דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה דעתכם

2022
20 8 163 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 23:55

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם"
    "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],
    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 23:55

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם"
    "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],
    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:06

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן
    ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:06

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן
    ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:47

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    מאת: To: דוד וסרמן
    מאת: Cc: ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:47

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    מאת: To: דוד וסרמן
    מאת: Cc: ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 11:56

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 11:56

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 13:42

    ולדבריו דמר מי ניחא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 13:42

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:06

    הרי שלך לפניך...
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:06

    הרי שלך לפניך...
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:24

    למעשה מצאנו בלי סוף:

    להיש אומרים, הקשה על היש מי שאומר, דחה דברי היש מפרשים, ויש ליישב דברי המצאתי כתוב,

    ואין בדבר שום פקפוק, אלא שלאוזן שאינה מורגלת בזה יש להוסיף עזרי שמיעה.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 3:06 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    הרי שלך לפניך...

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    To: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; ארי במסתרים <[email protected] mailto:[email protected] >; מרדכי <[email protected] mailto:[email protected] >; שאלות בענייני עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 09:35

    תמיד יימצאו חריגות וחריקות, במיוחד בתוכנות חיפוש...
    אולם הדברים מדברים בעד עצמם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 18:36

    בס"ד

    למה לא 'בשם יש אומרים'? הוא הביא בשם חכמים שאומרים
    מאידך 'שיש אומרים ש...' יש כאן 'שינים' [אותיות ש'] רצופות וזה נראה פחות יפה
    תקין? נראה לי שני הדברים תקינים

    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 18:49

    בשפה התורנית זה 'עובר' גם כמות שהוא, בשם יש אומרים

    אם רצונך להדר אפשר להוסיף גרש לפני ואחרי: בשם 'יש אומרים'

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 20:34

    הביטוי בשם 'יש אומרים' כמ"ד כבר מצאנו בגמ' "אחרים היא" וכיו"ב במו"ק י ע"א
    "היינו דאתו יש אומרים לאיפלוגי" - שבאו יש אומרים לחלוק. לכאורה הלשון לא
    מדוקדקת, אלא שי"א הפך להיות שם של מאן דאמר, ובפרט למאי דאיתא בהוריות שזהו
    רבי נתן.
    עכ"פ נהגו הפוסקים להשתמש בזה בשופי, ואין כאן שום שגיאה.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 22:45

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:24

    למעשה מצאנו בלי סוף:

    להיש אומרים, הקשה על היש מי שאומר, דחה דברי היש מפרשים, ויש ליישב דברי המצאתי כתוב,

    ואין בדבר שום פקפוק, אלא שלאוזן שאינה מורגלת בזה יש להוסיף עזרי שמיעה.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 3:06 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    הרי שלך לפניך...

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    To: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; ארי במסתרים <[email protected] mailto:[email protected] >; מרדכי <[email protected] mailto:[email protected] >; שאלות בענייני עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:26

    כאמור, בכתיבה התורנית זה אכן 'עובר'

  • מה הפירוש המילה 'געלעבט'?

    2022 שפות
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    70 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 13:46 כדובר אידיש כו', אני כן מכיר את הביטוי. אז מלעבט שוין, זאל שוין זיין געלבט [סליחה על שגיאות הכתיב] אם אנחנו כבר חיים [פיזית, נושמים..], אז בוא נחיה כבר חיים הראויים להיקרא בשם חיים, 'חיים שיש בהם'..
  • ביכורי מרדכי

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 17:57 זה גמרא מפורשת: מסכת ברכות דף מג עמוד ב איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו - הוי אומר זה הריח.
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    62 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2022 13:49 לא עברתי על זה, אבל הנוסח ספרד שבתורת אמת מוגה ועוד יותר מכך, יש שם הלכות והכל, הלכות טובות יפות ומושקעות מאד, ניכר שזה עבודה ענקית, וזה חינם. גם לר' ליפא ישראלזון יש נוסחים, כמדו' שהוא קיבל אותם מהרב דינר, אף פעם לא שאלתי את אחד מהם, אבל דומה שזה עובר שם ללא תשלום ועכ"פ לא כזה שהזכרת, אבל אני לא יודע. וחוץ מזה יש עוד, כל מיני נוסחים שמסתובבים, ויש עוד אין סוף טקסט של כל מיני ספרים שמסתובבים, וחוץ מתוכנות מסוימות - אף פעם לא שמענו שהדברים האלה עולים כסף, וובדאי לא כ"כ רב, כך שאין טעם לכאו' להעמיד ריעותא בנוסחים הללו רק בגלל שחילקו אותם חינם. ובאגב, לא שללתי את האופציה שזה 'פעם' עלה כסף... לפני שזה הגיע לכאן, כך שיכול להיות שזה ממש ממש בדיוק מה שאתה מחפש, אולי אפילו כפול אם זה היה פעם כפול... [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 12.08.22, 13:44:03
  • חיפוש ביאור

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    N
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 23:04 תודה רבה
  • חיפוש זהות

    2022 תולדות חכמים מקורות תורניים
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    73 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 23:53 הוא היה תלמידו המובהק של בעל קצות החושן. חבל שמחבר אחד שמתמקד בספרי הקצות לא ידע ידיעה היסטורית בסיסית כזו.
  • האם יש דרך לחפש בוורד כל מה שעשיתי בצהוב

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 00:29
  • מה מקובל בעולם העריכה

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    228 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 18:28 להביא הוכחה מהחוק אינו מוכרח שהרי בחוק יש עוד הרבה תוספות שכאן אינם משולמים וכו' - גם ההפסקה הקיימת בחוק רק למי שעובד משרה מליאה יותר מסך שעות מסוים ברצף !!! להלן העתקה מאתר כל זכות https://www.kolzchut.org.il/he/הפסקות_בעבודה אם במהלך ההפסקה מותר לעובד לצאת ממקום העבודה, זמן ההפסקה אינו מהווה חלק משעות העבודה (כלומר העובד אינו זכאי לשכר במהלך שהותו בהפסקה). זכאות להפסקה לעובד שאינו עובד בעבודת כפיים אמנם סעיף 20 לחוק קובע כי מנוחה תינתן למי שעובד 6 שעות ביום, אולם סעיף 23 לחוק https://www.nevo.co.il/law_html/law01/P225_001.htm#Seif22 מסמיך את שר העבודה להתיר סטייה מהוראות סעיף 20. בהתאם לכך, פרסם שר העבודה היתר כללי https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-2337.pdf#page=3 המאפשר להעסיק 8 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים (בהתייחס למי שעובדים 6 ימים בשבוע). כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 8 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים. על-פי תיקון להיתר https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3599.pdf#page=2, אם העובד מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, מותר להעסיקו 9 שעות ללא הפסקה. כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 9 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה (למנוחה וארוחה) אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו עובד בעבודת כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה. חשוב לשים לב כי במקרים אלה יש לשלם גמול עבור שעות נוספות https://www.kolzchut.org.il/he/גמול_עבור_שעות_נוספות על העסקה שמעבר ל-8.6 שעות ביום, או על העסקה שמעבר ל- 7.6 שעות ביום שנקבע כיום המקוצר בעקבות קיצור שבוע העבודה https://www.kolzchut.org.il/he/יום_עבודה_ושבוע_עבודה ל-42 שעות. כמו כן, נקבע בהיתר כי ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק 7 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים. מאת: [email protected]
  • מישהו יודע מה פשר ראשי התיבות *ודי"ע*?

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 18:32 ולגבי ידידי ודי"ע, כנראה צ"ל: ידידי וידי"ע, כלומר: ידידי וידיד עליון.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים