דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה הפירוש המילה 'געלעבט'?

2022
16 9 70 1
  • מה דעתכם

    2022 מקורות תורניים עריכה תורנית
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    163 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:26 כאמור, בכתיבה התורנית זה אכן 'עובר'
  • אודה מאוד לעזרתך.

    2022 מקורות תורניים שפות
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    101 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 20:41 שהרי כבר אומר דוד המלך איך וועל טאָפלען א דאנק
  • הפרש לשון

    2022 מקורות תורניים שפות
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 11:54 בתאריך יום א׳, 22 במאי, 0:29 שאל הרב שמואל עוזר קאפף שאלה זו בקבוצה, מצאתי לקדוש א' לפני 200 שנה שכתב וז"ל: חילוק בין לשון בריאה אל עשיה, דבר הנעשה רק סיבה כדי להגיע לענין אחר. הראשון נקרא בריאה דאין זה תכלית המכוון, רק השני שהוא תכליתו עשיה נקרא. האם ידוע לאחד מן העורכים החשובים מקור קדום לזה? בברכה ובתודה מראש.
  • ביקוש תרגום מאידיש ללה"ק

    2022 תרגום שפות מקורות תורניים
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    66 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 16:20 במלה 'שוועוויטש' נוסף 'ווע' שאינו נכלל ב'שווי[ש]טש' שהוזכר במילון עכ"פ מתברר שהיינו הך, סוג של ניב שונה
  • מילה בלשון הקודש להשלכות/נפקא מינות

    2022 שפות כתיבה תורנית
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    75 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 00:03 צודק הינך לגמרי - הרב א - בנוגע למילים ש'הושאלו' משפות זרות והשתרשו בלשה"ק כמו סבתא, שבהם ניתן להוסיף הטיות לפי כללי העברית. אלא שבמקרה שלפנינו ישנן שתי סיבות מדוע א"א לכתוב "נפקא מינות" א. סבתא זה שם של 'עצם', אובייקט, פעולה וכדו', לכן כשנכתב כך אזי מדובר על עצם יחיד, וכשמוסיפים אותיות 'ות' השתנה אותו שם העצם מיחיד לרבים, מ'עצם' ל'עצמים'. אבל 'נפקא מינה' אינו שם של 'עצם', המשמעות/התרגום שלו הוא 'היוצא מזה' שזה הסבר ולא אובייקט או פעולה וכדו', ואינו בלשון יחיד, וממילא לא שייך להופכו ל'רבים' ע"י הוספת 'ות'. הסיבה שגורמת לנו לרצות לכתוב 'נפקא מינות' היא בגלל שהמילה משמשת כשם 'עצם' בשפה הישיבתית, והיא ביטוי למושג 'השלכה', אך זו אינה שפה אמיתית אלא כמו 'קוד' שהוסכם בחברה כלשהי (סוג של סלנג, אומנם ללא הפן הנחות של הסלנג, אבל בכ"ז סלנג ולא שפה אמיתית) זאת ועוד, אמירת המילה 'נפקא מינות' נשמעת יפה רק בהברה אשכנזית, אמירתה בהברה ספרדית צורם באוזן, ומשכך גם לא ראוי לכותבה. (אדמו"ר נהפך לשם עצם של רבי חסידי וכדו', כלומר המילה נהפכה מר"ת ל'שם עצם' חדש כביכול, לאחר שכבר נשתנתה המשמעות שוב אפשר להוסיף ה' הידיעה, אבל 'נפקא מינה' לא השתנה במשמעות אלא התקבל כ'קוד' לביטוי השלכה) ב. גם אם לא תקבל את האמור לעיל, ראוי לכתוב 'נפקות מינה', כי המשמעות 'השלכה' נמצאת במילה 'נפקא' ולא במילה 'מינה' שהיא רק מתייחסת ל'נפקא', כשם שכותבים ספרי תורה ולא ספר תורות, סירי פלא ולא סיר פלאות וכו', כך יש לכתוב נפקות מינה אך גם מילה זו אינה מתאימה כי הקורא המצוי לא יבין ברגע הראשון את הכוונה, ויצטרך לחשוב שבריר שניה, או אז החמצנו את התפקיד שלנו כעורכים שהוא להנגיש ולהקל על הקריאה. עדיף כבר לכתוב 'נפק"מ' בר"ת, זה הכי מובן, וזה גם נקלט בעין הקורא בקלות בגלל ה'קוד' הישיבתי הנ"ל. הנלע"ד כתבתי בכ"ר
  • דקדוק

    2022 מקורות תורניים שפות
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    42 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:03 בשמחה רבה!
  • מה מקובל בעולם העריכה

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    228 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 18:28 להביא הוכחה מהחוק אינו מוכרח שהרי בחוק יש עוד הרבה תוספות שכאן אינם משולמים וכו' - גם ההפסקה הקיימת בחוק רק למי שעובד משרה מליאה יותר מסך שעות מסוים ברצף !!! להלן העתקה מאתר כל זכות https://www.kolzchut.org.il/he/הפסקות_בעבודה אם במהלך ההפסקה מותר לעובד לצאת ממקום העבודה, זמן ההפסקה אינו מהווה חלק משעות העבודה (כלומר העובד אינו זכאי לשכר במהלך שהותו בהפסקה). זכאות להפסקה לעובד שאינו עובד בעבודת כפיים אמנם סעיף 20 לחוק קובע כי מנוחה תינתן למי שעובד 6 שעות ביום, אולם סעיף 23 לחוק https://www.nevo.co.il/law_html/law01/P225_001.htm#Seif22 מסמיך את שר העבודה להתיר סטייה מהוראות סעיף 20. בהתאם לכך, פרסם שר העבודה היתר כללי https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-2337.pdf#page=3 המאפשר להעסיק 8 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים (בהתייחס למי שעובדים 6 ימים בשבוע). כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 8 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים. על-פי תיקון להיתר https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3599.pdf#page=2, אם העובד מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, מותר להעסיקו 9 שעות ללא הפסקה. כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 9 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה (למנוחה וארוחה) אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו עובד בעבודת כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה. חשוב לשים לב כי במקרים אלה יש לשלם גמול עבור שעות נוספות https://www.kolzchut.org.il/he/גמול_עבור_שעות_נוספות על העסקה שמעבר ל-8.6 שעות ביום, או על העסקה שמעבר ל- 7.6 שעות ביום שנקבע כיום המקוצר בעקבות קיצור שבוע העבודה https://www.kolzchut.org.il/he/יום_עבודה_ושבוע_עבודה ל-42 שעות. כמו כן, נקבע בהיתר כי ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק 7 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים. מאת: [email protected]
  • מקור המילה "חנוכיה"

    2022
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    42 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:43 מה שציינו לעיל, כמדומה הכוונה למצו"ב שאסף את המקורות בזה. קבצים מצורפים: מאמר על שם מנורת חנוכה.pdf

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים