דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2023 22:51

    'פניו' הוא ענין שמות הוי"ה במילוי, איה מקורו טהור ?
    בתודה מראש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2023 22:51

    'פניו' הוא ענין שמות הוי"ה במילוי, איה מקורו טהור ?
    בתודה מראש.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 00:01

    ידוע שמילוי שמות הוי"ה הוא עניין הפנים וריבועם הוא עניין אח',
    לכאו' זה המקור.
    עיין תחילת ספר אוצרות חיים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 00:01

    ידוע שמילוי שמות הוי"ה הוא עניין הפנים וריבועם הוא עניין אח',
    לכאו' זה המקור.
    עיין תחילת ספר אוצרות חיים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:44

    בנוגע לשאלה הקודמת של האור המלא

    ידוע שבעת הפירוד בין ז"א לנוק' עומדים המה דבוקים בכותל אחד אח' באח',

    אלא שבעת עסקי בא' מן ספרי הקודש מצאתי כתוב שבעת שאין ישראל מעלין מ"נ
    למלכות,

    עבור זה עולה הוא למעלה למעלה לאבא ואמא לינק מאמא עילאה ולא להשפיע לזולתו.

    אולי דבר אחד הוא, אמרתי אחכמה ורחוקה היא ממני.

    אשמח אם מישהו מבין הבאים בסוד ה' יוכל לאלפני בינה.

    בתודה עצומה מראש.

    שאלתי את הרב בנדיקט ואמר כך:

    בשלב של הנסירה אז הוא אחור באחור הגמור שאין משפיע בה כלל כידוע בסוד
    הדורמיטה [שינה] שמסתלקין המוחין דז"א מלהשפיע לנוק' ואז עולה הז"א לינק מאו"א
    כמש"כ הגר"א בספרא דצניעותא אתייחד יו"ד בדרגוי

    ראה ב פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק א

    אתייחד יוד וכו' לעילא לעילא - עכשיו מפרש סוד הפסוק ויבדל אלקים בין האור
    ובין החשך שהוא סוד הנסירה כמש"ו. וסוד הנסירה הוא שמוחין דאבא מסתלקין להאיר
    לדעת ולנוקבא ואח"כ מסתלקין מוחין דאבא למעלה לשרשו ומתוך כך נחשכה הנוק'
    ששרשה בחכמה ואז כל הדינין שבדכורא ניתנין לנוקבא ובו נשארו כל החסדים ובשביל
    כך אין להם דיבוק יחד וננסרו לבא פנים בפנים. וז"ס הדורמיטא דז"א שאין היו"ד
    נהיר בו"ד כמ"ש לקמן פ"ב שבעינים דז"א כלילן ו"ד שני גוונין ובהיות נהיר חוורא
    דא"א ע"י היו"ד אז עיניו פקוחות וא"ל נאמר (תהלים מד) עורה למה תישן ה' כמ"ש
    בא"ר דף קל"ו ובגין כן צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח ויתסחון בההוא חוורא
    דכתיב עורה כו' וכן שם בדף ק"ל ע"א ובא"ז (רצ"ג ב'). וז"ש בא"ר דף קמ"ב ע"ב עד
    דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא וכד פריש לון
    אפיל דורמיטא לז"א ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי ואתקין לה כו' הה"ד ויפל ה'
    אלקים תרדמה על האדם וישן מהו וישן האי הוא דכתיב עורה למה תישן ה' ויקח אחת
    מצלעותיו מאי אחת דא הוא נוקב' כו'. וז"ש אתייחד יו"ד בלחודוי ר"ל שלא נהיר
    בו"ד ואח"כ סליק למעלה וז"ש ובתר כן סליק בדרגוי לעילא לעילא ר"ל שבתחלה
    נסתלקו המוחין דאבא שהוא י"ס המתלבש בז"א כנ"ל וסליק בדרגא דידיה לעילא שהוא
    אבא ונכלל בו כידוע שבשעת הזיווג ונתינת מוחין נכללו כאחד ואח"כ סליק לשרשו
    שהוא יו"ד עלאה דע"ק כמ"ש בא"ז (ר"צ ע"ב) ת"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו"ד
    דתליא ממזלא קדישא כו' ומשם נוטל המוחין ויו"ד של מזלא נכלל ביו"ד של קרומא
    דאוירא כמ"ש לקמן פ"ב י' עלאה דאתעטר בקוטרא דעתיקא היא קרומא עלאה כו' ואמר
    שם ו' לעילא כו' ואמר בא"ז דף רפ"ט דהא י' עלאה כו' כל אינון עלאין בעתיקא
    תליין כו' ואמר שם אלין אתוון דתליין בהאי עתיקא כלהו תליין בהאי דיקנא
    ומתחברן בהאי מזלא כו' ע"ש. ושם שרשו בהאי אוירא כמ"ש בפרשת בראשית רזא סתימא
    אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה סתימא בקע בקדמייתא ואפיק חד
    נקודה כו' ע"ש. וז"ש כאן לעילא לעילא שני פעמים. והכל בדרגוי ר"ל כל אלו
    הסליקות סליק בדרגא דיליה שכולן דרגא דיליה:

    אתחשכת נוקבא ואתנהירת אימא ומתפתחא בתרעוי - הוא כנ"ל על ידי הסתלקותו של
    יו"ד למעלה אתחשכת נוקבא שבניינה הוא על ידי היו"ד ובהסתלקותו לעילא מביא חו"ג
    יותר מאירים כידוע שזה סיבת עלייתו למעלה ואתנהירת אימא עי"ז בזיווגא לתת
    מוחין ולכך עלה למעלה שהמוחין הוא מלמעלה למעלה עד א"ס כידוע וכשמביא מוחין
    מזדווג באימא ואתנהירת אימא והוא עיבור שני עיבור המוחין כידוע כמ"ש בתר דינקת
    הדר אתעברת מנייהו # וזהו ויבדל בין האור ובין החשך ר"ל בין ז"א שבו אימא
    דאתנהירת ובין נוקבא דאתחשכת ואז ננסרו כי זה אור וזה חשך. ואח"כ יולדת המוחין
    וז"ש ומתפתחת בתרעוי שהן נ' תרעין דבינה שהן עשר דיו"ד של חכמה שכולל ה"ח וה"ג
    שלכן נהיר בו"ד שהן חו"ג כנ"ל ונכללין בה בה' שלה ה"פ י' הוא חמשים

    וראה גם במבו"ש לאריז"ל דבר דומה קצת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:44

    בנוגע לשאלה הקודמת של האור המלא

    ידוע שבעת הפירוד בין ז"א לנוק' עומדים המה דבוקים בכותל אחד אח' באח',

    אלא שבעת עסקי בא' מן ספרי הקודש מצאתי כתוב שבעת שאין ישראל מעלין מ"נ
    למלכות,

    עבור זה עולה הוא למעלה למעלה לאבא ואמא לינק מאמא עילאה ולא להשפיע לזולתו.

    אולי דבר אחד הוא, אמרתי אחכמה ורחוקה היא ממני.

    אשמח אם מישהו מבין הבאים בסוד ה' יוכל לאלפני בינה.

    בתודה עצומה מראש.

    שאלתי את הרב בנדיקט ואמר כך:

    בשלב של הנסירה אז הוא אחור באחור הגמור שאין משפיע בה כלל כידוע בסוד
    הדורמיטה [שינה] שמסתלקין המוחין דז"א מלהשפיע לנוק' ואז עולה הז"א לינק מאו"א
    כמש"כ הגר"א בספרא דצניעותא אתייחד יו"ד בדרגוי

    ראה ב פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק א

    אתייחד יוד וכו' לעילא לעילא - עכשיו מפרש סוד הפסוק ויבדל אלקים בין האור
    ובין החשך שהוא סוד הנסירה כמש"ו. וסוד הנסירה הוא שמוחין דאבא מסתלקין להאיר
    לדעת ולנוקבא ואח"כ מסתלקין מוחין דאבא למעלה לשרשו ומתוך כך נחשכה הנוק'
    ששרשה בחכמה ואז כל הדינין שבדכורא ניתנין לנוקבא ובו נשארו כל החסדים ובשביל
    כך אין להם דיבוק יחד וננסרו לבא פנים בפנים. וז"ס הדורמיטא דז"א שאין היו"ד
    נהיר בו"ד כמ"ש לקמן פ"ב שבעינים דז"א כלילן ו"ד שני גוונין ובהיות נהיר חוורא
    דא"א ע"י היו"ד אז עיניו פקוחות וא"ל נאמר (תהלים מד) עורה למה תישן ה' כמ"ש
    בא"ר דף קל"ו ובגין כן צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח ויתסחון בההוא חוורא
    דכתיב עורה כו' וכן שם בדף ק"ל ע"א ובא"ז (רצ"ג ב'). וז"ש בא"ר דף קמ"ב ע"ב עד
    דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא וכד פריש לון
    אפיל דורמיטא לז"א ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי ואתקין לה כו' הה"ד ויפל ה'
    אלקים תרדמה על האדם וישן מהו וישן האי הוא דכתיב עורה למה תישן ה' ויקח אחת
    מצלעותיו מאי אחת דא הוא נוקב' כו'. וז"ש אתייחד יו"ד בלחודוי ר"ל שלא נהיר
    בו"ד ואח"כ סליק למעלה וז"ש ובתר כן סליק בדרגוי לעילא לעילא ר"ל שבתחלה
    נסתלקו המוחין דאבא שהוא י"ס המתלבש בז"א כנ"ל וסליק בדרגא דידיה לעילא שהוא
    אבא ונכלל בו כידוע שבשעת הזיווג ונתינת מוחין נכללו כאחד ואח"כ סליק לשרשו
    שהוא יו"ד עלאה דע"ק כמ"ש בא"ז (ר"צ ע"ב) ת"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו"ד
    דתליא ממזלא קדישא כו' ומשם נוטל המוחין ויו"ד של מזלא נכלל ביו"ד של קרומא
    דאוירא כמ"ש לקמן פ"ב י' עלאה דאתעטר בקוטרא דעתיקא היא קרומא עלאה כו' ואמר
    שם ו' לעילא כו' ואמר בא"ז דף רפ"ט דהא י' עלאה כו' כל אינון עלאין בעתיקא
    תליין כו' ואמר שם אלין אתוון דתליין בהאי עתיקא כלהו תליין בהאי דיקנא
    ומתחברן בהאי מזלא כו' ע"ש. ושם שרשו בהאי אוירא כמ"ש בפרשת בראשית רזא סתימא
    אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה סתימא בקע בקדמייתא ואפיק חד
    נקודה כו' ע"ש. וז"ש כאן לעילא לעילא שני פעמים. והכל בדרגוי ר"ל כל אלו
    הסליקות סליק בדרגא דיליה שכולן דרגא דיליה:

    אתחשכת נוקבא ואתנהירת אימא ומתפתחא בתרעוי - הוא כנ"ל על ידי הסתלקותו של
    יו"ד למעלה אתחשכת נוקבא שבניינה הוא על ידי היו"ד ובהסתלקותו לעילא מביא חו"ג
    יותר מאירים כידוע שזה סיבת עלייתו למעלה ואתנהירת אימא עי"ז בזיווגא לתת
    מוחין ולכך עלה למעלה שהמוחין הוא מלמעלה למעלה עד א"ס כידוע וכשמביא מוחין
    מזדווג באימא ואתנהירת אימא והוא עיבור שני עיבור המוחין כידוע כמ"ש בתר דינקת
    הדר אתעברת מנייהו # וזהו ויבדל בין האור ובין החשך ר"ל בין ז"א שבו אימא
    דאתנהירת ובין נוקבא דאתחשכת ואז ננסרו כי זה אור וזה חשך. ואח"כ יולדת המוחין
    וז"ש ומתפתחת בתרעוי שהן נ' תרעין דבינה שהן עשר דיו"ד של חכמה שכולל ה"ח וה"ג
    שלכן נהיר בו"ד שהן חו"ג כנ"ל ונכללין בה בה' שלה ה"פ י' הוא חמשים

    וראה גם במבו"ש לאריז"ל דבר דומה קצת.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48

    ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:51 שאלה: האם יש מקור לכך שאין להעביר תינוק מעל השולחן כשרוצים להעביר אותו לאדם אחר? תשובה: בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם. למנהג לא להעביר ילד מעל שולחן, יש מקור בגמרא. מדובר על זמנים שבהם לא היו טיטולים, והתינוק היה עלול לטנף את הפת. כיום אין שום סיבה להזהר בזה.
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 13:25 בענין זה ידוע הסיפור שהרה"ק רבי אלעזר רישא כשהי' אברך שנה ראשונה בצל זקנו בעל הדברי חיים קודם סוכות בחר לעצמו אתרוג והרה"ק הד"ח הקפיד ע"כ, ושלח ר"א את בני הרה"ק מצאנז להצטדק בשמו, ולא קיבלם, ע"כ הלך בעצמו וסבב הרה"ק פניו ממנו, אז אמר "רבי, איך וועל שוין גוט זיין", חיבק אותו הד"ח ואמר "איך וועל שוין אויך גוט זיין". כן סיפר הרה"ק ר"י מפשעווארסק מובא בי"ג אורות ועוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2023 03:34 דברים רבה ב, יד: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה!". [ובסגנון דומה *שמות רבה טו, ב: *"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לְשֶׁעָבַר הָיָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אִם אֲמַרְתֶּם הֵן, הֵן. אִם אֲמַרְתֶּם לָאו, לָאו. מִכָּל מָקוֹם יְהֵא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הֲרֵינִי מַשְׁלִים עִמָּכֶם, לְכָךְ כְּתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"].
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 20:32 עיין חוות יאיר סי' רכה בענין אמירת פיוט 'והחיות' בשביע של פסח [ וביאר ששירה של מלאכי השרת הוא שירה של שמחה ולא אמרו בקרי"ס אבל שירה של החיות זה שירה של כל יום וזה אמרו גם בשביעי של פסח.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 23:10 תודה רבה לכולם מאת: [email protected]