דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה דעתכם

2022
20 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 23:55

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם"
    "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],
    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:06

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן
    ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:06

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן
    ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:47

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    מאת: To: דוד וסרמן
    מאת: Cc: ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:47

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    מאת: To: דוד וסרמן
    מאת: Cc: ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 11:56

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 11:56

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 13:42

    ולדבריו דמר מי ניחא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 13:42

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:06

    הרי שלך לפניך...
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:06

    הרי שלך לפניך...
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:24

    למעשה מצאנו בלי סוף:

    להיש אומרים, הקשה על היש מי שאומר, דחה דברי היש מפרשים, ויש ליישב דברי המצאתי כתוב,

    ואין בדבר שום פקפוק, אלא שלאוזן שאינה מורגלת בזה יש להוסיף עזרי שמיעה.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 3:06 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    הרי שלך לפניך...

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    To: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; ארי במסתרים <[email protected] mailto:[email protected] >; מרדכי <[email protected] mailto:[email protected] >; שאלות בענייני עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 09:35

    תמיד יימצאו חריגות וחריקות, במיוחד בתוכנות חיפוש...
    אולם הדברים מדברים בעד עצמם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 18:36

    בס"ד

    למה לא 'בשם יש אומרים'? הוא הביא בשם חכמים שאומרים
    מאידך 'שיש אומרים ש...' יש כאן 'שינים' [אותיות ש'] רצופות וזה נראה פחות יפה
    תקין? נראה לי שני הדברים תקינים

    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 18:49

    בשפה התורנית זה 'עובר' גם כמות שהוא, בשם יש אומרים

    אם רצונך להדר אפשר להוסיף גרש לפני ואחרי: בשם 'יש אומרים'

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 20:34

    הביטוי בשם 'יש אומרים' כמ"ד כבר מצאנו בגמ' "אחרים היא" וכיו"ב במו"ק י ע"א
    "היינו דאתו יש אומרים לאיפלוגי" - שבאו יש אומרים לחלוק. לכאורה הלשון לא
    מדוקדקת, אלא שי"א הפך להיות שם של מאן דאמר, ובפרט למאי דאיתא בהוריות שזהו
    רבי נתן.
    עכ"פ נהגו הפוסקים להשתמש בזה בשופי, ואין כאן שום שגיאה.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 22:45

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:24

    למעשה מצאנו בלי סוף:

    להיש אומרים, הקשה על היש מי שאומר, דחה דברי היש מפרשים, ויש ליישב דברי המצאתי כתוב,

    ואין בדבר שום פקפוק, אלא שלאוזן שאינה מורגלת בזה יש להוסיף עזרי שמיעה.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 3:06 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    הרי שלך לפניך...

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    To: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; ארי במסתרים <[email protected] mailto:[email protected] >; מרדכי <[email protected] mailto:[email protected] >; שאלות בענייני עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:26

    כאמור, בכתיבה התורנית זה אכן 'עובר'

  • סליחה על הבורות: מה הפירוש המילה 'שביתין'. ?

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 13:40 כדברי הרב הבלין. אבל משמעותו בארמית היא יותר במשמעות של "עזיבת אחיזה וחיבור". בדומה למשמעות השרשית של "שבת שבתון" שהיא עזיבה מעשיה. ולא "העדר מעשה".
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:41 מחילה, לא הבנתי בכלל את השאלה. האופציה השניה היא מה ? לקחת הלוואה כדי לכסות את ההוצאות של החודש ואז בסוכות לחפש גמ"ח להלוואה נוספת, [ולא למצוא] ? או לפתוח עוד כ.א. חוץ בנקאי ולשלם ריבית וריבית דריבית [מי שיודע זה מסתכם במאות אלפי שקלים, ממש ככה. יעויין ספריו של ישראל גוטמן ועוד] ? אם צריך את הכסף - עובדים. או לחילופין, מי שזוכה, מתחזקים בביטחון בהשי"ת שישלח מה שצריך כמה שצריך ומתי שצריך. אבל לא לסמוך על הבטחון הזה ביחס לאחרים, רק ביחס לעצמנו.. וד"ל -- באהבת ישראל נביא את הגואל
  • מה וכמה הכיל ה'רובל'?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 20:44 ייש"כ גדול לכל העוזרים והמסייעים.
  • זה מה שצריך לההדרת פרוייקט הטור במכון נקודה

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 21:51 'נקודה' צדדית, רק אני נהניתי מהכתיבה הרהוטה במייל של נקודה מתחילת השירשור הזה? לפעמים יוצאים טקסטים מאנשים שמתפרנסים מעריכה, שגורמים להטיל ספק ביכולת שלהם לעסוק במקצוע. ופה - מייל טכני ואפשר להתענג על כל שורה.
  • מה מקובל בעולם העריכה

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 18:28 להביא הוכחה מהחוק אינו מוכרח שהרי בחוק יש עוד הרבה תוספות שכאן אינם משולמים וכו' - גם ההפסקה הקיימת בחוק רק למי שעובד משרה מליאה יותר מסך שעות מסוים ברצף !!! להלן העתקה מאתר כל זכות https://www.kolzchut.org.il/he/הפסקות_בעבודה אם במהלך ההפסקה מותר לעובד לצאת ממקום העבודה, זמן ההפסקה אינו מהווה חלק משעות העבודה (כלומר העובד אינו זכאי לשכר במהלך שהותו בהפסקה). זכאות להפסקה לעובד שאינו עובד בעבודת כפיים אמנם סעיף 20 לחוק קובע כי מנוחה תינתן למי שעובד 6 שעות ביום, אולם סעיף 23 לחוק https://www.nevo.co.il/law_html/law01/P225_001.htm#Seif22 מסמיך את שר העבודה להתיר סטייה מהוראות סעיף 20. בהתאם לכך, פרסם שר העבודה היתר כללי https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-2337.pdf#page=3 המאפשר להעסיק 8 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים (בהתייחס למי שעובדים 6 ימים בשבוע). כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 8 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים. על-פי תיקון להיתר https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3599.pdf#page=2, אם העובד מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, מותר להעסיקו 9 שעות ללא הפסקה. כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 9 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה (למנוחה וארוחה) אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו עובד בעבודת כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה. חשוב לשים לב כי במקרים אלה יש לשלם גמול עבור שעות נוספות https://www.kolzchut.org.il/he/גמול_עבור_שעות_נוספות על העסקה שמעבר ל-8.6 שעות ביום, או על העסקה שמעבר ל- 7.6 שעות ביום שנקבע כיום המקוצר בעקבות קיצור שבוע העבודה https://www.kolzchut.org.il/he/יום_עבודה_ושבוע_עבודה ל-42 שעות. כמו כן, נקבע בהיתר כי ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק 7 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים. מאת: [email protected]
  • אשמח מאד אם משהו יוכל לפענח מה התכוון המחבר

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2022 12:55 עוד ראינו בגרזצ"ל בר"ש בב"מ, דדחיא בגוונא דכוונה שהספק הוי רק בין שניהם, דכיוון שבמציאות יש צד לכל בי"ד, א"כ אמרינן יחלוקני דוודאי הווי של אחד מהם, אבל כאשר הספק מגיע מטענותיהם א"כ מי יימר דהחלוקה נכונה דיכל להיות דהוי של בן אדם אחר, דאי יבוא אדם שלישי ויטען שפר נסתפק גו, ולפי זה מבאר בדעת נוס'.
  • מה הפירוש ראלע (מילה באידיש)

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 11:10 להעמיד דברים על דיוקם: ראלע באידיש בא אכן על תקן המילה תפקיד בעברית, אך לא בכל מקום שבו משתמשים ב'תפקיד' אפשר להשתמש ב'ראלע' השימוש הנפוץ בראלע הוא בעיקר על תפקיד בהצגה, ומשם זה מושאל לפתגם שמשמעותו 'אין לדבר זה שום משמעות בשבילי - לא מעלה ולא מוריד' יש מילים נרדפות נוספות באידיש ל'תפקיד' כגון שטעלע פאסטן ואמט ועוד, כל אחד משמש במקומו לפי הענין
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2022 21:50 כיון שחולצה היא בגד, אפשר לומר "הבגד הוא חולצה גדולה" אמנם כאן המלה "ארבע" אינה מוסבת על "חוברות" אלא על "מספר" [בשונה מהמלה "גדולה" שמוסבת על "חולצה"], ולכן גם אילו היינו משמיטים את המלה "חוברות" מגוף המשפט, היינו אומרים "ארבע" ולא "ארבעה". "מה מספר החוברות? המספר הוא ארבע".