שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
אם מישהו מעוניין: מה שדובר פה פעם על עריכה בחול המועד
2024
9
פוסטים
5
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2024 22:59
כנראה שבוודאי אסור לערוך בחוה"מ, ואין שום סיבה להתיר. ואכמ"ל מחמת כמה
איסורים הכרוכים בזה, וכמה היתרים שיש לדון בהם, ולמעשה לכאורה אין להם כלל
מקום בעניין זה (אלא"כ מיירי באין לו מה יאכל. שהכוונה שאין לו מה יאכל
לחוה"מ, כלומר שעובד כדי לאכול, או עכ"פ כדי לאכול יותר בריוח בחוה"מ, כגון
בשר ודגים. תלוי במחלוקת שם וכמבואר בסוגיא)רק מדגיש לגבי הקובץ "מלאכה שאין בה טורח". אני למדתי בחודשים האחרונים הלכות
חוה"מ בעיון רב ולהלכה למעשה. והיוצא, שגם אם אמנם יש מה לדון בסוגיא וכפי שדן
בקובץ זה היטב, וודאי שלהלכה למעשה לא הובא בשום מקור בהלכה היתר זה, למעט
גבשושית עיי"ש, וכל הפוסקים נקטו שאין זה בידינו להתיר דבר על סמך ההיתר
"מלאכה שאין בה טורח". וכפי שהביא מהמשנ"ב והחזו"א שלהדיא אוסרים הוצאה כדבר
פשוט, אף שאין בזה טורח בדר"כ.(ולאלו המצטטים שהחזו"א הביא מושג זה של אין בה טורח, זה רק בהיתר משום דבר
האבד של מניעת ריוח, שאסור בכל המלאכות חוץ מסחורה, והחזו"א חידש שכל מלאכה
קלה היא בכלל "סחורה" לגבי זה שהותר גם מניעת ריוח ולא הפסד ממש. זה להדיא
בדבריו, עיי"ש)אני כותב כל זה לאפרושי לאיסורא. ולוואי שנזכה להקפיד באיסורים אלו שהם בחשש
דאורייתא ממש, ורבו מאוד הבלבול וחוסר הידיעה בזה, ורבו המקילים בלא שיש על מה
לסמוךבברכת התורה
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2024 22:59
כנראה שבוודאי אסור לערוך בחוה"מ, ואין שום סיבה להתיר. ואכמ"ל מחמת כמה
איסורים הכרוכים בזה, וכמה היתרים שיש לדון בהם, ולמעשה לכאורה אין להם כלל
מקום בעניין זה (אלא"כ מיירי באין לו מה יאכל. שהכוונה שאין לו מה יאכל
לחוה"מ, כלומר שעובד כדי לאכול, או עכ"פ כדי לאכול יותר בריוח בחוה"מ, כגון
בשר ודגים. תלוי במחלוקת שם וכמבואר בסוגיא)רק מדגיש לגבי הקובץ "מלאכה שאין בה טורח". אני למדתי בחודשים האחרונים הלכות
חוה"מ בעיון רב ולהלכה למעשה. והיוצא, שגם אם אמנם יש מה לדון בסוגיא וכפי שדן
בקובץ זה היטב, וודאי שלהלכה למעשה לא הובא בשום מקור בהלכה היתר זה, למעט
גבשושית עיי"ש, וכל הפוסקים נקטו שאין זה בידינו להתיר דבר על סמך ההיתר
"מלאכה שאין בה טורח". וכפי שהביא מהמשנ"ב והחזו"א שלהדיא אוסרים הוצאה כדבר
פשוט, אף שאין בזה טורח בדר"כ.(ולאלו המצטטים שהחזו"א הביא מושג זה של אין בה טורח, זה רק בהיתר משום דבר
האבד של מניעת ריוח, שאסור בכל המלאכות חוץ מסחורה, והחזו"א חידש שכל מלאכה
קלה היא בכלל "סחורה" לגבי זה שהותר גם מניעת ריוח ולא הפסד ממש. זה להדיא
בדבריו, עיי"ש)אני כותב כל זה לאפרושי לאיסורא. ולוואי שנזכה להקפיד באיסורים אלו שהם בחשש
דאורייתא ממש, ורבו מאוד הבלבול וחוסר הידיעה בזה, ורבו המקילים בלא שיש על מה
לסמוךבברכת התורה
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2024 23:22
כתבת
כנראה שבוודאי אסור לערוך בחוה"מ, ואין שום סיבה להתיר.האם היית אומר זאת גם כאשר העורך עוסק בכתיבה ראשונית, כגון כתיבת מאמרי הלכה
או חידושים וכד' לצורך אחרים, או בעריכת התוכן אשר דורשת לימוד יסודי של החומר?אם אכן אתה סובר שגם באופנים אלו אין סיבה להיתר, כמי שמונח בהלכות חול המועד
אתה מוזמן לפרוש את השמלה ולבאר מה סיבות האיסור, על אף שמדובר בעסק התורה
ממש, ולכאורה מה בכך אם עושה כן עבור עצמו או עבור אחרים.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2024 23:22
כתבת
כנראה שבוודאי אסור לערוך בחוה"מ, ואין שום סיבה להתיר.האם היית אומר זאת גם כאשר העורך עוסק בכתיבה ראשונית, כגון כתיבת מאמרי הלכה
או חידושים וכד' לצורך אחרים, או בעריכת התוכן אשר דורשת לימוד יסודי של החומר?אם אכן אתה סובר שגם באופנים אלו אין סיבה להיתר, כמי שמונח בהלכות חול המועד
אתה מוזמן לפרוש את השמלה ולבאר מה סיבות האיסור, על אף שמדובר בעסק התורה
ממש, ולכאורה מה בכך אם עושה כן עבור עצמו או עבור אחרים.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2024 23:22
כתבת
כנראה שבוודאי אסור לערוך בחוה"מ, ואין שום סיבה להתיר.האם היית אומר זאת גם כאשר העורך עוסק בכתיבה ראשונית, כגון כתיבת מאמרי הלכה
או חידושים וכד' לצורך אחרים, או בעריכת התוכן אשר דורשת לימוד יסודי של החומר?אם אכן אתה סובר שגם באופנים אלו אין סיבה להיתר, כמי שמונח בהלכות חול המועד
אתה מוזמן לפרוש את השמלה ולבאר מה סיבות האיסור, על אף שמדובר בעסק התורה
ממש, ולכאורה מה בכך אם עושה כן עבור עצמו או עבור אחרים.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2024 23:48
א. אני לא כאן כדי לפסוק, וכל אחד מוזמן לפנות לרב המקומי לשאלה למעשה...
ב. מותר לעסוק בתורה. והביאו הפוסקים הראשונים שיש להתיר לכתוב תשובה לשאלה
בחוה"מ משום שמא יישכח. וכן לכתוב חידושים הותר משום שמא ישכח. והמעיין
בסוגיא יראה כמה נדחקו הפוסקים בזה, וכמה מן הפוסקים פקפקו בהיתר זה. ואף
שלמעשה כן נפסק, זה רק מחמת הטעם של שמא ישכח. דהיינו שזה משום דבר האבד
שאחר כך לא ייזכר בזה. וכתבו שאם אכן יזכור אין היתר.
להגיד שמי שעושה עבודה עבור מישהו אחר עבור שכר, זה דבר האבד "שמא ישכח", נשמע
שלא לכך כיוונו הפוסקים. ואולי אפשר להערים ולטעון שעושה כן למען עסק התורה
ושמא ישכח. ולכך צריך אדם גדול שיכריע בזה.
ג. לבד מכל הנ"ל, כתבת "מה בכך שעושה בשכר". זה לא נכון. חוץ מכל האיסורים
שנאמרו בחוה"מ, יש איסור חדש של לקבל שכר על פעולתו. כלומר גם דברים שהותרו
בחוה"מ, נאסרו אם מקבל על כך שכר.
ד. אמנם נאמר שמותר לכתוב תפילין למי שצריך לאחר חוה"מ. כבר התבאר בפוסקים
שזה ממש לא בכל מצוה. כ"ש ב"ב של ק"ו שלא על ספר שאדם אחר החליט להוציא, שאין
בזה ההיתר של לצורך מצוה. ועיין בסוגיא.
ה. ויש מן הסתם עוד כמה פנים בזה, ואיני מיושב לכך כרגע. ולמעשה אין נפק"מ כי
אינני רוצה שיסמכו על דבריי למעשה. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2024 23:48
א. אני לא כאן כדי לפסוק, וכל אחד מוזמן לפנות לרב המקומי לשאלה למעשה...
ב. מותר לעסוק בתורה. והביאו הפוסקים הראשונים שיש להתיר לכתוב תשובה לשאלה
בחוה"מ משום שמא יישכח. וכן לכתוב חידושים הותר משום שמא ישכח. והמעיין
בסוגיא יראה כמה נדחקו הפוסקים בזה, וכמה מן הפוסקים פקפקו בהיתר זה. ואף
שלמעשה כן נפסק, זה רק מחמת הטעם של שמא ישכח. דהיינו שזה משום דבר האבד
שאחר כך לא ייזכר בזה. וכתבו שאם אכן יזכור אין היתר.
להגיד שמי שעושה עבודה עבור מישהו אחר עבור שכר, זה דבר האבד "שמא ישכח", נשמע
שלא לכך כיוונו הפוסקים. ואולי אפשר להערים ולטעון שעושה כן למען עסק התורה
ושמא ישכח. ולכך צריך אדם גדול שיכריע בזה.
ג. לבד מכל הנ"ל, כתבת "מה בכך שעושה בשכר". זה לא נכון. חוץ מכל האיסורים
שנאמרו בחוה"מ, יש איסור חדש של לקבל שכר על פעולתו. כלומר גם דברים שהותרו
בחוה"מ, נאסרו אם מקבל על כך שכר.
ד. אמנם נאמר שמותר לכתוב תפילין למי שצריך לאחר חוה"מ. כבר התבאר בפוסקים
שזה ממש לא בכל מצוה. כ"ש ב"ב של ק"ו שלא על ספר שאדם אחר החליט להוציא, שאין
בזה ההיתר של לצורך מצוה. ועיין בסוגיא.
ה. ויש מן הסתם עוד כמה פנים בזה, ואיני מיושב לכך כרגע. ולמעשה אין נפק"מ כי
אינני רוצה שיסמכו על דבריי למעשה.תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 00:01
מי שהכתיבה בעצמה מעלה את איכות הלימוד שלו, ולא רק לזכרון שלא ישכח, פשוט
שהוי מצוה וחיוב לכתוב בחול המועד,
ואין שום נפק"מ אם זה לצורף לימוד או לצורך עריכה,
השאלה אם יכול לקחת על זה כסף.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 00:01
מי שהכתיבה בעצמה מעלה את איכות הלימוד שלו, ולא רק לזכרון שלא ישכח, פשוט
שהוי מצוה וחיוב לכתוב בחול המועד,
ואין שום נפק"מ אם זה לצורף לימוד או לצורך עריכה,
השאלה אם יכול לקחת על זה כסף.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 00:17
לא יודע למה כל כך פשוט לך. ולמה לא הזכירו את זה כל הפוסקים שדנו על שמא
ישכח. אמנם הסברא הגיונית, אבל מי יכריע לנו מתי זה "מעלה את איכות הלימוד",
ומה הגדרים בזה. מצטט להלן מדברי הט"ז סי' תקמ"ה שהוא גדול המקילים בכתיבת
חידושים, ודוק בלשונו היטב. שרוצה להקל אפילו בלי הטעם של שמא ישכח אלא כי
עוסק עכשיו בתורה, ואם יתבטל עכשיו יאבד הזמן הזה כי אחר המועד יוכל לחדש
חידושים נוספים. כלומר רק מטעם זה, ולא סתם כי עוסק בתורה וזה חיוב לכתוב
בחול המועד... ושוב, אולי הסברא הגיונית, אבל זה לא מספיק כנ"ל.רק כדי לקבל פרופורציה, כתוב במשנה "אין מגיהין אות אחת ואפילו בספר עזרא"
(פי' ב' ברש"י שם היינו הספר שבעזרה שממנו היו מעתיקים כל שאר ספרי תורה). איך
לא חשבו על פתרון פשוט - שיתכוון לשם לימוד תורה, ואז הרי מותר כמו לכתוב
חידושים... (ובאמת עמדו בזה כלפי עיקר ההיתר של חידושים ואכמ"ל)
בקיצור, הדברים אריכים, וצריך מורה הוראה שלמד הדברים כהוגן שישיב על דברים
כאלו. וכדי לגדוע שרשור ארוך שלא לצורך בעיצומם של ימי חוה"מ... אינני חושב
להגיב שוב בעניין
גוט מועד*דבר חידוש. *ר"פ בהגהות סמ"ק מביא ראייה נכונה לזה מדאמרי' בפ"ב דתמור'
והאר"י כותבי הלכ' כשורפי תורה וכו' דלמא מילתא חדתי שאר פי' דבר חידוש וירא
שמא ישכחנו אלמא אפי' בזמן שנאסרה הכתיבה בדברים שבע"פ הותרה בדבר חידוש גם
בח"ה נתיר מטעם זה לכתוב דברים שהם מחודשים אצלו וירא שמא ישכחם עכ"ל מלשון
שהם מחודשים אצלו משמע דל"ש שמע החידוש מאחר ול"ש חידשו הוא עצמו אם הוא בר
הכי שיוכל לחדש בראוי וגם הטעם שמא ישכח שייך גם בזה דהרבה זמנין שאדם שוכח מה
שחידש הוא כבר ואינו יכול לחדשו אח"כ ולכאורה היה נראה לומר דאין היתר זה אלא
כשכבר שמע אבל לא ישמע לכתחלה כדי לכתבו דזה הוה כמי שעושה לכתחלה דבר שיהי'
אבוד אבל זה ודאי שיבוש דהאדם מצווה בכל עת ללמוד חידושים בתורה ועוד נראה
להוסיף על דברי רבותינו טעם להתיר כתיבת חידושים בתורה אף בלא טעם שכחה כיון
שכל עת ורגע מוטל עליו לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולת שלו אין שייך לומר בזה
ימתין עד אחר י"ט ואז יכתוב החידוש דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש
אחר כך חידושים אחרים ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד תוך המועד יצטרך ללמוד
שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שיש חידוש כבר אצלו יבטלנו מלימוד חידושים אחרים
באותה שעה ואין לך דבר האבוד גדול מזה שמאבד הזמן וכן ראיתי למו"ח ז"ל שכ'
חבוריו גם בח"ה ונראה שהכותב חידושים בח"ה יזהר שלא לכתוב אותיות של כתיבה גסה
רק משיט"א ואם יצטרך לאות גס יכתבנו בדרך חיתוך ושבירה כמ"ש: -
תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 00:17
לא יודע למה כל כך פשוט לך. ולמה לא הזכירו את זה כל הפוסקים שדנו על שמא
ישכח. אמנם הסברא הגיונית, אבל מי יכריע לנו מתי זה "מעלה את איכות הלימוד",
ומה הגדרים בזה. מצטט להלן מדברי הט"ז סי' תקמ"ה שהוא גדול המקילים בכתיבת
חידושים, ודוק בלשונו היטב. שרוצה להקל אפילו בלי הטעם של שמא ישכח אלא כי
עוסק עכשיו בתורה, ואם יתבטל עכשיו יאבד הזמן הזה כי אחר המועד יוכל לחדש
חידושים נוספים. כלומר רק מטעם זה, ולא סתם כי עוסק בתורה וזה חיוב לכתוב
בחול המועד... ושוב, אולי הסברא הגיונית, אבל זה לא מספיק כנ"ל.רק כדי לקבל פרופורציה, כתוב במשנה "אין מגיהין אות אחת ואפילו בספר עזרא"
(פי' ב' ברש"י שם היינו הספר שבעזרה שממנו היו מעתיקים כל שאר ספרי תורה). איך
לא חשבו על פתרון פשוט - שיתכוון לשם לימוד תורה, ואז הרי מותר כמו לכתוב
חידושים... (ובאמת עמדו בזה כלפי עיקר ההיתר של חידושים ואכמ"ל)
בקיצור, הדברים אריכים, וצריך מורה הוראה שלמד הדברים כהוגן שישיב על דברים
כאלו. וכדי לגדוע שרשור ארוך שלא לצורך בעיצומם של ימי חוה"מ... אינני חושב
להגיב שוב בעניין
גוט מועד*דבר חידוש. *ר"פ בהגהות סמ"ק מביא ראייה נכונה לזה מדאמרי' בפ"ב דתמור'
והאר"י כותבי הלכ' כשורפי תורה וכו' דלמא מילתא חדתי שאר פי' דבר חידוש וירא
שמא ישכחנו אלמא אפי' בזמן שנאסרה הכתיבה בדברים שבע"פ הותרה בדבר חידוש גם
בח"ה נתיר מטעם זה לכתוב דברים שהם מחודשים אצלו וירא שמא ישכחם עכ"ל מלשון
שהם מחודשים אצלו משמע דל"ש שמע החידוש מאחר ול"ש חידשו הוא עצמו אם הוא בר
הכי שיוכל לחדש בראוי וגם הטעם שמא ישכח שייך גם בזה דהרבה זמנין שאדם שוכח מה
שחידש הוא כבר ואינו יכול לחדשו אח"כ ולכאורה היה נראה לומר דאין היתר זה אלא
כשכבר שמע אבל לא ישמע לכתחלה כדי לכתבו דזה הוה כמי שעושה לכתחלה דבר שיהי'
אבוד אבל זה ודאי שיבוש דהאדם מצווה בכל עת ללמוד חידושים בתורה ועוד נראה
להוסיף על דברי רבותינו טעם להתיר כתיבת חידושים בתורה אף בלא טעם שכחה כיון
שכל עת ורגע מוטל עליו לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולת שלו אין שייך לומר בזה
ימתין עד אחר י"ט ואז יכתוב החידוש דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש
אחר כך חידושים אחרים ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד תוך המועד יצטרך ללמוד
שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שיש חידוש כבר אצלו יבטלנו מלימוד חידושים אחרים
באותה שעה ואין לך דבר האבוד גדול מזה שמאבד הזמן וכן ראיתי למו"ח ז"ל שכ'
חבוריו גם בח"ה ונראה שהכותב חידושים בח"ה יזהר שלא לכתוב אותיות של כתיבה גסה
רק משיט"א ואם יצטרך לאות גס יכתבנו בדרך חיתוך ושבירה כמ"ש:תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 00:32
כל הפוסקים וכל המקורות מדברים על מי שהכתיבה לא מוסיפה לו בעצם איכות הלימוד,
אלא רק לזכרון שלא ישכח. בחון בהם והבט בדבריהם. כולל המקורות על כתיבת סת"ם
והגהת ספרים שהכל לא מוסיף כלום באיכות הלימוד עצמו.
אבל כפי הברור במציאות דידן בדור החשוך שלנו, הרי שהכתיבה עצמה לפעמים מעלה
את איכות הלימוד (ורק על מקרה כזה אני מדבר), וכמאמר החזו"א "שרייב און ווארפ,
אבער שרייב" (תכתוב ותזרוק, אבל תכתוב. לא יודע אידיש).
במקרה כזה אף פוסק לא דיבר, כי אין צד לאסור ולא על זה מדובר (ואולי בזמנם לא
היה מציאות כזו שהכתיבה מעלה את איכות הלימוד). -
תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 00:32
כל הפוסקים וכל המקורות מדברים על מי שהכתיבה לא מוסיפה לו בעצם איכות הלימוד,
אלא רק לזכרון שלא ישכח. בחון בהם והבט בדבריהם. כולל המקורות על כתיבת סת"ם
והגהת ספרים שהכל לא מוסיף כלום באיכות הלימוד עצמו.
אבל כפי הברור במציאות דידן בדור החשוך שלנו, הרי שהכתיבה עצמה לפעמים מעלה
את איכות הלימוד (ורק על מקרה כזה אני מדבר), וכמאמר החזו"א "שרייב און ווארפ,
אבער שרייב" (תכתוב ותזרוק, אבל תכתוב. לא יודע אידיש).
במקרה כזה אף פוסק לא דיבר, כי אין צד לאסור ולא על זה מדובר (ואולי בזמנם לא
היה מציאות כזו שהכתיבה מעלה את איכות הלימוד).תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 12:04
יכול להיות שבזמנם לא היה כל כך אפשרות כלכלית לכתוב שלא על מנת לזכור.
הם פשוט לא יכלו לממן את המותרות של לכתוב רק כדי שיהיה יותר ברור.--
[image: לוגו כיתוב מלא חתוך.jpg]
*ליצירת קשר: 0527174846 *
הנכם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי
לקבלת תובנות בתחום החינוך והמסתעףלהצטרפות דרך המייל לחץ כאן
<[email protected]?subject=%D7%A9%D7%9C%D7%97%20%D7%9C%D7%99%20%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99%20%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C>
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות