דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה לשונית

2022
47 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:19

    לא תקין לנקוט אבא שלו, סבא שלו?

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:23

    בלשון חז"ל אכן אבא = אבי, אך בארמית מאוחרת אבא = אב. וכן בלשון הנהוגה
    בימינו. והרי גם אתה מסכים שצריך להתחשב בלשון הנהוגה בימינו (שלכן למשל לא
    רצוי לכתוב פיק ברכיים).

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:23

    בלשון חז"ל אכן אבא = אבי, אך בארמית מאוחרת אבא = אב. וכן בלשון הנהוגה
    בימינו. והרי גם אתה מסכים שצריך להתחשב בלשון הנהוגה בימינו (שלכן למשל לא
    רצוי לכתוב פיק ברכיים).

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:31

    הרי גם כב' יסכים שא"א לכתוב אבשלי אבשך כנהוג בלשון הדיבור לחבר את שתי
    המלים, כך שברור שלא כל דבר שנהוג בלשון הדיבור אפשר לכתוב.
    ובכתיבה המקובלת כיום (כגון בעתון ובספרים חרדים) מקובל לכתוב סבי וסבינו ולכן
    אין צורך לקבל את הצורה המשובשת סבא שלנו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:32

    סבינו וסבתינו בהחלט תקין,
    אם כי לא מצוי בספרות תורנית כ"כ. אלא יותר באלו שכתובות עברית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:25

    אינני בקיא בארמית מאוחרת, אני יודע שאבא זה כינוי רק לאבא שלך ולא של אף אחד
    אחר וזו מילה שאינה ניתנת להסבה, ואדרבא תמצא לי מקור שמאפשר זאת,
    ככל הידוע לי זה רק לשון דיבור משובש ולא נמצא בשום ספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:32

    בגמרא ובזהר: ההוא סבא = אותו זקן.
    בגמרא: סבא בבית - נזק בבית, סבתא בבית- ברכה בבית.
    בתורה: אונקלוס תרגם "וישימני לאב לפרעה" - "ושויני לאבא לפרעה". והרי לא שייך
    לנקוט: וישימני לאבי לפרעה.
    בקבלה: המושגים 'אבא ואמא' (חכמה ובינה). ודאי שאין הכוונה אבי ואימי, אלא: אב
    ואם (לספירות).

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:32

    סבינו וסבתינו בהחלט תקין,
    אם כי לא מצוי בספרות תורנית כ"כ. אלא יותר באלו שכתובות עברית.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:47

    דוגמאות נוספות:
    ויקרא רבה פל"ד: ר''ש בן יוחי הוה ליה אימא סבתא (אימא זקנה) דהות מישתעיא
    סגיא
    סוכה לא ע"א: ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן
    כתובות סב ע"ב: אמרה להו ההיא סבתא בדידי הוה עובדא
    ב"ב קעד ע"ב: אבא לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 17:47

    דוגמאות נוספות:
    ויקרא רבה פל"ד: ר''ש בן יוחי הוה ליה אימא סבתא (אימא זקנה) דהות מישתעיא
    סגיא
    סוכה לא ע"א: ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן
    כתובות סב ע"ב: אמרה להו ההיא סבתא בדידי הוה עובדא
    ב"ב קעד ע"ב: אבא לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:01

    אבא לפרעה כנראה הוא לשון חשיבות ותרגומו "האב".
    אבל בלשון הדיבור לא נראה לי שהתקבל מובן זה אלא אבא פירושו אבי כמקובל בש"ס,
    וא"א להביא ראיה ממקורות שאינם המקור ללשון המקובלת.
    וכן "סבא" הוא אמנם זקן סתם, אבל בלשון דיבור הוא כינוי לסבו של אדם כגון,
    "סבא, מה שלומך", וכן יש פונים לכל זקן בכינוי זה, בוקר טוב סבא. ולכן לא
    מתאים כ"כ להטותו ולומר סבא שלך.
    כמובן אין פה הרבה מקום לפלפולים, העובדה היא שאותם ספרים שהכניסו את המילה
    סבא וסב ללשון הדיבור, הם שהחליטו שבנטיה אומרים סבך וסבי ולא סבא שלך, ומה יש
    כאן להתווכח, וכי אנחנו באים להמציא מחדש את העברית המודרנית? זה בעקרו ענין
    של מוסכמה וכך מקובל מאיזה טעם שלא יהיה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:01

    אבא לפרעה כנראה הוא לשון חשיבות ותרגומו "האב".
    אבל בלשון הדיבור לא נראה לי שהתקבל מובן זה אלא אבא פירושו אבי כמקובל בש"ס,
    וא"א להביא ראיה ממקורות שאינם המקור ללשון המקובלת.
    וכן "סבא" הוא אמנם זקן סתם, אבל בלשון דיבור הוא כינוי לסבו של אדם כגון,
    "סבא, מה שלומך", וכן יש פונים לכל זקן בכינוי זה, בוקר טוב סבא. ולכן לא
    מתאים כ"כ להטותו ולומר סבא שלך.
    כמובן אין פה הרבה מקום לפלפולים, העובדה היא שאותם ספרים שהכניסו את המילה
    סבא וסב ללשון הדיבור, הם שהחליטו שבנטיה אומרים סבך וסבי ולא סבא שלך, ומה יש
    כאן להתווכח, וכי אנחנו באים להמציא מחדש את העברית המודרנית? זה בעקרו ענין
    של מוסכמה וכך מקובל מאיזה טעם שלא יהיה.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:04

    בסוגריים [אינו מחייב כמובן], א' אבן שושן הגדיר את המילה "סבתא" עפ"י פירוש
    זה ל"כינוי פניה לסבתו". ודוק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:04

    בסוגריים [אינו מחייב כמובן], א' אבן שושן הגדיר את המילה "סבתא" עפ"י פירוש
    זה ל"כינוי פניה לסבתו". ודוק.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:12

    לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    רואים שבארמית המאוחרת אבא ואמא זה לא דוקא אבא שלי ואמא שלי.
    וכן בלשון הדיבור והכתיבה כיום מצוי ומקובל: אבא של כולם. אמא שלך. סבא שלו.
    לגבי הנטיות שהובאו במילון, הרי גם למילה שולחן למשל הביאו את הנטיות: שולחני,
    שולחנך וכו'. האם זה אומר שלא תקין לנקוט: השולחן שלי, השולחן שלך?! ודאי
    שתקין! והוא הדין לגבי אבא שלי אבא שלך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:12

    לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    רואים שבארמית המאוחרת אבא ואמא זה לא דוקא אבא שלי ואמא שלי.
    וכן בלשון הדיבור והכתיבה כיום מצוי ומקובל: אבא של כולם. אמא שלך. סבא שלו.
    לגבי הנטיות שהובאו במילון, הרי גם למילה שולחן למשל הביאו את הנטיות: שולחני,
    שולחנך וכו'. האם זה אומר שלא תקין לנקוט: השולחן שלי, השולחן שלך?! ודאי
    שתקין! והוא הדין לגבי אבא שלי אבא שלך.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:28

    עניתי היטב שאנו משתמשים במילה לפי ההקשר המקורי שממנו שאבנו אותה ולא לפי
    מקורות שאינם המקור שלה.
    כשתעיין במילון בכל הפירושים תבין דבריי, אינני מעוניין להעתיק זאת לכאן.
    כמו כן במה שכתבתי שזו מילת פניה ממילא מובן שאין זו מילה שניתנת להטיה.
    והעיקר הוא שזה פשוט לא מקובל בכתיבה רשמית (אינני מדבר על ספרי ילדים וכדו')
    ואין שום סיבה להתפלפל בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:28

    עניתי היטב שאנו משתמשים במילה לפי ההקשר המקורי שממנו שאבנו אותה ולא לפי
    מקורות שאינם המקור שלה.
    כשתעיין במילון בכל הפירושים תבין דבריי, אינני מעוניין להעתיק זאת לכאן.
    כמו כן במה שכתבתי שזו מילת פניה ממילא מובן שאין זו מילה שניתנת להטיה.
    והעיקר הוא שזה פשוט לא מקובל בכתיבה רשמית (אינני מדבר על ספרי ילדים וכדו')
    ואין שום סיבה להתפלפל בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:52

    לענ"ד אין כאן ענין של תקינות, ואין מקור לכך שהמילה אבא משמעותה 'אבא שלי'.
    גם השימוש במילה אבא כיום אינה באמת באה במקום השימוש של 'אבי'. שכן
    כשאדם פונה לאביו בקריאה הוא אינו מתכוון לומר: אבי. הוא לא מעונין
    להודיע לאף אחד שאדם זה הוא אביו, הוא רק מתכוון להפנות את תשומת לב
    אביו, ואת התייחסותו אליו.
    מדוע בחרו לכך דווקא מילה מארמית, זה ענין בפני עצמו, אך נראה שהשתמשו
    במילה שבארמית משמעותה 'אב', בתור כינוי כבוד/חיבה לקריאת אישית של בן
    לאביו.
    ולכן אין מניעה מבחינת תקינות לכתוב אבא שלנו, אם כי זה לשון פחות מהוקצע

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:12

    לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    רואים שבארמית המאוחרת אבא ואמא זה לא דוקא אבא שלי ואמא שלי.
    וכן בלשון הדיבור והכתיבה כיום מצוי ומקובל: אבא של כולם. אמא שלך. סבא שלו.
    לגבי הנטיות שהובאו במילון, הרי גם למילה שולחן למשל הביאו את הנטיות: שולחני,
    שולחנך וכו'. האם זה אומר שלא תקין לנקוט: השולחן שלי, השולחן שלך?! ודאי
    שתקין! והוא הדין לגבי אבא שלי אבא שלך.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:58

    לרב רוט:
    עדיין לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    עוד ראיות לדבריי:
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    וצודק הרב הארי שזה תקין, רק שיותר מהוקצע: אבי, סבי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:58

    לרב רוט:
    עדיין לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    עוד ראיות לדבריי:
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    וצודק הרב הארי שזה תקין, רק שיותר מהוקצע: אבי, סבי.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:09

    ההקשר המקורי של אבא אמא סבא סבתא זה מהארמית. ובארמית (עכ"פ המאוחרת) רואים
    שזה לאו דוקא אבא שלי וכו', כפי המקורות שהבאתי.
    והנה בלשון הדיבור ודאי מורגל: אבא שלו סבא שלו וכו'. ולכן גם בלשון הכתיבה
    (בספרות שאינה לילדים) אין זה משובש, אלא רק לא כ"כ מהוקצע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:58

    לרב רוט:
    עדיין לא ענית על אבא ואמא בקבלה. הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    עוד ראיות לדבריי:
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    וצודק הרב הארי שזה תקין, רק שיותר מהוקצע: אבי, סבי.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:09

    עניתי היטב שהקבלה אינה מקור המילה ובקבלה הוא כינוי בעלמא ומה שייך בזה נטיה.
    והעיקר הוא השורה התחתונה שלא ממציאים ומה לנו להתעמק בזוטות אלו, התקבל אבי
    אביך סבי סביך וזה הכל.
    ואבא שלי ואבא שלך נתפס אצל דוברי העברית התקנית כדיבור נמוך, אם רצונך לתפוס
    לשונם, דבר כך, אם רצונך לדבר בלה"ק המקורי ממ"נ אין מילה כזו ומעולם לא שמענו
    בשום ספר שיכתוב אבא שלו, ותתרץ אתה מדוע, מפני מה הפלת עליי את האחריות לתרץ
    זאת?
    אפשר להמשיל זאת למילה "זיידי" הרווחת במשפחות רבות, הרבה יאמרו, זיידי אמר
    זיידי מגיע, אבל אין אומרים זיידי שלהם, כי זיידי זה שלנו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:09

    עניתי היטב שהקבלה אינה מקור המילה ובקבלה הוא כינוי בעלמא ומה שייך בזה נטיה.
    והעיקר הוא השורה התחתונה שלא ממציאים ומה לנו להתעמק בזוטות אלו, התקבל אבי
    אביך סבי סביך וזה הכל.
    ואבא שלי ואבא שלך נתפס אצל דוברי העברית התקנית כדיבור נמוך, אם רצונך לתפוס
    לשונם, דבר כך, אם רצונך לדבר בלה"ק המקורי ממ"נ אין מילה כזו ומעולם לא שמענו
    בשום ספר שיכתוב אבא שלו, ותתרץ אתה מדוע, מפני מה הפלת עליי את האחריות לתרץ
    זאת?
    אפשר להמשיל זאת למילה "זיידי" הרווחת במשפחות רבות, הרבה יאמרו, זיידי אמר
    זיידי מגיע, אבל אין אומרים זיידי שלהם, כי זיידי זה שלנו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:11

    העמידה הקנאית על החילוק בין "משובש" ל"אינו מהוקצע" היא כמעט מגוחכת. וחבל
    להשחית את הזמן על דברים אלו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:11

    העמידה הקנאית על החילוק בין "משובש" ל"אינו מהוקצע" היא כמעט מגוחכת. וחבל
    להשחית את הזמן על דברים אלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:17

    המילה זיידי אינה מקבילה לסבא, אלא זיידע, וכמוה טאטע
    אף אחד אינו אומר זיידי שלהם, כן אומרים זייערע זיידע
    בכל אופן באידיש אין הטיות של המילה עצמה
    ולגופו של ענין, האם במקורות אנו מוצאים 'אב שלו'?

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:11

    העמידה הקנאית על החילוק בין "משובש" ל"אינו מהוקצע" היא כמעט מגוחכת. וחבל
    להשחית את הזמן על דברים אלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:18

    א. עדיין לא ענית על הוה ליה אמא סבתא. אבא לגביה בריה.
    ב"ב קכח ע"א: מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא. כלומר, הנכד יעיד על סבו.
    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    ב. וכן רואים מהמושגים אבא ואמא בקבלה, ש'אבא' אין הכוונה: אבי, ו'אמא' אין
    הכוונה: אימי. שהרי הכוונה היא שהחכמה והבינה הן אבא ואמא לספירות המשתלשלות
    מהם.

    ג. בוודאי החילוק בין משובש לבין אינו מהוקצע הוא חילוק עצום! לנקוט: "השולחן
    גדולה" זה שיבוש גמור. אבל לנקוט: "סבא שלך", זה רק לא מהוקצע. והדברים
    פשוטים. (והנפק"מ, שעל שיבוש יש להעיר ולמחות, משא"כ על לא מהוקצע).

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:17

    המילה זיידי אינה מקבילה לסבא, אלא זיידע, וכמוה טאטע
    אף אחד אינו אומר זיידי שלהם, כן אומרים זייערע זיידע
    בכל אופן באידיש אין הטיות של המילה עצמה
    ולגופו של ענין, האם במקורות אנו מוצאים 'אב שלו'?

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:20

    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. *אבא של רבי יוסי *חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:20

    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. *אבא של רבי יוסי *חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:42

    "האורח היה נבוך, אך אבי הכניס אותו בשמחה, ורמז לו על המקום הפנוי בצד
    השולחן"
    "האורח היה נבוך, אך אבא שלי הכניס אותו בשמחה, ורמז לו על המקום הפנוי בצד
    השולחן"

    מובן שצריך "לכתוב" בצורה הראשונה. (ולא כמו "דיבור", שזה בצורה השניה).

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:20

    רש"י בשבת קטו ע"א ד"ה אבא חלפתא: אבא חלפתא. *אבא של רבי יוסי *חלפתא שמו.
    רש"י בבכורות ל ע"ב: אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר, ולא היא.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 19:44

    יתירה מזו, אין סברא שזה לא מהוקצע! מי לנו גדול מהסופר ר' יאר וינשטוק. אילו
    זה לא היה מהוקצע, הוא לא היה מביא כן בספריו. אך מצאתי כעת באוצה"ח 41 פעמים
    "אבא שלי". 7 סבא שלי. 5 סבא שלך. 15 פעם "אבא שלך" בספריו. וזה כלל לא נראה
    לא מהוקצע. דוגמה:
    [image: image.png]

  • שאלה בעברית

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:36 ימחל לי כת"ר. העובדא שהמשפט יהיה מובן או תקין מבחינה לשונית לא פותר את הבעייה, כי מלבד עניין התקינות יש ניבים שצריך לדעת את האופן המדוייק של הכתיב או של הפירוש שלהם. לצורך הדוגמא ישנם ביטויים רבים שהפירוש המילולי שלהם אינו תואם לפירוש המקובל לביטוי אך צמד המילים יוצר את המשמעות הייחודית של הביטוי. באופן דומה הביטוי קהות/כהות חושים, עניינו חושים חלשים/לא חדים וצריך לדעת מה התכוון המשורר היינו טובע הביטוי. וכמו שהעיר לנכון החכם הר' רוט, ייתכן שאם תכתוב כהות חושים בשעה שהביטוי המקובל הוא קהות חושים עשוי אתה להישמע עילג וכן להיפך.. כבודו קשור לפרופ' הבלין? א"כ אולי הוא ידע להשיבנו דבר.. ברכה והצלחה!
  • שאלה בוורד

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 16:23 האם קיימת להגדיר את ההעתקות בוורד באופן דומה למאגר בר אילן? דהיינו שכשמעתיקים טקסט מתוך ספר, נכנס לתוך ההעתקה גם שם הספר + מיקום ההעתקה בתוכו. האם יש דרך פשוטה להגדיר דבר דומה בוורד? (גם שם המסמך וגם שם הכותרת/כותרת משנית) וגם לגבי בר אילן עצמו, האם יש דרך לשלוט בפונקציה זו בהעתקות; לשנות את סגנון המ"מ או לבטלו לגמרי?
  • שאלה בפיסוק

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 00:09 פיסוק מדויק נעשה ע"י ראייה כוללת של כל הקטע. במקרה הזה, אם ההסבר בטעם ההיתר מתארך הרבה, עדיף נקודה. מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2022 16:41 "לישבע" תקני בהחלט מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 23:24 הערת ניסוח - מכיון....ומכיון... עדיף לא לחזור על אותה מילה פעמיים. למשל לכתוב מכיון שהאות ר' היא משורש...., ומשכך לא ניתן .... או משהו אחר
  • שאלה בדקדוק

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:30 אמת, וכן עשיתי לבסוף, "במלוא". יישר כח!
  • שאלה בניסוח

    2022
    24
    0 הצבעות
    24 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 22:52 יישר כח לכל המתדיינים. הנידון כאן פתר שלי שאלה מקבילה ששמרתי באמתחתי. תודה רבה! מאת: [email protected]
  • שאלה בניסוח

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 13:35 המקובל והראוי לפענ"ד 'ונפק"מ לדינא ב...' וכמש"כ כב' שהוא כפילות. ולכל היותר מצינו במחברים והיוצא מזה דאיכא נפק"מ וכדו'.