דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

נרות אחרים או נרות אחרות

2022
23 11 150 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:05

    אחרים. זכר.

    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:08

    אכן מצאנו בגמ' נר בלשון נקבה (כבתה אין זקוק לה ועוד). אך מקובל להשתמש בלשון
    זכר

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:08

    אכן מצאנו בגמ' נר בלשון נקבה (כבתה אין זקוק לה ועוד). אך מקובל להשתמש בלשון
    זכר

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:10

    בחיפוש באוצר החכמה התוצאות היו די שוות .

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 15:10

    בחיפוש באוצר החכמה התוצאות היו די שוות .

    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 17:49

    אולי כבתה קאי אנר-חנוכה

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 17:49

    אולי כבתה קאי אנר-חנוכה

    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 17:55

    *כבתה *זקוק *לה *- יש לומר המנורה
    וכמו עשינו לך מנורה בימי משה - וכבתה פסקתא דר"כ כא
    אך מה נענה על:
    נר חנוכה שהניחה למעלה - שבת כב ב,,ק סב ובריטב"א ריש סוכה "שהניחו" אך
    הריטב"א אינו ספר מוגה במיוחד.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 17:55

    *כבתה *זקוק *לה *- יש לומר המנורה
    וכמו עשינו לך מנורה בימי משה - וכבתה פסקתא דר"כ כא
    אך מה נענה על:
    נר חנוכה שהניחה למעלה - שבת כב ב,,ק סב ובריטב"א ריש סוכה "שהניחו" אך
    הריטב"א אינו ספר מוגה במיוחד.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 22:25

    עצה טובה:
    ענה לעצמך על השאלה: נר גדול או גדולה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 22:25

    עצה טובה:
    ענה לעצמך על השאלה: נר גדול או גדולה?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 00:24

    תוספות קידושין ב ע"ב: ד"ה קשו קראי אהדדי. אע"ג דמצינו כמה דברים שנקראים
    בלשון זכר ונקבה דכתיב (יחזקאל ב) יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר וכן השמש
    באה (בראשית טו) השמש יצא (שם יט) המחנה האחת והכהו (שם לב) וכן בלשון חכמים
    מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 00:24

    תוספות קידושין ב ע"ב: ד"ה קשו קראי אהדדי. אע"ג דמצינו כמה דברים שנקראים
    בלשון זכר ונקבה דכתיב (יחזקאל ב) יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר וכן השמש
    באה (בראשית טו) השמש יצא (שם יט) המחנה האחת והכהו (שם לב) וכן בלשון חכמים
    מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:25

    "יאירו *שבעת *הנרות", בנקבה היה צ"ל "תאירנה (אמנם לאו דוקא) *שבע *הנרות"
    *"וְנֵר *אֱלֹהִים טֶרֶם *יִכְבֶּה" *(ש"א ג)
    "*וְנֵר *רְשָׁעִים *יִדְעָךְ" *(משלי יג)
    "*נֵר *ה' נִשְׁמַת אָדָם *חֹפֵשׂ *כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ)
    לא נמצא הנר מנוקבת בתנ"ך.
    גם בדברי חז"ל הרוב המוחץ מוזכר ולא מונקב, [אין להביא ראיה ממספור, כמו "שתי
    נרות" "נר אחת", כי מסתבר שהיה כתוב "ב' נרות" או "נר א'", והבחור הזעצער פענח
    מה שהשיגה יד זעצערותו].
    שונה מכך נר חנוכה שכאמור בעיקר מנוקבת. יתכן שההדגשה אז היא יותר על "חנוכה"
    מאשר על "נר" - למפלפלי חנוכה פתרונים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:25

    "יאירו *שבעת *הנרות", בנקבה היה צ"ל "תאירנה (אמנם לאו דוקא) *שבע *הנרות"
    *"וְנֵר *אֱלֹהִים טֶרֶם *יִכְבֶּה" *(ש"א ג)
    "*וְנֵר *רְשָׁעִים *יִדְעָךְ" *(משלי יג)
    "*נֵר *ה' נִשְׁמַת אָדָם *חֹפֵשׂ *כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ)
    לא נמצא הנר מנוקבת בתנ"ך.
    גם בדברי חז"ל הרוב המוחץ מוזכר ולא מונקב, [אין להביא ראיה ממספור, כמו "שתי
    נרות" "נר אחת", כי מסתבר שהיה כתוב "ב' נרות" או "נר א'", והבחור הזעצער פענח
    מה שהשיגה יד זעצערותו].
    שונה מכך נר חנוכה שכאמור בעיקר מנוקבת. יתכן שההדגשה אז היא יותר על "חנוכה"
    מאשר על "נר" - למפלפלי חנוכה פתרונים.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:28

    להשלמת הפלפול -
    על פי קבלה "נר" היא בחינת נקבה.
    גם מבחינה גשמית, נר זה הכלי והשמן (רש"י בכמה מקומות), והוא מקבל כנקבה את
    האור של השלהבת.
    [ראה שער הכוונות חנוכה].

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:28

    להשלמת הפלפול -
    על פי קבלה "נר" היא בחינת נקבה.
    גם מבחינה גשמית, נר זה הכלי והשמן (רש"י בכמה מקומות), והוא מקבל כנקבה את
    האור של השלהבת.
    [ראה שער הכוונות חנוכה].

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:30

    חשבתי על זה, אולם במס' שבת בענין טלטול הנר הדולק בשבת, או בענין נר שנטמא,
    שמדובר כמובן על כלי הנר הנקרא "קרויז"ל" בלע"ז רש"י - הנר הוא כמובן זכר
    עוצמתי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:30

    חשבתי על זה, אולם במס' שבת בענין טלטול הנר הדולק בשבת, או בענין נר שנטמא,
    שמדובר כמובן על כלי הנר הנקרא "קרויז"ל" בלע"ז רש"י - הנר הוא כמובן זכר
    עוצמתי.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:31

    לא הבנתי.
    למה זכר? כי מדובר על נר דולק?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:31

    לא הבנתי.
    למה זכר? כי מדובר על נר דולק?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:38

    בההיא סוגיא מדובר גם מנר "שהדליקו בו" בשבת וכו'. וברישא קאמר "מטלטלין נר *חדש
    *אבל לא ישן", וכל אלה נרות כבויים/כבויות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:38

    בההיא סוגיא מדובר גם מנר "שהדליקו בו" בשבת וכו'. וברישא קאמר "מטלטלין נר *חדש
    *אבל לא ישן", וכל אלה נרות כבויים/כבויות.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:40

    למעשה ודאי שנר בצורת הכתיבה הוא זכר.
    כל הראיות לכאן ולכאן לא ישנו את זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:40

    למעשה ודאי שנר בצורת הכתיבה הוא זכר.
    כל הראיות לכאן ולכאן לא ישנו את זה.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

    "בצורת הכתיבה"?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

    "בצורת הכתיבה"?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

    התכונתי לאפוקי דרושים קבליים וכדומה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:44

    התכונתי לאפוקי דרושים קבליים וכדומה.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:08

    נפק"מ למעשה: איך אומרים בהנרות הללו -
    וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם\הֵן?
    וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם\בהן?
    אֶלָּא לִרְאוֹתָם\לראותן בִּלְבָד?
    לפי מה שהביאו מתוס' לכאורה אפשר כך או כך
    איך כתוב בסידורים? אנא הביאו חיפושיכם והעלו לכאן

    [בהסבר הדבר נראה: מכיון שהמהות של הנר שהוא גם 'מקבל' מציאותו מאחרים
    (מהאש שממנו הודלק), וגם מדליק נרות אחרים (משפיע), לכן הוי גם נקבה וגם זכר.]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:08

    נפק"מ למעשה: איך אומרים בהנרות הללו -
    וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם\הֵן?
    וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם\בהן?
    אֶלָּא לִרְאוֹתָם\לראותן בִּלְבָד?
    לפי מה שהביאו מתוס' לכאורה אפשר כך או כך
    איך כתוב בסידורים? אנא הביאו חיפושיכם והעלו לכאן

    [בהסבר הדבר נראה: מכיון שהמהות של הנר שהוא גם 'מקבל' מציאותו מאחרים
    (מהאש שממנו הודלק), וגם מדליק נרות אחרים (משפיע), לכן הוי גם נקבה וגם זכר.]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:25

    ראיה נחמדה.
    אומרים הם. זכר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 08:25

    ראיה נחמדה.
    אומרים הם. זכר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 10:56

    "הם" או "לראותם" הוא אכן זכר בלבד.
    אבל "הן" או "לראותן" משמשות זכר בלה"ק ונקבה בלשון חז"ל המושפעת מאחותה הארמית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:28

    להשלמת הפלפול -
    על פי קבלה "נר" היא בחינת נקבה.
    גם מבחינה גשמית, נר זה הכלי והשמן (רש"י בכמה מקומות), והוא מקבל כנקבה את
    האור של השלהבת.
    [ראה שער הכוונות חנוכה].

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:03

    מה יש להתפלפל לאחר התו' המפורש שהרב עבאדי הביא?!

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:03

    מה יש להתפלפל לאחר התו' המפורש שהרב עבאדי הביא?!

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:20

    כותבים לפי מה שמקובל בימינו בציבור. אם תכתוב : "נר גדולה", זה ייראה כשיבוש.
    כיו"ב אם תכתוב "דרך ארוך", "שבת מיוחד", לא ייראה טוב, אע"פ שגם דרך ושבת
    באים בזו"נ.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:20

    כותבים לפי מה שמקובל בימינו בציבור. אם תכתוב : "נר גדולה", זה ייראה כשיבוש.
    כיו"ב אם תכתוב "דרך ארוך", "שבת מיוחד", לא ייראה טוב, אע"פ שגם דרך ושבת
    באים בזו"נ.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 19:09

    נר גדולה נשמע מוזר, אבל משום מה בלשון רבים זה לא נשמע כ"כ מוזר, כמו נרות
    גדולות, נרות אחרות

    מאת: On Wed, Dec 14, 2022 at 6:20 AM אליהו עבוד

  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    36 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 00:06 בנאי / בנאות, רמאי / רמאות, קנאי / קַנָאות וכו'. משא"כ בדוגמאות האחרות.
  • טכסיס או תכסיס

    2022 שפות כתיבה תורנית
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 13:17 בס"ד נכון. אבל בדקתי בספרי דורינו כגון עלי תמר וחשוקי חמד וכיו"ב וכתבו למשל 'תכסיס מלחמתי' 'תכסיס היריות' וכדו' ויש מזה גם בספרי חז"ל ובס"ה 194 תוצאות, שזה לא מבוטל, אמנם באמת ל'טכסיס' יש 259 תוצאות שזה אכן הרבה יותר. [image: image.png] [image: image.png] [image: image.png] <><><><><><><> בשורות טובות וכל טוב אברהם ישראל מישקין טל' 0527118365 דוא"ל [email protected] מחשב זה מוגן על פי הוראות ועדת הרבנים לעניני טכנולוגיה דחסידי סלונים https://netfree.link/
  • 'לשון' זכר או נקבה?

    2022 כתיבה תורנית שפות מקורות תורניים
    25
    0 הצבעות
    25 פוסטים
    134 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 12:32 בגמרא מצאנו על המלה "דרך" שכשמדובר על דרך שמיועדת לזכר, כמו מלחמה הכתוב השתמש בלשון זכר, וכשהדרך מדברת על נקבה, הכתוב השתמש בלשון נקבה. ודו"ק
  • סכין זכר או נקיבה?

    2022 הלכה ומנהג
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    14 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2022 02:39 כמו שאומרים נשים ולא נשות [אלא אם זו מילה דבוקה כמו 'נשות אברכים']. ב-יום שבת, 13 באוגוסט 2022 בשעה 22:35:22 UTC+3, y.rot7664 כתב/ה:
  • ישוב או יישוב

    2022 שפות כתיבה תורנית
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:22 משום מה התקבל ברבים מן הספרים החדשים לכתוב מילים כאלו (יישוב, ייסורים וכדו') בכתיב מלא, כלומר בשתי יו"דין, אך כאמור לעיל אין בזה כללים מדויקים וחובה מסוימת.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    8 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 12:13 תחפש בהקדמה לאיצקלופדיה תלמודית, יש שם חומר חזק. יש גם גמרא בעירובין על סימנים בתורה שזה קצת קשור. ועוד רעיונות שאין לי זמן להמציא...
  • משפט תקין או לא

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    7 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:41 לענ"ד להשמיט מאת: [email protected]
  • ליטוע או לנטוע?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    21 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:47 שניהם כאחד יצדקו בלשון חז"ל. אולם בלשון מקרא לא חסר השורש את נופליו בהופיעו כמקור. מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים