:27 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: שמעון אסטרייכר [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בפיסוק יצויין שהמנהג למעשה הוא כן לכתוב אותיות עם נקודה, למרות שהיה קודם פסיק. והסיבות לכך הם שנים, א. משום שהנקודה אחרי אות אחת קונה שם לעצמה ולא נתפסת בעיני הקורא כפיסוק של המשפט כולו, ב. משום ש.... (התכוונתי להדגים). סימון האותיות בנקודה באמצע משפט הוא בהחלט בעייתי, ולענ"ד יש לסמן או בסוגריים (א) או בפסיק א', ב', . From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of שמעון אסטרייכר Sent: 13 Sep 2022 11:17 AM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בפיסוק מסכים עם מש"כ הארי, ויצחק רוט הגדיר זאת היטב. אולם לדעתי בדוגמא ב', מאחר ומחלקים את המשפט לשניים, אין זה נאה שאחרי פסיק באה אות א עם נקודה, למרות שהנקודה לא באה לקטוע את המשפט אלא לסמן שאות זו היא רק סימן לחלוקה ולאחריה תבוא האות ב', זה יוצר מצב קצת מוזר לקריאה. לכן עדיף לסמן את האותיות עם גרש בודד א' ב', ואם סימנת בנקודה, עדיף אחרי 'סיבות' או נקודותיים כנ"ל, או אפי' נקודה כדי לא ליצור את הניגוד הנ"ל. אחרי המילה "סיבות" הכי טוב לסמן נקודתיים. לגבי ספר שמביא כללי פיסוק עם דוגמאות וכיו"ב, אני ממליץ על הספר "הפליא עצה" של הרב עבוד שליט"א. בשתי הדוגמאות התשובה פסיק כמש"כ ר' ארי שליט"א. ויש לדעת שבזמנים עברו טרם הבאת הפסיק לספרותינו היתה הנקודה משמשת כפסיק וגם כנקודה, והנקודתיים שמשו לסוף פיסקא. הפסיק מגוון את סימני הפיסוק ומחלק בין הפסקה באמצע משפט (כמו אתנחתא במקרא ולפעמים גם זקף קטון) לבין סוף משפט, סוף פסוק. לכן בכל מקום שיש "אבל" לא יתכן לשים נקודה לפניו, כי לא גמרתי לדבר... וכן במקום שמפרטים את האמור בתחילה כגון בדוגמא ב', א"א לשים נקודה, כי זה רק פירוט של האמור למעלה והכל המשך אחד. במקרא לעומת זאת, הרבה פעמים סוף פסוק הוא באמצע משפט, ובע"כ שיש שיקולים נוספים לחלוקת הפסוקים בנוסף לגודל ההפסק, והראיה, טעם עליון וטעם תחתון. From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of ארי במסתרים Sent: 12 Sep 2022 11:17 PM To: שמואל <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בפיסוק א. פסיק ב. פסיק בשוטנשטיין הפיסוק בודאות מדוייק. וניתן ללמוד בו תקופה מסכת (תזמין לסיום...), ולשים לב על הפיסוקים. בגדול הכלל של פסיק ונקודה הוא כזה: נקודה זה סיום משפט (לוקחים נשימה), פסיק זה חלוקה של משפט אחד לשני חלקים. לדוגמא, כשאני כותב משפט ארוך, אבל ממש ארוך, אני לא יניח בתוכו נקודה. אבל כשהמשפט קצר, ואין לי מה להמשיך, הנקודה היא ממש במקום. (שים לב בשורה הקודמת היכן יש פסיק והיכן נקודה). א. בקטע הבא לפני המילה "אבל" יש לשים נקודה או פסיק. מחיפוש בספרי זמננו ראיתי שבכגון דא חלק כותבים נקודה וחלק פסיק. "האור שמח כתב שרק בתערובת כזו שאי אפשר להפריד את האיסור מן ההיתר ובכל חתיכה שאוכל מהאיסור מעורב גם מן ההיתר אמרו שצריך להרים אחד משום גזל השבט אבל בתערובת של דברים יבשים ממש, חייב בכל האיסורים להרים חתיכה אחת, כדי שנתלה שאותה החתיכה היא האיסור" ב.האם בקטע הבא אחרי המילה סיבות האם צריך פסיק או נקודה "הנה בעניננו אין כאן אונאה, משתי סיבות א. האחד שהרי כל זמן שלא נודע שיש על זה דיון, זה מחירו של הקרקע. ב. שאין אונאה לקרקעות" כמו כן אשמח אם משהו יודע האם יש מאמר שמביא דוגמאות היכן צריך לשים פסיק או נקודה או שהוא יודע על ספר מסוים שאני יכול להיות בטוח שהכותב כתב כפי הכללים ואני יוכל ללמוד ממנו איך לכתוב [הסתכלתי ללמוד במתיבתא אבל כל דף זה עורך אחר שכותב בצורה אחרת ואיני יודע עם מי הצדק] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACC5Zujj4qbUROV8%2BitCzP6tkBr3isSUpXDrLKcjgYqcpVeuug%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACC5Zujj4qbUROV8%2BitCzP6tkBr3isSUpXDrLKcjgYqcpVeuug%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcRpY5rNNe0XRtsw5JfE0261qs1E5_g3Oy4eZV-OLkGzBg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcRpY5rNNe0XRtsw5JfE0261qs1E5_g3Oy4eZV-OLkGzBg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0e5401d8c6e6%24104c1930%2430e44b90%24%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0e5401d8c6e6%24104c1930%2430e44b90%24%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wMdJh1vP%2BGRq-UWbaJ_nLOX0Pu%3DaPTf%2BYu-2_XEYzdqNA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wMdJh1vP%2BGRq-UWbaJ_nLOX0Pu%3DaPTf%2BYu-2_XEYzdqNA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfY2aNSh_o-mCcxZiK%2BYQfkixwMtKoSozH2yNz9Pu1HEQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfY2aNSh_o-mCcxZiK%2BYQfkixwMtKoSozH2yNz9Pu1HEQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0ff201d8c758%246022c310%2420684930%24%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0ff201d8c758%246022c310%2420684930%24%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה בעריכה

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:29 יישר כוח לכל העונים.
  • שאלה בדקדוק

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2022 16:41 "לישבע" תקני בהחלט מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 23:24 הערת ניסוח - מכיון....ומכיון... עדיף לא לחזור על אותה מילה פעמיים. למשל לכתוב מכיון שהאות ר' היא משורש...., ומשכך לא ניתן .... או משהו אחר

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים