נרות אחרים או נרות אחרות

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:05

אחרים. זכר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:08

אכן מצאנו בגמ' נר בלשון נקבה (כבתה אין זקוק לה ועוד). אך מקובל להשתמש בלשון
זכר

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:10

בחיפוש באוצר החכמה התוצאות היו די שוות .

[תלמודו בידו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 17:49

אולי כבתה קאי אנר-חנוכה

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 17:55

*כבתה *זקוק *לה *- יש לומר המנורה
וכמו עשינו לך מנורה בימי משה - וכבתה פסקתא דר"כ כא
אך מה נענה על:
נר חנוכה שהניחה למעלה - שבת כב ב,,ק סב ובריטב"א ריש סוכה "שהניחו" אך
הריטב"א אינו ספר מוגה במיוחד.

מאת: [email protected]

[קנקן חדש הוצאה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 22:25

עצה טובה:
ענה לעצמך על השאלה: נר גדול או גדולה?

[חננאל עבאדי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 00:24

תוספות קידושין ב ע"ב: ד"ה קשו קראי אהדדי. אע"ג דמצינו כמה דברים שנקראים
בלשון זכר ונקבה דכתיב (יחזקאל ב) יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר וכן השמש
באה (בראשית טו) השמש יצא (שם יט) המחנה האחת והכהו (שם לב) וכן בלשון חכמים
מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:25

"יאירו *שבעת *הנרות", בנקבה היה צ"ל "תאירנה (אמנם לאו דוקא) *שבע *הנרות"
*"וְנֵר *אֱלֹהִים טֶרֶם *יִכְבֶּה" *(ש"א ג)
"*וְנֵר *רְשָׁעִים *יִדְעָךְ" *(משלי יג)
"*נֵר *ה' נִשְׁמַת אָדָם *חֹפֵשׂ *כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ)
לא נמצא הנר מנוקבת בתנ"ך.
גם בדברי חז"ל הרוב המוחץ מוזכר ולא מונקב, [אין להביא ראיה ממספור, כמו "שתי
נרות" "נר אחת", כי מסתבר שהיה כתוב "ב' נרות" או "נר א'", והבחור הזעצער פענח
מה שהשיגה יד זעצערותו].
שונה מכך נר חנוכה שכאמור בעיקר מנוקבת. יתכן שההדגשה אז היא יותר על "חנוכה"
מאשר על "נר" - למפלפלי חנוכה פתרונים.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:28

להשלמת הפלפול -
על פי קבלה "נר" היא בחינת נקבה.
גם מבחינה גשמית, נר זה הכלי והשמן (רש"י בכמה מקומות), והוא מקבל כנקבה את
האור של השלהבת.
[ראה שער הכוונות חנוכה].

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:30

חשבתי על זה, אולם במס' שבת בענין טלטול הנר הדולק בשבת, או בענין נר שנטמא,
שמדובר כמובן על כלי הנר הנקרא "קרויז"ל" בלע"ז רש"י - הנר הוא כמובן זכר
עוצמתי.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:31

לא הבנתי.
למה זכר? כי מדובר על נר דולק?

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:38

בההיא סוגיא מדובר גם מנר "שהדליקו בו" בשבת וכו'. וברישא קאמר "מטלטלין נר *חדש
*אבל לא ישן", וכל אלה נרות כבויים/כבויות.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:40

למעשה ודאי שנר בצורת הכתיבה הוא זכר.
כל הראיות לכאן ולכאן לא ישנו את זה.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

"בצורת הכתיבה"?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

התכונתי לאפוקי דרושים קבליים וכדומה.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:08

נפק"מ למעשה: איך אומרים בהנרות הללו -
וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם\הֵן?
וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם\בהן?
אֶלָּא לִרְאוֹתָם\לראותן בִּלְבָד?
לפי מה שהביאו מתוס' לכאורה אפשר כך או כך
איך כתוב בסידורים? אנא הביאו חיפושיכם והעלו לכאן

[בהסבר הדבר נראה: מכיון שהמהות של הנר שהוא גם 'מקבל' מציאותו מאחרים
(מהאש שממנו הודלק), וגם מדליק נרות אחרים (משפיע), לכן הוי גם נקבה וגם זכר.]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:25

ראיה נחמדה.
אומרים הם. זכר.

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 10:56

"הם" או "לראותם" הוא אכן זכר בלבד.
אבל "הן" או "לראותן" משמשות זכר בלה"ק ונקבה בלשון חז"ל המושפעת מאחותה הארמית.

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:03

מה יש להתפלפל לאחר התו' המפורש שהרב עבאדי הביא?!

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:20

כותבים לפי מה שמקובל בימינו בציבור. אם תכתוב : "נר גדולה", זה ייראה כשיבוש.
כיו"ב אם תכתוב "דרך ארוך", "שבת מיוחד", לא ייראה טוב, אע"פ שגם דרך ושבת
באים בזו"נ.