דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:03

    יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות.
    ניתן לקבל אותו באישי

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13

    בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין.
    וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן.
    וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה
    לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור
    תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ,
    ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב ש
    מעולם תמה
    על ההפסקה בפס' ט
    וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין
    שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא
    להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר
    שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה.

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 07:37 בס"ד מחפש מקור לזה שיש ענין לכתוב ס"ת גם לע"נ מי שזכה ב"ה לזש"ק תודה אם מישהו ענה לי ולא שמתי לב, אודה לו אם יואיל לכתוב לי שוב ושכמ"ה
  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23 לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו לשמור על נפשו שהוא נרם. עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת. הנראה לעניות דעתי כתבתי. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ריז הלוי עהת - שלא יכבה נרו בברכת ההפטרה.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 14:52 שו"ע תרע"ז ד'
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 13:25 בענין זה ידוע הסיפור שהרה"ק רבי אלעזר רישא כשהי' אברך שנה ראשונה בצל זקנו בעל הדברי חיים קודם סוכות בחר לעצמו אתרוג והרה"ק הד"ח הקפיד ע"כ, ושלח ר"א את בני הרה"ק מצאנז להצטדק בשמו, ולא קיבלם, ע"כ הלך בעצמו וסבב הרה"ק פניו ממנו, אז אמר "רבי, איך וועל שוין גוט זיין", חיבק אותו הד"ח ואמר "איך וועל שוין אויך גוט זיין". כן סיפר הרה"ק ר"י מפשעווארסק מובא בי"ג אורות ועוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 11:58 עמוס ט יא ובמפרשים שם
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2023 03:34 דברים רבה ב, יד: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה!". [ובסגנון דומה *שמות רבה טו, ב: *"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לְשֶׁעָבַר הָיָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אִם אֲמַרְתֶּם הֵן, הֵן. אִם אֲמַרְתֶּם לָאו, לָאו. מִכָּל מָקוֹם יְהֵא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הֲרֵינִי מַשְׁלִים עִמָּכֶם, לְכָךְ כְּתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"].
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 23:10 תודה רבה לכולם מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים