הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2022 23:56 אולי זה מה שיקדם : תלמוד בבלי מסכת מנחות דף פז עמוד א כיצד בודק? גזבר יושב וקנה בידו, זרק הגיר הקיש בקנה. תנא: זרק הגיר של שמרים, גזבר הקיש בקנה. ולימא ליה מימר! מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: כשם שהדיבור יפה לבשמים, כך דיבור רע ליין.

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 13:25 קיבלתי מאת: On Mon, 2 Jan 2023 at 11:16, אור מלא - קאסאן

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 13:13

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 13:43 קיבלתי יישר כח, ותזכו למצוות

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 17:32 למיטב ידיעתי אין להשיג דרשות חת"ס בטקסט מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 19:09 מישהו יכול לשלוח הפטרת השבוע [פרשת החודש] - יחזקאל מפרק מה פס' טז עד פרק מו פס' יח עם תרגום יונתן ופירש"י ייש"כ

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 22:34 קבלתי מאת: On Sun, 12 Mar 2023 at 17:09, מאירות עינים

תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 23:23 תוספות רי"ד קידושין נח ע"ב חטה אחת פוטרת את הכרי. ראיתי מקשים והא תתן לו כתיב ובעינן כדי נתינה כדדרשי' גבי ראשית הגז. ונראה לי לתרץ דבודאי מצוה ליתן לו דבר חשוב כדתנן בפ' ראשית הגז וכמה הוא נותן לו משקל ה' סלעים שנאמר תתן לו שיהא בו כדי נתינה. והכי נמי תנן בשלהי פיאה אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חיטים וקב שעורי' כו' עד מדה זו אמורה בכהנים ובלוים בישראל. פי' גם כשמחלק תרומה בגורן לכהנים או מעשר ראשון ללוים לא יפחות לכל אחד מחצי קב שיהא בו כדי נתינה. אבל מיהו אף על פי שמצותו בכך אם אינו רוצה לקיים מצוה זו ותרם חטה אחת מכל הכרי ניתקן ויצא מידי טבלו אלא שלא קיים מצות נתינה. וה"נ תנן בפ"ב דתרומות אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה כלום ומייתי' לה במסכת פסחים בפרק כל שעה וביבמות בפ' האשה פי' אין תורמין מן הטמא על הטהור דאמר קרא תתן ולא לאורו ואף על פי שמצותו בכך אם תרם ניתקן טובא ואף על פי שחיסר מצוה. והא דקתני במזיד לא עשה כלום פליגי בה בהאשה רבה רב חסדא אמר לא עשה כלום דאפילו ההוא גריוא הדר לטבליה. ורב זביד אמר לא עשה כלום דאפילו ההוא לתקן את השירים אבל תרומה הוי וכל זה משום קנסא אבל תרומתו מן דינא תרומה היא אף על פי שחיסר מצוה תורת הארץ חלק א פרק ב אות מט מט) ונראה דגם התוס' רי"ד מפרש הדרשא דואכלת ולא מוכר כפשוטה דהתורה פטרה מוכר מלעשר ומותר מה"ת למכור טבל שכ' בקידושין (נ"ט ע"ב) וז"ל לא דכ"ע טובת הנאה אינו ממון והכא במתנות שלא הורמו קא מפלגי פי' וטבלו משדהו (דהוא אינו גורס בגמ' שם הכא בטבלים שנפלו לו מבית אבי אמו כהן) אלא שעדיין לא הורמו ואינו חלקו של כהן עדיין דלאו כמי שהורמו דמיין הלכך משלם דמי כולו שהוא אומר לו אלו הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים ומר סבר כמי שהורמו דמיין והלכך אין לו לתובעו דטובת הנאה אינו ממון עכ"ל וע"כ כונתו דיאמר שהי' רוצה למכור טבלו באופן שהי' מקבל כל דמי הטבל גם בעד חלק התו"מ שבו ולכן חייב הגנב לשלם לו הכל והיינו שהי' מוכר לעכו"ם שאין שום חילוק אצלו בין טבל למתוקן (באופן שאין חשש שימכרנו לישראל וגם אם יש חשש אסור רק מדרבנן ועימ"ש לעיל אות ל"ה) דאין לומר שהי' רוצה למכור טבלו לישראל דישראל לא ישלם לו בעד התו"מ שבטבל דהא הלוקח יצטרך לעשר עכ"פ מדרבנן ולמה יקנה ממנו שאינו מעושר ולשלם לו בעד הכל ומחמת טענה זו לא היינו אומרים שהגנב ישלם לו את הכל ואם יאמר שהי' רוצה למכור לישראל בתורת מתוקן או לישראל שאינו מעשר דאין אצלו חילוק בין טבל למתוקן לבד שיש בזה איסור דלפני עור בכה"ג דמשתרשי לי' התו"מ והלוקח לא יעשר הוי כמוכר לעכו"ם ודוחק לומר דהי' רוצה למכור טבלו לישראל לצורך כגון שנתערב לו טבל בחולין וכיון דבע"כ יצטרך ליקח טבל כדי לתקן התערובות ישלם לו בעד כל הטבל גם בעד התו"מ שבתוכו זה דוחק חדא די"ל דאין מותר לו ליקח כסף בעד התו"מ שבטבל ועוד אף אם נאמר דמותר דהוי כמוכר התבואה ביוקר כמש"ל אות מ"א מ"מ היא דבר שאינו מצוי שיתערב אצל אחר טבל בחולין ולא ימצא ליקח טבל כ"א אצלו וישלם לו בעד הכל ומשום טענה רחוקה כזו לא היינו מחייבין הגנב לשלם לו את כל הטבל וע"כ דהכונה היא דיאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לעכו"ם דהי' משלם לי בעד כל הטבל שהוא דבר מצוי ובשביל כך חייב הגנב לשלם לו את הכל: וא"כ ע"כ צ"ל דס"ל להתוס' רי"ד דמה"ת מותר למכור טבל לעכו"ם דהתורה פטרה מוכר ממעשר דאם נאמר דמה"ת אסור למכור טבל לעכו"ם משום דמשתרשי לי' חלק התו"מ כדס"ל לאותן הראשונים דמפרשים הדרשא דואכלת ולא מוכר דקאי אשעת הגמר כמש"ל אות נ"ה איך יוציא מהגנב ממון בטענה שהי' עובר על דברי תורה הא קיי"ל דאין אדם עושה עצמו רשע ואפילו לפטור עצמו מממון אין מועיל טענה דעשה עצמו רשע כדאיתא ביור"ד סי' קע"ז סעי' י"ב אף דטען בודאי דכבר עשה עצמו רשע לא מהימנינן לי' וחייב לשלם ומכש"כ כאן דיאמר דהי' רוצה למכור ולעבור על ד"ת דאמרינן בודאי לא הי' עושה עצמו רשע ואין להוציא מהגנב ממון בטענה זו ואף לדעת הג"א בב"ק פ"ט סי' י"ח דלמפטר נפשי' מממון אמרינן דיוכל לטעון דעשה עצמו רשע וכן דעת הרמ"א ביור"ד סי' קס"ט סעי' כ"ה ועיין בש"ך שם ובתומים כללי מיגו או"ק כ"ה היינו להחזיק ממון ס"ל דאין להוציא ממנו ממון היכא דטוען בודאי דכבר עשה עצמו רשע אבל כאן להוציא ממון מהגנב לכ"ע לא יוכל להוציא בטענה כזו דהי' עובר על ד"ת והי' עושה עצמו רשע: תורת הארץ חלק א פרק ב אות נא אחר כתבי זה ראיתי בס' אמרי בינה דיני תו"מ סי' ג' שמתחילה כתב ג"כ כמ"ש דהתוס' רי"ד ס"ל דיכול למכור טבל לעכו"ם ומש"ה יוכל לומר אני הייתי מוכר טבלי לאחרים ואח"כ כתב דהמעיין בדברי תוס' רי"ד שם דכ' בהא דקאמר בש"ס שם דחייב לשלם דסובר כשמואל חטה אחת פוטרת את הכרי ראיתי מקשים והא תתן לו כתיב ובעינן כדי נתינה כדדרשינן גבי ראשית הגז ונ"ל דבודאי מצוה ליתן לו דבר חשוב כו' אבל מיהו אעפ"י שמצותו בכך אם אינו רוצה לקיים מצוה זו ותרם חטה אחת מכל הכרי ניתקן ויצא מידי טבלו אלא שלא קיים מצות נתינה עיין שם הרי דסובר דמוטל להפריש מה"ת כדי לקיים מצות נתינה בדבר חשוב ובכל זאת כיון דע"י חטה אחת יוציא מידי טבלו חייב הגנב לשלם כיון דהי' מותר לו לאכול ולא מפטר הגנב בשביל זה שהיו הבעלים חייבים לקרא שם בדבר חשוב ולקיים מצות נתינה כו' ולפי"ז בהך אוקימתא דלעיל דכ"ע טובת הנאה אינו ממון ופליגי אם כמי שהורמו דמיין או לא ואם לאו כמי שהורמו דמיין אף דאסור למכור עד שיפריש מ"מ כיון דממונו הוא חייב הגנב לשלם כיון דאם מכרן והפקיע המצוה לאו דין ממון עליו עכ"ל ועיי"ש שהאריך לבאר מה בין זה להא דחלופי איסורי הנאה שכ' הראשונים כיון דאסור מה"ת למכור אין זה דמיהן וסיים שם וז"ל וא"כ אף התוס' רי"ד מודה לדעת רש"י דאם מכרן חייב לעשר מה"ת היכא דגומרן לאכול עכ"ל: תורת הארץ חלק א פרק ב אות נג נג) ומה שהאמרי בינה הביא ראי' לדבריו מהא דכ' שם התוס' רי"ד דאף דחייבין הבעלים מה"ת לקרא שם בדבר חשוב ולקיים מצות נתינה מ"מ לא מפטר הגנב בשביל זה וחייב לשלם הכל הנה בדברי התוס' רי"ד שמדבר מחויב הנתינה בדבר חשוב לא נזכר כלל ענין התשלומין של הגנב וי"ל דלא קאי שם כלל ע"ז ולא בא לתרץ ולתת טעם למה הגנב משלם הכל רק כונתו שם היא לתרץ גוף המימרא דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי ע"ז הביא דיש מקשים והא תתן לו כתיב ובעינן כדי נתינה וא"כ למה חטה אחת פוטרת את הכרי ולמה לא נאמר דעד שלא הפריש כדי נתינה כדי שיקיים כמצות התורה לתת לכהן דבר חשוב לא נפטר הכרי ולא יצא מידי טבל וע"ז תירץ דאף דאיכא מצוה לתת לכהן דבר חשוב מ"מ אין זה מעכב פיטור הכרי ואף אם הפריש חטה אחת יצא הכרי מידי טבל אלא שחיסר מצות נתינה והביא ראי' לזה מהא דאין תורמין מן הטמא על הטהור משום דאמר קרא תתן לו ולא לאורו ואעפ"י שמצותו בכך מ"מ אם תרם מן הטמא על הטהור נתקן הטבל אעפ"י שחיסר מצות נתינה ולא קיים כמו שאמרה התורה תתן לו ולא לאורו (עיין פסחים ל"ג ע"א דזה היא דוקא כשלא היתה לה שעת הכושר ועיין לעיל אות ז' ואכמ"ל) וה"ה בזה שהפריש רק חטה אחת אף דחיסר מצות נתינה מ"מ נתקן הכרי כן יש לפרש כונת דבריו ולא קאי כאן כלל לתת טעם על חיוב תשלומין של הגנב למה חייב לשלם הכל דע"ז כבר כתב הטעם מקודם משום דבעל התבואה יאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים כיון דמה"ת מותר למכור הטבל לעכו"ם דמפרש הדרשא ואכלת ולא מוכר כפשוטה דהתורה פטרה מוכר ממעשר: ואף דלעיל כתב התוס' רי"ד הך טעמא דיאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים רק למ"ד לאו כהורמו דמיין אבל למ"ד כהורמו דמיין לא מועיל טעם זה לחייב הגנב לשלם גם בעד התו"מ משום דכהורמו דמיין וחשבינן כאלו כבר הורם התו"מ ואין זה של הבעלים כלל ואין חייב הגנב לשלם לו בעד זה וכאן קאמר דכ"ע כהורמו דמיין ופליגי בדשמואל וא"כ ליכא למימר דחייב הגנב משום הך טעמא וע"כ מוכרחין לומר כמ"ש האמרי בינה דבא לתת טעם למה חייב הגנב לשלם הכל אולם י"ל דזה הוא שמחדש בהאבעית אימא דמקודם דתלה פלוגתתן אם כהורמו דמיין או לא ולמ"ד כהורמו חשבינן כל התרומה שצריך להפריש כמו שכבר הורם ולא הוי של הבעלים ולכן אין הגנב חייב לשלם בעד זה ובהאבעית אימא מחדש דאף דאמרינן כמו שהורמו דמיין מ"מ זה היא רק במה שהוא מוכרח להפריש כדי לפטור הכרי ולהוציאו מידי טבל כדי שיוכל לאכלו אבל מה שאין מעכב פיטור הכרי אף דיש עליו מצוה להפריש ולתת כדי נתינה מ"מ לא נחשוב זה כמו שכבר הורם כמו בפאה דהדין הוא אם לא הניח במחובר חייב לתת בתלוש ומוטל על התבואה חיוב פאה כמ"ש בפרק א' אות ז' ומ"מ לא נאמר בפאה כמי שהורמה דמיא כיון שאין הפרשת הפאה מעכב את האכילה דפאה אינה טובלת (ואי"ה בלש"פ נדבר מזה) ולכן מאן דס"ל כשמואל דחטה אחת פוטרת את הכרי לא נחשוב כהורם רק חטה אחת והגנב חייב לשלם הכל חוץ מחטה אחת משום דבעל התבואה יאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים כיון דמה"ת מותר למכור הטבל לעכו"ם אבל אם הי' אסור מה"ט למכור הטבל עד שיעשר אף אם לאו כהורמו דמיין מ"מ לא הי' מתחייב הגנב לשלם הכל משום טענה זו דהי' עובר על ד"ת למכור לאחרים ולגזול הכהן והלוי וגם להסוברין דאסור מה"ת למכור טבל אין התו"מ שבטבל נחשב כשלו כמש"ל: בבקשה. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 02:34 קיבלתי אשריכם ! מאת: On Thu, 16 Mar 2023 at 21:13, מאירות עינים

תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 14:02 כמדומה יש ספר "שערי זכירות", על כל הזכירות המחוייבות בכל יום מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 15:02 ככלל, אפשר לפתוח ספר של עוז והדר/מכון מקצועי אחר ולראות איך הם מציינים. (אפשר להגיש מועמדות ולקבל את כל הכללים, מסתמא אסור ולו משום גניבת דעת)

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 10:43 סוטה (י"ד א) משה רבינו רצה להכנס לא"י כדי לקיים המצוות התלויות בארץ ולקבל שכר ע"ש, ובמהרש"א תמה דמשה רבינו דיבר על שכר, וחידש שם, דעל מצוה שאין האדם חייב לקיים והוא מכניס עצמו לחיוב יש שכר גם באי עלמא ע"ש, וראה בבני יששכר מאמר השבתות (פרק ב אות י"ד) שהאריך בחידוש זה ע"ש, ובילקוט הגרשוני (או"ח סי' ח) ע"ש היטב, וראה גם בנפש חיה על שו"ע אריכות גדולה בזה. וראה גם בספר אמרי שפר (פר' תזריע) מש"כ ביסוד זה הנ"ל. ובבני יששכר (מאמר חודש סיון מאמר ה' אות ק"ח) מה שכתב בשם רבינו החיד"א ז"ל. *פתח עינים לחיד"א מסכת שבת דף קיט עמוד א * יוסף מוקיר שבי וכו' פגע ביה ההוא סבא א"ל מאן דיזיף שבתא שבתא פרעיה. יש להעיר לפי פירוש המפרשים שכתבו התוספות בחולין דף ז' דכל מקום שאמרו ההוא סבא הוא אליהו זכור לטוב אמאי הוצרך אליהו ז"ל לפגוע בו. ותו לתת קצת טעם להפלגת שכר זה. ותו מה הלשון אומרת מאן דיזיף שבתא. ואפשר במ"ש המפרשים דהעושה דבר שלא נתחייב בו יכול לקבל שכרו בעה"ז. ומ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו מצות לפי שעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר ליטול שכרו בעה"ז. ולפי"ז יוסיף מוקיר שבי שהיה מפליג להוסיף תוספת מרובה לכבוד שבת עד שנתפרסם ואסיקו שמיה מוקיר שבי. והתוספת הגדול הזה פרע לו הקדוש ברוך הוא בעה"ז תליסר עליתא דדינרי והוא כמספר ז"ו יחוד קבה"ו כמ"ש בסמוך. וכדי שלא ירע לבו דאכל שכרו בעה"ז לזה בא אליהו זכור לטוב וא"ל מאן דיזיף שבת דדומה בצד מה להלואה שלא היית חייב והגדלת והוספת לכבוד השכינה הנקראת שבת לכן שבתא פרעיה. ושכר המצוה עצמה היא שמורה לעה"ב כי כל זה הוא בעד התוספת. ויען שמהשבת יושפע שפע ברכה לכל השבוע כי שם ציוה ה' את הברכה. והאיש הזה היה מפליג לכבד השבת והיה לשם שמים לכבוד השכינה וליחדה מדה כנגד מדה נחה עליו ברכת ה' ובאה באמצעות דג גימט' ז' שבזכות השבת שמכבד זאת היתה לו ובישרוהו מן השמים שלא ישלוט בו עין הרע כו' פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה א רבי אומר איזהו דרך ישרה וכו'. אפשר לפרש ששואל דרך יבחר בעשיית מצותיו יתברך. והנה מצינו דאע"ג דשכר מצות בהאי עלמא ליכא מ"מ תנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעה"ז ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו' ומסיק סוף פ"ק דקדושין דכל הני דתנן הוי טוב לשמים ולבריות לאפוקי שלוח הקן ע"ש גם אמרו בקמא דף ט' ע"ב גבי הידור מצוה יותר משליש משל הקדוש ברוך הוא ופירשו רש"י ותוס' דאוכל פירות בעה"ז וכתב הרב יעב"ץ בסוף משנה זו דזריזות וחיבוב והידור מצוה אוכל פירות בעה"ז ושרש דבריו מסוגית קמא הנז': ובזה אפשר לדקדק הכתוב פר' אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'. וראיתי שפירשו משם הרב של"ה דתיבת וחי היינו זריז כמו שפירשו בן איש חי והכונה אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז בהם בזריזות נמרץ עכ"ד וכמש"ל פ"א משנה א' ולדרכנו אפשר דרמז הכתוב דאם יזדרז האדם במצות בכל אופני הזריזות להקדים ולעשותם מן המובחר וכיוצא שהם כלם תולדות הזריזות זה יועיל לחיות כי יאכל פירות בעה"ז וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז ובזה וחי בהם שיאכל פירות אני ה' המשלם שכר גדול כרב גודלו והפירות עולים לחשבון גדול עצום ורב: ומזה למדנו שעיקר עשיית המצות הן בזריזות וחיבוב והדור וגם אם יהיה טוב לבריות אלה הם דרכי המצות בעשייתן לעשות נחת רוח ליוצרו. והראיה על זה הוא דעל הדור וחבוב מצוה ועל מצות שהם טוב לבריות ג"כ יש להם פירות וא"כ הם חשובות לפני ה' מדראינו דמאכיל פירות בעה"ז. והיינו דאמר רבי איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם בעשיית המצות. כל שהיא תפארת לעושיה שמחבב ומזדרז דין הוא הד"ר נהד"ר בקדש בהדור מצוה דודאי חשוב לפניו ית'. וגם תפארת לו מן האדם במצוות שהן טוב לבריות ג"כ והני בי תרי סלקין לעילא מדחזינן דאית ליה פירות בעה"ז. והוי זהיר במצוה קלה שאין לה פירות בעה"ז כבחמורה שיש לה פירות. דכיון דידעת דע"י הדור וחיבוב וזריזות יש פירות א"כ גם במצוה שמעצמה אין לה פירות שהיא טוב לשמים בלבד אתה יכול לעשות שיהיו פירות בהדור וחיבוב וכיוצא. פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה טז ובזה א"ש דברישא אמר נותנין ובסוף אמר ישלם ואמרו פ' הזרוע תני תנא ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן נמצא דישלם הוא מן הדין ומשמע ממ"ש הש"ס בקמא דף ט' ומרש"י ותוס' שם דמה שעושה האדם יותר על חיובו יפרע לו הקדוש ברוך הוא בחייו דאינו בסוג שכר מצות בהאי עלמא ליכא. ומינה ילפינן דעושה יתר על חיובו שכרו מן הדין כי לא נצטוה על זה. ואמרו פ"ג דנדרים דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה והוא נתנו לישראל וא"כ אין ישראל חייבים בפלפול והם עושים יותר ממה שנצטוו וכביכול מן הדין הוא שישלם ובהכי תנוח דעתנו במאמר השלם הזה דגבי לימוד בעלמא אמר נותנין כי כך חובתו והשכר מתנה יקרא בצד מה ושכר בצד מה וכמ"ש נותנין לך שכר קרי ביה מתנה וקרי ביה שכר והאמת שהוא מתנה דכך חובתו. אבל אם טורח בפלפול וחידושים אז הוא יותר מאשר נצטווה דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה ולז"א ישלם לך שכר פעולתך. ואל יקשה בעיניך ענין זה לז"א ודע מתן שכרן של צדיקים על המצות לעת"ל דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ונקרא מתן שכר. אבל העושה יותר מצדיק אף שלא נתחייב נקרא שכר וקרי ביה ישלם ונפרע בחייו. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 13:37 אני חושב שיש מהרש"א עה"ת של ארטסקרול כמה כרכים, אבל זכור לי שיש גם ספר ישן מהרשא על התורה כרך אחד מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 13:41 קיבלתי מאת: On Wed, 5 Jul 2023 at 11:23, מאירות עינים

תאריך ההודעה המקורית: 06/07/2023 19:02 אם אפשר לשלוח באישי העתק חומת אנך על פרשת פנחס ייש"כ

תאריך ההודעה המקורית: 06/07/2023 19:39 קיבלתי מאת: On Thu, 6 Jul 2023 at 17:02, מאירות עינים

תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2023 14:57 תמרורות? לא מכיר מכיר מילה כזו. אכן, קיים תואר הפועל: מרורות. מאין הפגוגות - זו דוגמה יפה מאוד.

תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 13:47 אם אפשר בבקשה לקבל *--באישי, שלא לפגוע בזכויות--- *את הספר אור דוד מהגאון רבי דוד הלוי יונגרייז זצ"ל ראב''ד בהעדה''ח, אני צריך עכ"פ את הקדמת הספר בח"א ייש"כ ותזכו למצוות

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2023 01:07 קבלתי מאת: On Thu, 23 Nov 2023 at 11:47, מאירות עינים

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 12:44 שחיקת מגעים. תנסה ביציאה אחרת או און קי אחר. מאת: [email protected]