הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 13:25

קיבלתי

מאת: On Mon, 2 Jan 2023 at 11:16, אור מלא - קאסאן

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 17:44

*לוי *הוא שם הדבר וההוספה *ים *הוא ללשון רבים - אשע"כ לויים
וכאן לא שייך כ"כ לטעות באות ניקוד

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:58

-} ספיקת המשנ"ב לענין ברכה, הוא על כתיבה בהבנה, ובזה הוא נוטה לומר דלא
כהמחבר ועל כתיבה לבדה בלא לימוד בפה א"א לברך, וע"כ יוציא הדברים בפיו או
יקרא הפסוקים הנהוגים,
אבל עריכה בלא הבנה זה בודאי אינו לימוד, וז"ל - בכותב ספרים לעצמו דרך
לימודו ומבין מה שהוא כותב, אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין א"צ לברך דאין
זה לימוד וכו'. ובביאוה"ל הוא מסתפק לומר בשכיר שלא לברך *אפי' אם מוציא
הדברים בפיו, *ודו"ק.
-} עריכה - דהיינו עריכת הד"ת ולימודם בהבנה בודאי הוי לימוד, וכל הנידון הוא,
בעבודת עריכה (-כך נקרא לזה) דהיינו כמו שהוא כתב חיפוש מראי מקומות וקיטוע
וכדו' ללא לימוד רק ע"י הסתכלות על הדברים וכדו' בקפיצה ממקום למקום וכידוע,
וזה בודאי לא הוי נחשב כלימוד, לפענ"ד (אם מישהו יכול להכריע דנחשב ללימוד
ומקבלים עליו שכר לימוד התורה, אדרבה ואדרבה).
-} בודאי אלו שלא נוהגים ניטל ח"ו וח"ו מלומר שלימודם מלא בטומאה ח"ו, וכידוע
היו צדיקים שבחו"ל נהגו ניטל וכשעלו לאר"י הם בעצמם לא נהגו ניטל וא"כ תלוי
לפי המקומות, ואפי' אלו שלא נהגו ניטל אף בחו"ל (ליטא) ג"כ ח"ו לומר שלימודם
... [גם אצל החסידים- זה רק אחד מהטעמים שלא ללמוד בניטל, וא"כ אולי לא כולם
ס"ל דהלימוד ....].
-} בענין התאריך, ידוע שמעולם הנוצרים אחזו חגותיהם ב- 25 בדצמבר עד שבא
גיאורגרי ודילג עשר ימים כדי שחשבון הלוח שלהם יתאים עם ימי החמה, וע"כ
במקומות שלא קיבלו הלוח נשאר התאריך ב- 6, וכהיום אם כי בכל המקומות אוחזים
בלוח המקובל, אמנם בחגותיהם לפי מה ששמעתי ברוסיא (-וכמדמוני בעוד מקומות) עוד
היום חוגגים ב 6 בינואר, א"כ בודאי אלו שנהגו כך עדיין יש סמך למנהגם (ואף
שאינם נמצאים במקומות אלו מ"מ הרי הם אוחזים הניטל גם באר"י וכדו'), ובענין
מנהג בעלזא ידוע שכך אמר הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע כמו שכתב ר' משה טבק, וכל
אחד יאחז כמנהגו וח"ו ללעוג על מנהגי ישראל.

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:18

בפשטות עריכה אינו נחשב כלימוד, (רק אם הוא עוסק בכתיבת עצם הד"ת ולומד (אפי'
אם רק במחשבתו, דהוי לימוד בהרהור) הדברים) והראי' שאינו מבין הדברים וכש"כ
שאינו זוכרם עפי"ר
-וע"כ חיפוש מראי מקומות וקיטוע וכדו' שאינו לומד הדברים בעצמם נראה דמותר.
וראה במשנ"ב סימן מז ס"ק ד, וז"ל - וכל זה בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין
מה שהוא כותב אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין א"צ לברך דאין זה לימוד וכו'
ולענין מעשה הסכימו האחרונים *שלא לסמוך על דעת המחבר לברך על הכתיבה לבדה בכל
גווני שהרי מ"מ אינו רק מהרהר בדברי תורה אלא ראוי לכל כותב בד"ת שיוציא מפיו
קצת תיבות להנצל מברכה לבטלה אם אינו אומר פסוקי ברכת כהנים או ברייתא דאלו
דברים אחר הברכה כמו שנוהגין. ע"כ.
וביאור הלכה ד"ה אף על פי שאינו קורא, וז"ל - ואם הוא כותב ומעתיק וכוונתו רק
כדי להרויח ממון אפשר דאפילו בקורא התיבות ג"כ אין צריך לברך דאין זה בכלל
לימוד וכו' ולפ"ז אפילו אם הוא שכיר לכתוב סת"ם דדינא הוא דצריך לקרות בפיו
הדברים שכותב אפשר דאין לו לברך ע"ז ברה"ת ועיין בט"ז שכתב דאפילו לדעת
המחבר דכתיבה הוא כדיבור אם פעולתו הוא רק כדי להרויח ממון אין זה בכלל לימוד
וכו' *עי"ש.

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 13:43

קיבלתי
יישר כח, ותזכו למצוות

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 13:26

קיבלתי,
יישר כח

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 13:23

יש קונטרס "פיה פתחה בחכמה" מהגאון *הרב פאלק *מגייטסעד זצ"ל - כמדומני
שנמצא באוצר החכמה אולי אחד החברים יועיל בטובו לצרפו
כמו"כ קונטרס מלווה בציורים בשם "פתיחת הכלים" (מכיר את זה ממדף הספרים)

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 03:27

בראשית רבה פרשת וירא פרשה נה
.אמר ר' לוי בר חיתה שתי פעמים כת' לך לך ואין יודעין אנו אי זו חביבה אם
השנייה אם הראשונה, מן מה דכת' ולך לך אל ארץ המורייה הוי שנייה חביבה מן
הראשונה

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 22:43

הרב מעשה הכתב - צודק
הסיבה לכך היא, כנראה כי המחשב שלי מותקן באנגלית

מאת: On Mon, 27 Feb 2023 at 20:32, מאירות עינים

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 22:32

ניסיתי בכל הדרכים
עם רווח, בלי רווח עם קו תחתי, בלי רווח ובלי קו
ובכל זאת הוא לא נותן לי
מדוע ?

מאת: On Sun, 26 Feb 2023 at 15:35, שמחה פרוינד

תאריך ההודעה המקורית: 28/02/2023 13:38

• בספר גלגולי נשמות לרמ"ע מפאנו אות פ "משה רבינו ע"ה אחיה השילוני ורשב"י
  הכל משורש אחד".
  ובליקוטי הש"ס ריש מס' שבת, כתב האריז"ל "כי משה רבינו ורשב"י הם בחינה אחת
  בניצוץ ובשורש שלהם, וכמו שמשרע"ה ברח מפרעה כך רשב"י ברח מן הקיסר, וכמו שמשה
  רבינו השיג שלימותו בבריחתו למדבר והתחיל מן הסנה כך רשב"י השיג שלימות
  בבריחתו במערה".
  וראה עוד מגלה עמוקות ואתחנן אופן ע.
  בספר הילולא רבא לרבי יעקב אנהורי (דף כב) הביא, דאע"פ שמשה רבינו לא נכנס
  בעצמו לאר"י מ"מ ניצוצי נשמת משה שנכנסו ברשב"י כן נכנסו לארץ. ובזה מבאר הטעם
  שבז' אדר מתאבלים כיון שלא נכנס לארץ, ובל"ג בעומר עושים משתה ושמחה ששמחים
  שניצוצי נשמת משה שנכנסו ברשב"י נכנסו לארץ.
  ובספר כוחו דרשב"י (להגריא"ז מרגליות) מערכה א, מביא הרבה ענינים שמצינו בחז"ל
  שנאמרו על משה רבינו וגם על התנא רשב"י.
• וכן נהג הגה"ק האש דת מאוז'רוב זי"ע לעלות מדי שנה למירון להשתטח ביום ז'
  אדר על ציונו של התנא רשב"י, ולאחמ"כ דרש במעלת היום.
• דורשי רשומות אמרו, כי ביום בשבוע בו נופל ז' אדר אותו יום יחול גם ל"ג
  בעומר.
  ל"ג בעומר בגימטריא משה.
• ובטעם הדבר שביום ז' אדר מתענים ומתאבלים, ובל"ג בעומר שמחים - ראה בשער
  יששכר - מונקאטש (מאמרי חודש אייר מאמר ג"ל עיני אות כ"ג). ובספר אמת ליעקב -
  סאדיגורא (ל"ג בעומר). ובמכתב הרה"ק רבי משה'ניו מבאיאן זיע"א אל בן אחיו בעל
  הכנסת מרדכי - נדפס בספר מנהגי קודש רוז'ין (עמ' ק). ובספר דבר יום ביומו
  להג"ר חיים קנוליר (יום ז' אדר), וכן הובא בטעמי המנהגים (סוף עמ' רנא).
  זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל, שנזכה בקרוב להיגאל גאולת עולם בזכות התורה -
  וכדברי האוה"ח הק' בפרשתנו (תצוה) "אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה"

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 13:27

מי לנו גדול מהרמב"ם שכתב שמימיו לא ביטל טבילה זו - הובא בבאר היטב סימן פח
סק"א
ומענין זה - ראה מש"כ (הגרח"ק זי"ע) בספר אורחות יושר ערך טהרה

מאת: On Tue, 7 Feb 2023 at 10:21, מ. מ. מוסקוביץ

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 02:52

כפי שהוזכר,
הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה
לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין
שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן
מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת
המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ'
המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא
כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון
"כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על
בני ישראל.
אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר
מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר
כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה..
וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש)
בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה
והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'.
ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת.

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:14

עי' ב"י, שו"ע יו"ד רעג סעי' ו ברמ"א ונו"כ שם,
ועדיין טעם ע"ז לא מצאתי.

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13

בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין.
וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן.
וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה
לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור
תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ,
ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב שמעולם תמה על ההפסקה בפס' ט
וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין
שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא
להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה.

קבצים מצורפים:

• דרכי חיים ושלום.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 23:04

מצאתי במקום אחד ציון על מנהג הראשון - *מנהגים דק"ק ורמיישא סדר פרשיות
ובמנהגות ורמייזא *
אין בידי הספר, אם מישהו יוכל להעלותו אשמח גם לראות הדברים במקורן

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 13:01

ראה סנהדרין קז ע"א אמר רב יהודה אמר רב אפילו בשעת חליו של דוד וכו' שנאמר
יגעתי באנחתי וכו' עיי"ש
ואפשר שע"ז כיוון המלבי"ם בדבריו 'כאשר קבלו חכמינו זכרונם לברכה'

מאת: On Sun, 1 Jan 2023 at 20:06, אור מלא - קאסאן

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:00

מבואר כי מזמור זה התפלל עת חלה חולי כבד וארוך, אחר מעשה של בת שבע, וכו' -
מלבי"ם שם עיי"ש עוד
והמזמור הזה אפשר שאמרו דוד על חליו ואפשר גם כן שנאמר על ל' כל אדם המדוכה
בחלאים וכו' - רד"ק שם עיי"ש עוד
הקרוב אלי כי זה המזמור חברו דוד בחלותו ויחי מחליו וכו' - אבע"ז שם עיי"ש עוד
וראה עוד בהקדמת המזמור בתהלים המפורש, ומה שהביא שם מפי' שבסידור של"ה.

מאת: On Sun, 1 Jan 2023 at 16:02, אור מלא - קאסאן

תאריך ההודעה המקורית: 01/05/2023 14:26

בשנת תקצ"ג ניתן חוק חירות להיהודים, ובאו ראה"ק אל מרן ז"ל שידרוש ליתן הודאה
לה' ע"כ, וכן עשה ודרשה זו נדפסה בדרשות** חת"ס ח' טבת תקצ"ג דף צב: טו"ג,
ובסוף הדרשה נשא משלו לבאר אשר אה"נ טובה גדולה היא לעניני הגוף אבל
נפשינו עגומה עלינו וצרה גדולה היא אשר נתרחקנו מבית חיינו ומאווינו הלוא היא
ארצינו הקדושה בקיבוץ גליות (-דף צג. טו"א ד"ה ולבאר).
וראה שם בהערות 'שער יוסף' שדרשה זו כתב תלמידו הגה"ק רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד
קאלאמייע [היום י' אייר יומ"ד] באריכות בטוטו"ד המשל והנמשל בספרו משכיל אל
דל ח"ב כלל י שהיה נוכח בדרשה זו.
וראה עוד בספר חוט המשולש (-תולדות החת"ס זיע"א חברו נכדו הג"ר שלמה סופר
מבערגסאס בן הכת"ס) בפרק 'אודות שיויון זכויות שניתן ליהודים' שהביא המשל
ונמשל הנ"ל, ובהמשך כתב ש'צעק מרה בלהבות אש: רבותי ! "איך
האלטס ניכט מעהר אויס איך מוסס מטיח דברים כלפי מעלה זיין" מה לו לאב שהגלה את
בניו, מה חסר לו לאבינו שבשמים "וואס פעהלט איהם", אשרי למלך שמקלסין אותו
בביתו כך בתורה ותפלה ומה גם בארץ נכריה, אבל אוי להם לבנים שגלו משלחן אביהם
וכו' וגעה בבכי ונמס כל לב'. - ויצויין מש"כ רבי יוסף נפתלי שטערן בשער יוסף
בדף לג: בשם חותנו הג"ר שלמה אלכסנדרי סופר שפי' זה אמר מרן ז"ל כשנלקחו צעירי
ישראל לצבא בעת מלחמות.

וזכר צדיק לברכה הואיל והוזכר שמו של האי צדיק ונשגב הגה"ק רבי הלל
קאלאמייע זי"ע יצויין מש"כ בספר הנ"ל כלל י פרט א בגודל דרשותיו של מרן ז"ל,
וז"ל "דכירנא תפלות מעריב שהתפללתי בז' אב וכ"ז אלול וח' טבת אחר הדרשות של
אגדות מוסר שאמר מורי הגאון זללה"ה בבית הכנסת הגדולה, לא זכיתי להתפלל
בכל השנה בתבניתה ובדמותה, משום שע"י תוכחתו ודבריו הקדושים היו כל השומעים
כמעט לעם נברא להיות בריה חדשה" ע"כ.
זכותם יגן עלינו

מאת: On Sun, 30 Apr 2023 at 15:48, חיים ישראל ישראלי

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2023 13:29

וראה מש"כ מרן הגרח"ק זצ"ל (לפי זכרוני - בספרו טעמא דקרא פ' וירא) שמקור דברי
הרמב"ם (שהרי כל דבריו מדויקים בלשונו הזהב, ומקורם טהור כפי שציינם ברמב"ם
פרנקל במקורות וציונים) מפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו
ושמרו דרך ה' [-בתחילה שלא לשמה, רק בכונה] למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר
עליו. ודפח"ח.