דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
7 6 34 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:13

    האם יש מקור לסגולת פרשת המן בג' בשלח?
    ראיתי מביאים מספר סגולות הבעש''ט ותלמידיו שמובא כן בשם הרה''ק רבי שלום
    מסטראפקוב זצ''ל.
    אשמח לקבל ספר הנ''ל או ספר אחר שמובא מקור זה.
    תודה

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:13

    האם יש מקור לסגולת פרשת המן בג' בשלח?
    ראיתי מביאים מספר סגולות הבעש''ט ותלמידיו שמובא כן בשם הרה''ק רבי שלום
    מסטראפקוב זצ''ל.
    אשמח לקבל ספר הנ''ל או ספר אחר שמובא מקור זה.
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:43

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:43

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:47

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:47

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:02

    זה נכון מאוד , לא הרבה יודעים שהיסוד לפרשת בשלח בכלל ויום ג' בפרט
    כסגולה לפרנסה הוא מאוד ''מדולדל'' ובגדר ''שמע בשם, ששמע בשם'' וכ'ו וכו'
    הסגולה הקדומה והמבוססת היא לומר בכל יום , כידוע .

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:02

    זה נכון מאוד , לא הרבה יודעים שהיסוד לפרשת בשלח בכלל ויום ג' בפרט
    כסגולה לפרנסה הוא מאוד ''מדולדל'' ובגדר ''שמע בשם, ששמע בשם'' וכ'ו וכו'
    הסגולה הקדומה והמבוססת היא לומר בכל יום , כידוע .

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:54

    ובכל מקרה עיקר הסגולה ע"י האמירה להתחזק שפרנסה מן השמים כמו שראו בחוש במן.
    כך שלשלוח מישהו אחר להגיד במקומו..........

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:54

    ובכל מקרה עיקר הסגולה ע"י האמירה להתחזק שפרנסה מן השמים כמו שראו בחוש במן.
    כך שלשלוח מישהו אחר להגיד במקומו..........

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 02:52

    כפי שהוזכר,
    הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה
    לומר בכל יום
    , אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין
    שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן
    מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת
    המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ'
    המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא
    כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון
    "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על
    בני ישראל.
    אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר
    מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר
    כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה..
    וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש)
    בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה
    והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'.
    ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 02:52

    כפי שהוזכר,
    הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה
    לומר בכל יום
    , אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין
    שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן
    מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת
    המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ'
    המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא
    כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון
    "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על
    בני ישראל.
    אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר
    מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר
    כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה..
    וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש)
    בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה
    והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'.
    ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25

    כפי שהוזכר,
    הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה
    לומר בכל יום
    , אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין
    שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן
    מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת
    המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ'
    המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא
    כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון
    "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על
    בני ישראל.
    אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר
    מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר
    כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה..
    וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש)
    בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה
    והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'.
    ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת.

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    47 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 15:34 המתוק מדבש כתב שחג הוא מלשון שבר, אימה ופחד, כפי הכתוב: יז} וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו: (ס) רש"י: חגא. לשון שבר ואימה ופחד לשון יחוגו וינועו כשכור (תהלים קז) וכן חגוי הסלע (שיר ב) : מצודת ציון : לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל' (ש''ה ב). עכ"פ פשטות דברי אהרן היתה ליו"ט, והיו"ט נקרא 'חג' (לשון שבר ואימה) מכיון שביו"ט יש דין. כך צריך לומר בכוונת הזוהר.
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48 ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 21:05 קיבלתי את שביקשתי.
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 00:24 אדרת אליהו האזינו פסוק ה מהר"ל אבות א ב מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    61 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 00:58 לקינוח סעודה באוצרות חיים שער הארת זו"ן [image: image.png] [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 27.04.23, 00:58:28
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 18:59 פיהמ"ש סנהדרין פ"ז מ"ד "ואסור להריח בשמים שעל הערוה ולהשביע את העין מצורתה לשם הנאה אלא שאין חייבין על כך מלקות, ואף על פי שאמרו לא תנאף לא תהנה לאף אלא שאין לוקין מדרשא".

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים