דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה דעתכם

2022
20 8 167 1
  • חיפוש מקורות והוספות

    2022 מקורות תורניים תולדות חכמים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    62 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 14:11 שלום רב לכותבי ועורכי תורתך, הנני מחפש מקור להעלאת המס על הנרות בימי ה'ישמח משה', ועל פעולותיו לביטול מס זה, האם ידוע לכם על דבר כזה? *ב-ד-ח-י-פ-ו-ת!!! * בתודה מראש לכל המסייעים ביודעים ובלא יודעים.
  • וורד

    2022 כתיבה תורנית עריכה תורנית
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 22:35 צריך לדעת שההגדרה הזו של הדגשה היא חיצונית מכללי הגדות הגופן, דהיינו שגם בחיפושים של דימויים הוא לא מזהה את זה. {בתוכנת הממיר המופלא של מכון כתר תורה יש לזה תיקון בעה"י}. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.08.22, 22:33:51
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    28 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:41 מחילה, לא הבנתי בכלל את השאלה. האופציה השניה היא מה ? לקחת הלוואה כדי לכסות את ההוצאות של החודש ואז בסוכות לחפש גמ"ח להלוואה נוספת, [ולא למצוא] ? או לפתוח עוד כ.א. חוץ בנקאי ולשלם ריבית וריבית דריבית [מי שיודע זה מסתכם במאות אלפי שקלים, ממש ככה. יעויין ספריו של ישראל גוטמן ועוד] ? אם צריך את הכסף - עובדים. או לחילופין, מי שזוכה, מתחזקים בביטחון בהשי"ת שישלח מה שצריך כמה שצריך ומתי שצריך. אבל לא לסמוך על הבטחון הזה ביחס לאחרים, רק ביחס לעצמנו.. וד"ל -- באהבת ישראל נביא את הגואל
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    17 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:28 יישר כח גדול זה עזר גם לי
  • מה דעתכם?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    26 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 13:16 2 זה רובד גבוה יותר בשפת הכתיבה
  • מה המחיר לתמלול שיעור?

    2022
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    78 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 15:55 מה הלקוח צריך? תמלול מילולי או תמלול תוכן?
  • מישהו יודע מה פשר ראשי התיבות *ודי"ע*?

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 18:32 ולגבי ידידי ודי"ע, כנראה צ"ל: ידידי וידי"ע, כלומר: ידידי וידיד עליון.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים