דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאמר אודות חשיבות הדיבור בלשון הקודש

2022
43 11 380 1
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    24 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 23:12 זה מפני שבבר אילן ישנו התרגום של ר"י קאפח, וזו הערתו על משנה זו: "ובנדפס הוסיף ושינה בכל קטע זה", והיינו שהמתרגם תרגם כאן בתרגום חפשי כפי הבנת לבו אבל אין זה לשון הרמב"ם ממש. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אברהם ר.-טיב Sent: 11 Aug 2022 10:32 PM מאת: To: יוחנן קאהן מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] "בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא" מה שכתבתי קודם הוא מבר אילן, אבל בתורת אמת איתא כן להדיא כמו שכתבת באנציקלופדיה התלמודית מביא כן בשם פיה"מ לרמב"ם, אבל אני מצאתי שכתוב שם "ואז בטח ליבם והבינו שכבר בא הרצון ונגמר החרון ונסתלק מהם" באיכא רבא פתיחתא לג: ר' אבין ור' יוחנן אמרי: יום שביטל החפר מן מתי מדבר. א"ר לוי: כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר: צאו לחפור, והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן. לשחרית היה מוציא כרוז ואומר: קומו והפרישו המתים מן החיים, והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט, חסרו שש מאות אלף. ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו: דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר. כיון דאיתמלא סיהרא אמרו: דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו, וחזרו ועשאוהו יום טוב. ר' משה שפירא זללה"ה היה רגיל תמיד להביא תוספת של דברי הרמב"ם: שאז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא מישהו יודע היכן זה נמצא ברמב"ם ? אולי בפירוש המשנה ? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 20:44 לא שמענו ולא מצאנו יש כזה ווארט מהמגיד (תורת המגיד פסחים) אבל הכוונה היא הפוכה שתמיד הוא במדרגת שלא לשמה לפי ערכו וז"ל: אמר ר"י א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה [נ ב]. הענין הוא כי התורה היא א"ס כנודע ונמצא בחי' לשמה הוא ג"כ א"ס, כי כל עוד שמוסיף והולך ממדריגה למדריגה נתרחבו מוחין שלו, ויודע לדבק א"ע בשכל היותר גדול, כי האדם נקרא הולך עבור זה, וכל עוד שהולך במדריגה היותר גדולה משיג יותר אמיתת אור פנימיות התורה הנקרא לשמה, ונקרא הבחי' שתחתיה שלמד מקודם שהגיע לשכל זה, נקרא בחי' שלא לשמה, נגד בחי' שלמעלה שהגיע אצלה, וכן לעולם, כי זה דבר שאין לו סוף והבן, וזהו לעולם וכו' שלא לשמה, כי לכאורה איך אמר לעולם, הא אמר אח"ז בא לשמה, א"כ אינו לעולם, אך הענין הוא כאמור שכוונת הש"ס לרמז שלא יעמוד במדריגה אחת, רק שילך ממדריגה למדריגה, באופן שידמה לו בחי' הקודמת לשלא לשמה לפי ערך בחי' עתה. אבל ללמוד שלא לשמה זה דיבר בחריפות מאד כמו שכ' הספר בעש"ט ואתחנן אות מב ז"ל: 'בלימוד לשמה יש שתי בחינות, ונקרא בחינה הראשונה שלא לשמה נגד מדריגה העליונה ממנה וכו', והוא דכבר זכרנו כי התורה נקרא הלכה, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ח' א) אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, והטעם שנקרא הלכה אמרנו שיש שני מיני לימוד, אחד לקשט הכלה שהוא אותיות הלכה, כנזכר בתיקונים, והוא בזוהר חדש לשיר השירים, לכך פליגי תנאי בלשון אסור ומותר, להתיר קישוט זה מכאן וליתן במקום אחר וכו' יעוין שם, ונודע כי קישוטי הכלה הוא על ידי לבושין ותכשיטין טובים, כך הלימוד שהוא על ידי לבושין או לתכלית עולם הבא או לאיזה סיבה שיהיה לו איזה תועלת נקרא דרך לימודו במלבושין, והנה אחר כל קישוטי הכלה הוא תועלת שתמצא חן להתעורר הזיווג ואז אשתללית מלבושין, והוא דיבוק עצמיי, כך יש לימוד לשמה בלי שום תועלת והנאה, לדבק את עצמו באותיות התורה והתפילה, ופנימיותיו לדבק בתוך פנימיות התורה והתפילה שהוא הנשמה של האותיות, ונקרא סוד נשיקין ישקני מנשיקות פיהו (שיר השירים א', ב'), זיווג המעולה זיווג בפה לדבק רוחא ברוחא ונשמה בנשמה, סוד ארבע נשיקין הרמוז באותיות הוי"ה, נגד ארבע אותיות אהבה וכמו שכתב הרב מוה"ר משה קורדוורא בזה יעוין שם, והנה שני מיני לימוד הנ"ל צריך אדם השלם להשלים בכל יום, וכמו שעשה הרב האר"י זלה"ה, תחילה למד הלכה בפלפול כדי לשבר הקליפות וכו', ורצה לומר כי נודע סוד גלות השכינה הוא מה שהקליפה מלביש את הקדושה ומכסה אותה בסוד רשע מכתיר את הצדיק (חבקוק א', ד'), כמו שכתב בספר נוף עץ חיים בפרשת פקודי בזוהר דף רמ"ב יעוין שם, וזהו שאמר לבשו שמים קדרות (ישעיה נ', ג'), ואם כן על ידי לימוד בפלפול כדי לשבר הקליפות, רצה לומר כדי להסיר לבושי השחרות מהכלה העליונה, ולקשטה בלבושי התורה לבושי הקדושה זהו בחינה ראשונה של לימוד לשמה, ואחר כך ילמוד בבחינה שניה הנ"ל לזיווג לדבק עצמותו ופנימיותו בעצמות פנימיות התורה בלי שום לבוש, ובזה אמר רב יהודה לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה (פסחים נ' ב) שהוא ציווי, דהיינו שיעסוק בדרך הראשון, הנקרא קישוטי השכינה, שהוא נקרא שלא לשמה נגד הבחינה השניה העליונה ממנה, דיבוק עצמיי בלי שום לבוש, וזהו שאמר שמתוך שלא לשמה בא לשמה, כי בחינה שהוא בתוך שלא לשמה שהוא השכינה שהיתה מלובשת בתוך הקליפות, בסוד רשע מכתיר הצדיק וכו', עכשיו בא לשמה, שאין לימודו לשום הנאה ותועלת רק לשמה, שמדבק עצמו בפנימיות אותיות התורה בלי לבוש, אבל שאר בחינות שלא לשמה גדול עוונו מנשוא' (תולדות יעקב יוסף פרשת שלח דף קמ"ב ע"ב)
  • ביאור מאמר ידוע

    2022 מקורות תורניים חסידות
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 23:21 זכורני שנפש החיים שער ג פרק ד מבאר זאת באריכות. ות"ד, שהתורה היא רצון ה', וה' הוא אחד, לכן הוא ורצונו זה דבר אחד. ולכן ישראל ע"י שנדבקים בהתורה, ממילא נדבקים ומאוחדים בה', והכל אחד.
  • רביד הזהב

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    31 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:52 שם המחבר ר' דב בער טריויש אב"ד וילנא נדפס בהאראדנא תקנ"ז From: [email protected] [email protected] On Behalf Of י. בן חיים Sent: 11 Sep 2022 11:43 AM מאת: To: מעשה הכתב מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] רביד הזהב אוכל לברר השם במקום שיטרחו טובא. יש"כ! לא כתוב לי. מה שם המחבר? שלום רב אשמח לקבל רביד הזהב על פ' כי תצא בענין דעת הרמב"ם באיסור הלנת המת. ברכות וישועות לכולכם! -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjUVSfnr65Sq%2BLRyMmC23taOZczc5K7gNOWQMMyLzAVGw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjUVSfnr65Sq%2BLRyMmC23taOZczc5K7gNOWQMMyLzAVGw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chaafJBRbWCZhNbuvdr6vjHSw8Y0yH2qV%2B0MfbZSWRaQw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chaafJBRbWCZhNbuvdr6vjHSw8Y0yH2qV%2B0MfbZSWRaQw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • פתיחה של הקדמה

    2022 מקורות תורניים כתיבה תורנית הלכה ומנהג
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 21:01 הרמב"ם התחיל את ספרו בראשי תיבות כאלו, יסוד היסודות ועמוד החכמות, תנסה בספר המפתח שם אם עמדו על זה. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:13 הלכות ריבית והיתר עיסקא משוע רבינו קבצים מצורפים: חלק ה.PDF
  • חילוק בלשון התורה בין "פן" "אולי"

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    67 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 13:59 טעיתי, משתי סיבות: א. יש פסוקים: "יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ". "חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי ה'". הרי שפן מוסב גם על העבר או ההווה. ב. אין בתנ"ך מילת שמא. זו מילה שבאה מהארמית. אם כן עדיין קשה הסתירה במלבי"ם. ואולי י"ל ששני ההבדלים (בין פן לאולי) נכונים. לפעמים ההבדל הוא ברצון ולפעמים ההבדל הוא מצד קרבת המציאות.
  • מאמר על חנוכה שבדעתי להוציא לאור בעזרת ה'

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 10:37 אמרתי, אני צריך הערות על מה שכתבתי לא על דרך הכתיבה, כי זה עוד לא עבר עריכה

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים