דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאמר אודות חשיבות הדיבור בלשון הקודש

2022
43 11 379 1
  • שאלת ביאור

    2022 מקורות תורניים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 01:34 מבוא שערים, ויש גם דרך מבוא השמש.
  • שאלה בלשון זכר/נקבה

    2022 שפות כתיבה תורנית
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    40 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 13:46 אמת. הדבר קרוי בלשון המדקדקים "מושך עצמו ואחר עמו".
  • עוד שאלה בזכר/נקבה

    2022 מקורות תורניים שפות
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    42 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:14 לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט. אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן: אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי' למשל: הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
  • בקשת עזרה בדקדוק לשון הקודש. תודה

    2022 שפות כתיבה תורנית
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    22 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:40 כנראה שזה שאח"כ כתוב 'ניצול', ולא 'ניצל', זה כדי להבדיל מ'ניצל' בעבר.
  • מילה בלשון הקודש להשלכות/נפקא מינות

    2022 שפות כתיבה תורנית
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    75 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 00:03 צודק הינך לגמרי - הרב א - בנוגע למילים ש'הושאלו' משפות זרות והשתרשו בלשה"ק כמו סבתא, שבהם ניתן להוסיף הטיות לפי כללי העברית. אלא שבמקרה שלפנינו ישנן שתי סיבות מדוע א"א לכתוב "נפקא מינות" א. סבתא זה שם של 'עצם', אובייקט, פעולה וכדו', לכן כשנכתב כך אזי מדובר על עצם יחיד, וכשמוסיפים אותיות 'ות' השתנה אותו שם העצם מיחיד לרבים, מ'עצם' ל'עצמים'. אבל 'נפקא מינה' אינו שם של 'עצם', המשמעות/התרגום שלו הוא 'היוצא מזה' שזה הסבר ולא אובייקט או פעולה וכדו', ואינו בלשון יחיד, וממילא לא שייך להופכו ל'רבים' ע"י הוספת 'ות'. הסיבה שגורמת לנו לרצות לכתוב 'נפקא מינות' היא בגלל שהמילה משמשת כשם 'עצם' בשפה הישיבתית, והיא ביטוי למושג 'השלכה', אך זו אינה שפה אמיתית אלא כמו 'קוד' שהוסכם בחברה כלשהי (סוג של סלנג, אומנם ללא הפן הנחות של הסלנג, אבל בכ"ז סלנג ולא שפה אמיתית) זאת ועוד, אמירת המילה 'נפקא מינות' נשמעת יפה רק בהברה אשכנזית, אמירתה בהברה ספרדית צורם באוזן, ומשכך גם לא ראוי לכותבה. (אדמו"ר נהפך לשם עצם של רבי חסידי וכדו', כלומר המילה נהפכה מר"ת ל'שם עצם' חדש כביכול, לאחר שכבר נשתנתה המשמעות שוב אפשר להוסיף ה' הידיעה, אבל 'נפקא מינה' לא השתנה במשמעות אלא התקבל כ'קוד' לביטוי השלכה) ב. גם אם לא תקבל את האמור לעיל, ראוי לכתוב 'נפקות מינה', כי המשמעות 'השלכה' נמצאת במילה 'נפקא' ולא במילה 'מינה' שהיא רק מתייחסת ל'נפקא', כשם שכותבים ספרי תורה ולא ספר תורות, סירי פלא ולא סיר פלאות וכו', כך יש לכתוב נפקות מינה אך גם מילה זו אינה מתאימה כי הקורא המצוי לא יבין ברגע הראשון את הכוונה, ויצטרך לחשוב שבריר שניה, או אז החמצנו את התפקיד שלנו כעורכים שהוא להנגיש ולהקל על הקריאה. עדיף כבר לכתוב 'נפק"מ' בר"ת, זה הכי מובן, וזה גם נקלט בעין הקורא בקלות בגלל ה'קוד' הישיבתי הנ"ל. הנלע"ד כתבתי בכ"ר
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 23:33 רק עכשיו ראיתי את הנושא. התפלאתי שאף אחד לא הזכיר את מה שאמר הסטייפלר זצ"ל ועוד. שהרש"ש ז"ל בכלל לא כתב את זה, אלא זה נכנס מרשימות תלמידים שלא על דעתו. כנראה כתבי הרש"ש היו בליטה קצת עם תלמידי חכמים נוספים מתלמידיו, ובכך אפשר לתלות באחר, או סיבה אחרת, בכל אופן זה מה שאמרו. לגבי חכמת הגלגול, מי שיראה את הכללים של שער הגלגולים, יראה שבקלות אפשר ליישב את הראשונים, באופן שאם היו רואים את ד' האר"י זלה"ה, מן הסתם  יכול להיות שהיו מסכימים עימו, הוא אומר דברים המתיישבים ומסתברים על הלב ממש, זה כמו שיגידו שאחד כפול אחד שוה שנים, כמובן צריך להתעמק, אבל אחר העמקות. לגבי אם ראוי לומר כאן את הענין בשם הראשונים, יש להעיר שלרוב בני אדם זה יכול להזיק לפעמים יותר מלהועיל, כשזה בצורה כזאת, ודאי שלכחמים מיושבים ביותר זה  לא כזה גרוע, אבל בתור לציבור - יש דרכים יותר כדאיות. []
  • חילוק בלשון התורה בין "פן" "אולי"

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    64 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 13:59 טעיתי, משתי סיבות: א. יש פסוקים: "יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ". "חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי ה'". הרי שפן מוסב גם על העבר או ההווה. ב. אין בתנ"ך מילת שמא. זו מילה שבאה מהארמית. אם כן עדיין קשה הסתירה במלבי"ם. ואולי י"ל ששני ההבדלים (בין פן לאולי) נכונים. לפעמים ההבדל הוא ברצון ולפעמים ההבדל הוא מצד קרבת המציאות.
  • איך כותבים מכרז - ליציטאציע בלשון הקודש

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 23:52 מגן אברהם שו ס"ק טו: "כתב היש"ש פ"ה דביצה, הכרזת המצות מי שיתן יותר הוא יזכה"

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים