דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאמר אודות חשיבות הדיבור בלשון הקודש

2022
43 11 379 1
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    93 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 22:34
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    25 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 00:54 דרגת הכרת הטוב ההכרחית שממנה אין לפחות כלפי מי כו'
  • 0 הצבעות
    101 פוסטים
    1k צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 11:55 נשיב אל לבבנו פנימה ייכנסו בנו הדברים עד לעומק הלב
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 20:44 לא שמענו ולא מצאנו יש כזה ווארט מהמגיד (תורת המגיד פסחים) אבל הכוונה היא הפוכה שתמיד הוא במדרגת שלא לשמה לפי ערכו וז"ל: אמר ר"י א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה [נ ב]. הענין הוא כי התורה היא א"ס כנודע ונמצא בחי' לשמה הוא ג"כ א"ס, כי כל עוד שמוסיף והולך ממדריגה למדריגה נתרחבו מוחין שלו, ויודע לדבק א"ע בשכל היותר גדול, כי האדם נקרא הולך עבור זה, וכל עוד שהולך במדריגה היותר גדולה משיג יותר אמיתת אור פנימיות התורה הנקרא לשמה, ונקרא הבחי' שתחתיה שלמד מקודם שהגיע לשכל זה, נקרא בחי' שלא לשמה, נגד בחי' שלמעלה שהגיע אצלה, וכן לעולם, כי זה דבר שאין לו סוף והבן, וזהו לעולם וכו' שלא לשמה, כי לכאורה איך אמר לעולם, הא אמר אח"ז בא לשמה, א"כ אינו לעולם, אך הענין הוא כאמור שכוונת הש"ס לרמז שלא יעמוד במדריגה אחת, רק שילך ממדריגה למדריגה, באופן שידמה לו בחי' הקודמת לשלא לשמה לפי ערך בחי' עתה. אבל ללמוד שלא לשמה זה דיבר בחריפות מאד כמו שכ' הספר בעש"ט ואתחנן אות מב ז"ל: 'בלימוד לשמה יש שתי בחינות, ונקרא בחינה הראשונה שלא לשמה נגד מדריגה העליונה ממנה וכו', והוא דכבר זכרנו כי התורה נקרא הלכה, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ח' א) אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, והטעם שנקרא הלכה אמרנו שיש שני מיני לימוד, אחד לקשט הכלה שהוא אותיות הלכה, כנזכר בתיקונים, והוא בזוהר חדש לשיר השירים, לכך פליגי תנאי בלשון אסור ומותר, להתיר קישוט זה מכאן וליתן במקום אחר וכו' יעוין שם, ונודע כי קישוטי הכלה הוא על ידי לבושין ותכשיטין טובים, כך הלימוד שהוא על ידי לבושין או לתכלית עולם הבא או לאיזה סיבה שיהיה לו איזה תועלת נקרא דרך לימודו במלבושין, והנה אחר כל קישוטי הכלה הוא תועלת שתמצא חן להתעורר הזיווג ואז אשתללית מלבושין, והוא דיבוק עצמיי, כך יש לימוד לשמה בלי שום תועלת והנאה, לדבק את עצמו באותיות התורה והתפילה, ופנימיותיו לדבק בתוך פנימיות התורה והתפילה שהוא הנשמה של האותיות, ונקרא סוד נשיקין ישקני מנשיקות פיהו (שיר השירים א', ב'), זיווג המעולה זיווג בפה לדבק רוחא ברוחא ונשמה בנשמה, סוד ארבע נשיקין הרמוז באותיות הוי"ה, נגד ארבע אותיות אהבה וכמו שכתב הרב מוה"ר משה קורדוורא בזה יעוין שם, והנה שני מיני לימוד הנ"ל צריך אדם השלם להשלים בכל יום, וכמו שעשה הרב האר"י זלה"ה, תחילה למד הלכה בפלפול כדי לשבר הקליפות וכו', ורצה לומר כי נודע סוד גלות השכינה הוא מה שהקליפה מלביש את הקדושה ומכסה אותה בסוד רשע מכתיר את הצדיק (חבקוק א', ד'), כמו שכתב בספר נוף עץ חיים בפרשת פקודי בזוהר דף רמ"ב יעוין שם, וזהו שאמר לבשו שמים קדרות (ישעיה נ', ג'), ואם כן על ידי לימוד בפלפול כדי לשבר הקליפות, רצה לומר כדי להסיר לבושי השחרות מהכלה העליונה, ולקשטה בלבושי התורה לבושי הקדושה זהו בחינה ראשונה של לימוד לשמה, ואחר כך ילמוד בבחינה שניה הנ"ל לזיווג לדבק עצמותו ופנימיותו בעצמות פנימיות התורה בלי שום לבוש, ובזה אמר רב יהודה לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה (פסחים נ' ב) שהוא ציווי, דהיינו שיעסוק בדרך הראשון, הנקרא קישוטי השכינה, שהוא נקרא שלא לשמה נגד הבחינה השניה העליונה ממנה, דיבוק עצמיי בלי שום לבוש, וזהו שאמר שמתוך שלא לשמה בא לשמה, כי בחינה שהוא בתוך שלא לשמה שהוא השכינה שהיתה מלובשת בתוך הקליפות, בסוד רשע מכתיר הצדיק וכו', עכשיו בא לשמה, שאין לימודו לשום הנאה ותועלת רק לשמה, שמדבק עצמו בפנימיות אותיות התורה בלי לבוש, אבל שאר בחינות שלא לשמה גדול עוונו מנשוא' (תולדות יעקב יוסף פרשת שלח דף קמ"ב ע"ב)
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:14 לזה כוונתך? ספר הברית - חלק ב מאמר ד אהבה ויראה - פרק טו אתה הראת לדעת (בפרק י"א מאמר זה) שענין אהבת הרוממות אל ה' כענין אהבת בן אדם המעלה בעל החמודות והשלמות שהשכל גוזר לאהוב לאיש אשר אלה לו, ואחר שגלוי וידוע לכל שאין כשלמות הבורא יתברך אפילו למי שאינו בקי בחכמת הכוכבים והגלגלים וכל מאמינים שהוא השלם האמתי וכלו מחמדים, לכן דעת כל איש ישר הולך ומחייב לאהוב אותו מזה הצד שהוא הגדולה ובכן יירא אותו יראה גדולה אחר שאי אפשר לאחד בלתי האחד, ככה הדרך ומסילה לאלהינו המגיע לזאת האהבה, והעוזר עליו הוא כמו הדרך והפתח אשר לאהבת איש החמודות והעוזר עליו, כי אם תזכרו ראשונות וקדמוניות את הרשום (בפרק ה' מאמר זה) שהאהבה הבאה מן השכל לבעל החמודות צריך סעד לתמכו, ובמה יסעדנו בטבע שהוא ההשתוות והדמיון אליו שזה מוליד אהבה עזה בטבעו, ככה האהבה אל האלהים שאף היא אינה אלא מן השכל על שהוא השלם וכלו מחמדים אף היא צריך סעד לתמכה שהוא ההשתוות אליו וזהו הדרך המגיע לאהבה רבה הזה ומחזקו: ואם לא תדע לך במה תשוה אליו ומה דמות תערכו לו אשכילך ואומר לך דמה לך דודי למדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון כאשר אמרו חז"ל, גם תשוה אליו בקיום מצות התורה מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל (בפרק קמא דברכות) אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות אשר קדשנו במצותיו, מצותיו דייקא. נמצא אשר אני אחזה לי הדרך לאהבת ה' ויראתו באמת היא הדבקות במדותיו ושמירת מצותיו כי באלה תשתוה לו וההשתוות מוליד אהבה עזה: לכן פעמים רבות תמצא במקראי קודש אצל האהבה והיראה ענין הדבקות ושמירת המצות כנאמר את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק (דברים י') כלומר מה הוא הדרך המגיע אותך ליראה הגדולה, הדבקות והעבודה לפניו במצותיו, ונאמר ואהבת את ה' אלהיך ושמרת משמרתו וחקותיו ומשפטיו ומצותיו (שם י"א) כלומר מה הדרך המגיע לאהבה הגדולה שמירת מצותיו, ונאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (שם) כלומר הדרך לאהבה הוא עשיית המצות ולדבקה בו במדותיו, ונאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו תדבקון (שם י"ג) ונאמר אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו (שם ל'), ואמר יהושע לאהבה את ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו ולדבקה בו (יהושע כ"ב), לכן אמר הכתוב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה' (דברים י'), כלומר מהו הדרך המגיע אל היראה והאהבה אשר הוא שואל מעמך, זו ההשתוות אליו, ומפרש ואמר מה הוא ההשתוות, ללכת בכל דרכיו זו המדות ולשמור את מצות ה' שהוא מקיים אותם, וכשתשתוה אליו בכל אלה אז מלבד שתאהב ה' מצד השכל תאהב אותו ג"כ בטבע מצד ההשתוות וכל אחד יעזור את חבירו ואז תאהב אותו באהבה עזה יותר מאהבתך את עצמך ואת בנך את יחידך אשר אהבת בטבע לבד, ובכן תירא ממנו יראה גדולה שהיא יראת הרוממות ופחדת לילה ויומם שלא יפול שום פגם בכבוד של מעלה ע"י מעשיך כיראתך על בנך ממש ועל בעל החמודות ואת ה' אלהיך תירא לא שתפחד ויראת מאלהיך כדבר האמור למעלה (פ' י"ב מאמר זה) והתבוננת על מקומו ותבין: נמצא אשר חנן אלהים אותי בזה יהיה אהבת הרוממות כאהבת בעל החמודות ויראת הרוממות כיראת בעל החמודות כאשר באמת מקרא אחד להם ליראה את ה' אלהיך לרבות ת"ח, והדרך לזה הוא הדרך בעצמו המגיע לאהבת בעל החמודות כלומר ההשתוות אליו בשמירת המצות ולהדבק במדותיו, לא במה שמתבונן ועוסק בחכמת הכוכבים והגלגלים, כי ההתבוננות בהם אינו אלא שע"י זה יוסיף לו ידיעה פרטיית שהוא בעל החמודות יותר ממה שהיה יודע זה בתחלה בדרך כלל, אך בכל זאת אם זה האדם אינו מקיים מצות התורה ומדות הבורא לא יאהב לאלהים בשביל זה ולא ירא אלהים, כאשר יעיד הנסיון מהאנשים העוסקים באלה החכמות אשר אין יראת אלהים בלבותם. ואחר שהדרך שזכרתי דרך המלך ה' צבאות הוא ובהם הוא חפץ אשר על כן כתב בתורתו בכל המקום אשר יזכיר אהבה ויראה ענין הדבקות ושמירת המצות, לכן אף אתה אחי וראש אחוז בזה ומנה לא תזוע תכין לך הדרך אשר צוך ה' כי זה הדרך יחלק אור לישרים כאור נוגה הולך ואור עד נכון האהבה והיראה הגדולה From: [email protected] [email protected] On Behalf Of n. reisner Sent: Thursday, September 1, 2022 1:47 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] חיפוש בתוכן ספר הברית ח"ב מאמר ד פרק יח מישהו יכול לצטט לי מתוך הספר ? וכבר כתב כן בספר הברית (ח"ב מאמר ד פי"ח) 'גם תשוה אליו בקיום מצות התורה, מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש (ילקוט רמז תרא) ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות 'אשר קדשנו במצותיו', מצותיו דייקא', ע"כ. -- -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 'לדוד מזמור' או 'מזמור לדוד'?

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    64 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 10:53 ענין ג’ השבתות המבוקש מבואר בטור הלכות תפילת שבת, משם באר”ה שזהו החילוק בין נוסח ג’ התפילות, בשונה מג’ תפילות יו”ט השוות בנוסחם, עיי”ש.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    4 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 11:22
  • מאמר על חנוכה שכתבתי

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2022 14:05 קבצים מצורפים: תשפב מנורה הלל והודאה מאירה עלינו תורה.pdf

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים