דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
7 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:13

    האם יש מקור לסגולת פרשת המן בג' בשלח?
    ראיתי מביאים מספר סגולות הבעש''ט ותלמידיו שמובא כן בשם הרה''ק רבי שלום
    מסטראפקוב זצ''ל.
    אשמח לקבל ספר הנ''ל או ספר אחר שמובא מקור זה.
    תודה

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:13

    האם יש מקור לסגולת פרשת המן בג' בשלח?
    ראיתי מביאים מספר סגולות הבעש''ט ותלמידיו שמובא כן בשם הרה''ק רבי שלום
    מסטראפקוב זצ''ל.
    אשמח לקבל ספר הנ''ל או ספר אחר שמובא מקור זה.
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:43

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:43

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:47

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 00:47

    ידוע כן בשם הרמ"מ מרימנוב

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:02

    זה נכון מאוד , לא הרבה יודעים שהיסוד לפרשת בשלח בכלל ויום ג' בפרט
    כסגולה לפרנסה הוא מאוד ''מדולדל'' ובגדר ''שמע בשם, ששמע בשם'' וכ'ו וכו'
    הסגולה הקדומה והמבוססת היא לומר בכל יום , כידוע .

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:02

    זה נכון מאוד , לא הרבה יודעים שהיסוד לפרשת בשלח בכלל ויום ג' בפרט
    כסגולה לפרנסה הוא מאוד ''מדולדל'' ובגדר ''שמע בשם, ששמע בשם'' וכ'ו וכו'
    הסגולה הקדומה והמבוססת היא לומר בכל יום , כידוע .

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:54

    ובכל מקרה עיקר הסגולה ע"י האמירה להתחזק שפרנסה מן השמים כמו שראו בחוש במן.
    כך שלשלוח מישהו אחר להגיד במקומו..........

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:54

    ובכל מקרה עיקר הסגולה ע"י האמירה להתחזק שפרנסה מן השמים כמו שראו בחוש במן.
    כך שלשלוח מישהו אחר להגיד במקומו..........

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 02:52

    כפי שהוזכר,
    הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה
    לומר בכל יום
    , אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין
    שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן
    מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת
    המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ'
    המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא
    כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון
    "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על
    בני ישראל.
    אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר
    מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר
    כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה..
    וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש)
    בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה
    והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'.
    ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 02:52

    כפי שהוזכר,
    הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה
    לומר בכל יום
    , אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין
    שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן
    מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת
    המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ'
    המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא
    כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון
    "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על
    בני ישראל.
    אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר
    מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר
    כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה..
    וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש)
    בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה
    והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'.
    ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25

    כפי שהוזכר,
    הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה
    לומר בכל יום
    , אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין
    שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן
    מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת
    המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ'
    המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא
    כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון
    "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על
    בני ישראל.
    אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר
    מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר
    כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה..
    וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש)
    בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה
    והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'.
    ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת.

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:04 יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות. ניתן לקבל אותו באישי מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23 לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו לשמור על נפשו שהוא נרם. עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת. הנראה לעניות דעתי כתבתי. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ריז הלוי עהת - שלא יכבה נרו בברכת ההפטרה.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2023 21:57 תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50 תודה מאוד מאוד זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת לאביה. ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 11:58 עמוס ט יא ובמפרשים שם
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:54 יש כלל שסתם משנה אליבא דרבי עקיבא דאמר רבי יוחנן סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא ((סנהדרין פו.))