דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציץ הקודש

2022
5 4 37 1
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    68 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 08:54 שלחו לי תודה רבה
  • ביכורי מרדכי

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 17:57 זה גמרא מפורשת: מסכת ברכות דף מג עמוד ב איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו - הוי אומר זה הריח.
  • שו"ע מכון י-ם

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים אוצריא
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    38 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 15:19 תודה ! החסד שלכם בנה עוד אבן בביהמ"ק ! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    101 פוסטים
    1k צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 11:55 נשיב אל לבבנו פנימה ייכנסו בנו הדברים עד לעומק הלב
  • 0 הצבעות
    43 פוסטים
    380 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:16 בס"ד גם נושא זה נעול. אני חוזר על הבקשה שלי - אין להעלות פה שום נושא השקפתי מכל סוג שהוא. זה לא עוזר לאף אחד בעבודה. אם מישהו חושב שיש צורך למחות במישהו על השקפותיו - יעשה את זה באישי. הבקשה היא גם, נא לשים לב בכל הודעה שכותבים, אם אין כא משהו שיכול לפגוע או לעצבן וכדו' מי שהשקפתו שונה [ולא משנה בכלל מה את החושב על ההשקפה שלו. תכל'ס זה יתסיס פה את האווירה, וזה מפריע. באנו לפה כדי לעבוד. הנ"ל בתוקף כל השנה כולה, בלי יוצא מן הכלל. מי שמשעמם לו אפשר לשכור מחשב עם נטפרי, ולגלוש בפרוג או בפורום לתורה או באיי ווועלט..
  • מילה בלשון הקודש להשלכות/נפקא מינות

    2022 שפות כתיבה תורנית
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    77 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 00:03 צודק הינך לגמרי - הרב א - בנוגע למילים ש'הושאלו' משפות זרות והשתרשו בלשה"ק כמו סבתא, שבהם ניתן להוסיף הטיות לפי כללי העברית. אלא שבמקרה שלפנינו ישנן שתי סיבות מדוע א"א לכתוב "נפקא מינות" א. סבתא זה שם של 'עצם', אובייקט, פעולה וכדו', לכן כשנכתב כך אזי מדובר על עצם יחיד, וכשמוסיפים אותיות 'ות' השתנה אותו שם העצם מיחיד לרבים, מ'עצם' ל'עצמים'. אבל 'נפקא מינה' אינו שם של 'עצם', המשמעות/התרגום שלו הוא 'היוצא מזה' שזה הסבר ולא אובייקט או פעולה וכדו', ואינו בלשון יחיד, וממילא לא שייך להופכו ל'רבים' ע"י הוספת 'ות'. הסיבה שגורמת לנו לרצות לכתוב 'נפקא מינות' היא בגלל שהמילה משמשת כשם 'עצם' בשפה הישיבתית, והיא ביטוי למושג 'השלכה', אך זו אינה שפה אמיתית אלא כמו 'קוד' שהוסכם בחברה כלשהי (סוג של סלנג, אומנם ללא הפן הנחות של הסלנג, אבל בכ"ז סלנג ולא שפה אמיתית) זאת ועוד, אמירת המילה 'נפקא מינות' נשמעת יפה רק בהברה אשכנזית, אמירתה בהברה ספרדית צורם באוזן, ומשכך גם לא ראוי לכותבה. (אדמו"ר נהפך לשם עצם של רבי חסידי וכדו', כלומר המילה נהפכה מר"ת ל'שם עצם' חדש כביכול, לאחר שכבר נשתנתה המשמעות שוב אפשר להוסיף ה' הידיעה, אבל 'נפקא מינה' לא השתנה במשמעות אלא התקבל כ'קוד' לביטוי השלכה) ב. גם אם לא תקבל את האמור לעיל, ראוי לכתוב 'נפקות מינה', כי המשמעות 'השלכה' נמצאת במילה 'נפקא' ולא במילה 'מינה' שהיא רק מתייחסת ל'נפקא', כשם שכותבים ספרי תורה ולא ספר תורות, סירי פלא ולא סיר פלאות וכו', כך יש לכתוב נפקות מינה אך גם מילה זו אינה מתאימה כי הקורא המצוי לא יבין ברגע הראשון את הכוונה, ויצטרך לחשוב שבריר שניה, או אז החמצנו את התפקיד שלנו כעורכים שהוא להנגיש ולהקל על הקריאה. עדיף כבר לכתוב 'נפק"מ' בר"ת, זה הכי מובן, וזה גם נקלט בעין הקורא בקלות בגלל ה'קוד' הישיבתי הנ"ל. הנלע"ד כתבתי בכ"ר
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    63 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 21:37 בספר רבינו הקדוש מצאנז ח"א עמ' ו' מביא בשם הדברי חיים מצאנז[image: 610798_11.jpg] האם מישהו יודע מקור על זה? מה שידוע הוא שאמר הבעש"ט הק' על שלש משפחות: הורוויץ ומרגליות ושפירא (שמן הטוב ח"ב אות קו)
  • עוד בענייני ליכא דרכ"א

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 09:44 נדמה היה לי שהמייל ששלחתי לא נשלח, ולכן אני כותב שוב. סליחה מראש אם נשלח בטעות פעמיים. ראיתי מציינים לשו"ת חת"ס חלק ה - השמטות סימן קצ שכתב בזה"ל 'אע"כ פשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה' דבריו שם נאמרו לגבי מה שרצו שנשים ישירו בבית הכנסת בעת ביקור הקיסר בקהילה היהודית, וע"ז כתב שאע"פ שכבוד הקיר"ה הוא מצוה, מ"מ מצות נדחות מפני איסור ההרהור. ויל"ע אם לשיטתו כלל הוא בכל אופן שקיום מצוה אינו נחשב כליכא דרכ"א, ויהיה בזה חידוש נורא, שאדם שיודע שיש לו אתרוג או תפילין וכדו' מעבר לשוק שיש בו פריצות וכדו', לא יהיה לו ללכת שמה, ויבטל מצוה דאו' זו מפני חשש הרהור. אני אישית חשבתי שאולי הוא דן שם רק ע"פ דיני דחיה, ולכן כתב שמצוה לא דוחה לאו של הרהור, ואי"ז ככל עדל"ת (ויל"ע מדוע). אבל כאשר ליכא דרכ"א ואין כלל איסור בהרהור אה"נ שידחה ההרהור מפני המצוה, ולא יגרע מכל צרכיו שדוחים את איסור ההרהור [וזאת בהנחה שבאמת גם הרהור מותר כשליכא דרכ"א]. אשמח אם מאן דהו יפשוט לי את ספקותי, שכאמור זהו נפק"מ אדירה לדינא. וכן תודה לכל המסייעים הנפלאים שהאירו והעירו עד כה. שכמ"ה! נ.ב. הנפק"מ בשבילי היא בעיקר למה שנטיתי בהערה 33 שקיום מצוה יחשב כצורך שמתיר כשליכא דרכ"א.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים