נרות אחרים או נרות אחרות

[חננאל עבאדי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 00:24

תוספות קידושין ב ע"ב: ד"ה קשו קראי אהדדי. אע"ג דמצינו כמה דברים שנקראים
בלשון זכר ונקבה דכתיב (יחזקאל ב) יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר וכן השמש
באה (בראשית טו) השמש יצא (שם יט) המחנה האחת והכהו (שם לב) וכן בלשון חכמים
מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:25

"יאירו *שבעת *הנרות", בנקבה היה צ"ל "תאירנה (אמנם לאו דוקא) *שבע *הנרות"
*"וְנֵר *אֱלֹהִים טֶרֶם *יִכְבֶּה" *(ש"א ג)
"*וְנֵר *רְשָׁעִים *יִדְעָךְ" *(משלי יג)
"*נֵר *ה' נִשְׁמַת אָדָם *חֹפֵשׂ *כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ)
לא נמצא הנר מנוקבת בתנ"ך.
גם בדברי חז"ל הרוב המוחץ מוזכר ולא מונקב, [אין להביא ראיה ממספור, כמו "שתי
נרות" "נר אחת", כי מסתבר שהיה כתוב "ב' נרות" או "נר א'", והבחור הזעצער פענח
מה שהשיגה יד זעצערותו].
שונה מכך נר חנוכה שכאמור בעיקר מנוקבת. יתכן שההדגשה אז היא יותר על "חנוכה"
מאשר על "נר" - למפלפלי חנוכה פתרונים.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:28

להשלמת הפלפול -
על פי קבלה "נר" היא בחינת נקבה.
גם מבחינה גשמית, נר זה הכלי והשמן (רש"י בכמה מקומות), והוא מקבל כנקבה את
האור של השלהבת.
[ראה שער הכוונות חנוכה].

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:30

חשבתי על זה, אולם במס' שבת בענין טלטול הנר הדולק בשבת, או בענין נר שנטמא,
שמדובר כמובן על כלי הנר הנקרא "קרויז"ל" בלע"ז רש"י - הנר הוא כמובן זכר
עוצמתי.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:31

לא הבנתי.
למה זכר? כי מדובר על נר דולק?

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:38

בההיא סוגיא מדובר גם מנר "שהדליקו בו" בשבת וכו'. וברישא קאמר "מטלטלין נר *חדש
*אבל לא ישן", וכל אלה נרות כבויים/כבויות.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:40

למעשה ודאי שנר בצורת הכתיבה הוא זכר.
כל הראיות לכאן ולכאן לא ישנו את זה.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

"בצורת הכתיבה"?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

התכונתי לאפוקי דרושים קבליים וכדומה.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:08

נפק"מ למעשה: איך אומרים בהנרות הללו -
וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם\הֵן?
וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם\בהן?
אֶלָּא לִרְאוֹתָם\לראותן בִּלְבָד?
לפי מה שהביאו מתוס' לכאורה אפשר כך או כך
איך כתוב בסידורים? אנא הביאו חיפושיכם והעלו לכאן

[בהסבר הדבר נראה: מכיון שהמהות של הנר שהוא גם 'מקבל' מציאותו מאחרים
(מהאש שממנו הודלק), וגם מדליק נרות אחרים (משפיע), לכן הוי גם נקבה וגם זכר.]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:25

ראיה נחמדה.
אומרים הם. זכר.

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 10:56

"הם" או "לראותם" הוא אכן זכר בלבד.
אבל "הן" או "לראותן" משמשות זכר בלה"ק ונקבה בלשון חז"ל המושפעת מאחותה הארמית.

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:03

מה יש להתפלפל לאחר התו' המפורש שהרב עבאדי הביא?!

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:20

כותבים לפי מה שמקובל בימינו בציבור. אם תכתוב : "נר גדולה", זה ייראה כשיבוש.
כיו"ב אם תכתוב "דרך ארוך", "שבת מיוחד", לא ייראה טוב, אע"פ שגם דרך ושבת
באים בזו"נ.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 19:09

נר גדולה נשמע מוזר, אבל משום מה בלשון רבים זה לא נשמע כ"כ מוזר, כמו נרות
גדולות, נרות אחרות

מאת: On Wed, Dec 14, 2022 at 6:20 AM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 19:10

כנראה בגלל שבל' רבים הסוף מנוקבת, שאומרים נרות ולא נרים

מאת: On Wed, Dec 14, 2022 at 12:09 PM chaikel rakow