דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה דעתכם

2022
20 8 163 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 23:55

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם"
    "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],
    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 23:55

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם"
    "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],
    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:06

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן
    ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:06

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן
    ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:47

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    מאת: To: דוד וסרמן
    מאת: Cc: ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:47

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    מאת: To: דוד וסרמן
    מאת: Cc: ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 11:56

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 11:56

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 13:42

    ולדבריו דמר מי ניחא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 13:42

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:06

    הרי שלך לפניך...
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:06

    הרי שלך לפניך...
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:24

    למעשה מצאנו בלי סוף:

    להיש אומרים, הקשה על היש מי שאומר, דחה דברי היש מפרשים, ויש ליישב דברי המצאתי כתוב,

    ואין בדבר שום פקפוק, אלא שלאוזן שאינה מורגלת בזה יש להוסיף עזרי שמיעה.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 3:06 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    הרי שלך לפניך...

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    To: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; ארי במסתרים <[email protected] mailto:[email protected] >; מרדכי <[email protected] mailto:[email protected] >; שאלות בענייני עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 09:35

    תמיד יימצאו חריגות וחריקות, במיוחד בתוכנות חיפוש...
    אולם הדברים מדברים בעד עצמם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 18:36

    בס"ד

    למה לא 'בשם יש אומרים'? הוא הביא בשם חכמים שאומרים
    מאידך 'שיש אומרים ש...' יש כאן 'שינים' [אותיות ש'] רצופות וזה נראה פחות יפה
    תקין? נראה לי שני הדברים תקינים

    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 18:49

    בשפה התורנית זה 'עובר' גם כמות שהוא, בשם יש אומרים

    אם רצונך להדר אפשר להוסיף גרש לפני ואחרי: בשם 'יש אומרים'

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 20:34

    הביטוי בשם 'יש אומרים' כמ"ד כבר מצאנו בגמ' "אחרים היא" וכיו"ב במו"ק י ע"א
    "היינו דאתו יש אומרים לאיפלוגי" - שבאו יש אומרים לחלוק. לכאורה הלשון לא
    מדוקדקת, אלא שי"א הפך להיות שם של מאן דאמר, ובפרט למאי דאיתא בהוריות שזהו
    רבי נתן.
    עכ"פ נהגו הפוסקים להשתמש בזה בשופי, ואין כאן שום שגיאה.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 22:45

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:24

    למעשה מצאנו בלי סוף:

    להיש אומרים, הקשה על היש מי שאומר, דחה דברי היש מפרשים, ויש ליישב דברי המצאתי כתוב,

    ואין בדבר שום פקפוק, אלא שלאוזן שאינה מורגלת בזה יש להוסיף עזרי שמיעה.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 3:06 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; מרדכי [email protected]; שאלות בענייני עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    הרי שלך לפניך...

    ולדבריו דמר מי ניחא?

    אז מדוע לא ההין [תרתי משמע...] אף אחד לכתוב "הרש"י".

    מסכים להערה, ונוהגים כמדומני לפתוח ה'רב ר'בינו משה וכו'.

    אבל עיקר הדבר נכון, ולכאורה גם בתורה"ק מצאנו "הערכך" (ויק' כ"ז כ"ג).

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 29 Jul 2022 12:06 AM
    To: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; ארי במסתרים <[email protected] mailto:[email protected] >; מרדכי <[email protected] mailto:[email protected] >; שאלות בענייני עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] מה דעתכם

    אף שיש דוגמאות שלשם נוספה ה"א הידיעה כדברי כת"ר, הדוגמאות הללו לכאורה אינן ראייה שכן ניתן לפתוח את ראשי התיבות, הרב משה בן מימון, הרב משה איסרליש וכו'

    כשם שבספרות התורנית נהפכו שמות רבים לשמות עצם מיודעים, כמו "הרמב"ם" "הרשב"א" "הרמ"א" [למעט רש"י, לשם שינוי],

    כך אפשר 'להעצים' [-להפוך לשם עצם] את "יש אומרים".

    אמנם ייתכן שאם היו בגמרא סימני פיסוק היינו רואים הקפה בגרשים:

    היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי

    עכ"פ כנ"ל - בכתיבה תורנית זה עובר

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:26

    כאמור, בכתיבה התורנית זה אכן 'עובר'

  • קיבלתי בפרטי

    2022 עריכה תורנית מקורות תורניים ספרים תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    65 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 22:14 קיבלתי בפרטי ויישר כח מאת: From: [email protected] Sent: Tuesday, August 2, 2022 8:25 PM To: עריכה תורנית ([email protected]) מאת: [email protected] Subject: אני זקוק לשו"ת בסוף ספר אבני חושן ח"ג עמ' תנג (מהגר"י זלברשטיין)
  • מצות 'חינוך'

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג חינוך ילדים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 19:07 תודה
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    44 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 21:51 'נקודה' צדדית, רק אני נהניתי מהכתיבה הרהוטה במייל של נקודה מתחילת השירשור הזה? לפעמים יוצאים טקסטים מאנשים שמתפרנסים מעריכה, שגורמים להטיל ספק ביכולת שלהם לעסוק במקצוע. ופה - מייל טכני ואפשר להתענג על כל שורה.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 11:15 במאמר שאני עורך מובא בספרים הקדושים מבואר שיש חמשה דרגות בכוונת עשיית המצוות: עצם העשיה לשם המצוה, לעשות נחת רוח לקב"ה, ועוד דרגות. והדרגה העליונה ביותר היא לעשות את המצוות בשמחה וב"רעותא דליבא". מישהו יודע מקור לחמשת הדרגות הללו?
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/10/2022 13:44 יש קבוצת עורכים חסידי ברסלב, אולי יעניין אתכם [email protected]
  • מה דעתכם?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    26 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 13:16 2 זה רובד גבוה יותר בשפת הכתיבה
  • אשמח מאד אם משהו יוכל לפענח מה התכוון המחבר

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2022 22:10 אכן נראה כך. אפשר לשער גם שבמקום בר"ש בב"מ היה כתוב כתוב בריש בב"מ. הכי טוב שתעלה את צילום כתב היד
  • מה הפירוש ראלע (מילה באידיש)

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 11:10 להעמיד דברים על דיוקם: ראלע באידיש בא אכן על תקן המילה תפקיד בעברית, אך לא בכל מקום שבו משתמשים ב'תפקיד' אפשר להשתמש ב'ראלע' השימוש הנפוץ בראלע הוא בעיקר על תפקיד בהצגה, ומשם זה מושאל לפתגם שמשמעותו 'אין לדבר זה שום משמעות בשבילי - לא מעלה ולא מוריד' יש מילים נרדפות נוספות באידיש ל'תפקיד' כגון שטעלע פאסטן ואמט ועוד, כל אחד משמש במקומו לפי הענין

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים