דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. חיפוש מקור
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
5 5 0 1
  • א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 17:53

    אנחנו אומרים בכל שבת בברכות ההפטרה, כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם
    וועד
    מישהו יכול לעזור לי להבין היכן השי"ת נשבע את זה לדוד
    תודה רבה רבה ותזכו למצוות

    0
  • א אברהם לוי - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 17:53

    אנחנו אומרים בכל שבת בברכות ההפטרה, כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם
    וועד
    מישהו יכול לעזור לי להבין היכן השי"ת נשבע את זה לדוד
    תודה רבה רבה ותזכו למצוות

    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 18:23

    על הירשולמי (שביעית ג ז)
    דאמר ר"ש בן לקיש שאול לא זכה [דף ט עמוד ב] למלוכה אלא ע"י שהיה זקינו מדליק
    נר לרבים
    כותב שם ה"עלי תמר"
    יתכן לבאר שהוא כעין מדה כנגד מדה שע"ש שהדליק נר לרבים זכה שנדלק נר בזרעו,
    והוא עפ"י הפסוק במלכים א י"א ל"ו למען היות ניר לדוד עבדי. ופירש הרד"ק ניר
    בחירק כמו בצירי כמו שאמר בתהילים קל"ב ערכתי נר למשיחי, ויונתן תרגם בדיל
    לקימא מלכו לדוד עבדי. ובמצודות דוד, ניר ר"ל מלך המושל וכה"א ערכתי נר למשיחי
    ויקרא המלך כן ע"ש שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור. וא"כ ע"ש שהדליק נר לרבים
    זכה לנר מזרעו המאיר במלכותו לרבים. ברם אם דוד זכה שיקויים בו ערכתי נר
    למשיחי שלא יכבה לעולם ועד זכה אביאל רק לנר שהאיר לזמן ונכבה. ודע שמה שנאמר
    בברכת הפטרה בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד. נראה שמקורו בפסוק
    הנ"ל למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים, כי ניר ביאורו נר. והשבועה מפורשת
    בתהילים פ"ט אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי
    כירח יכון עולם ועד. ובתהילים קל"ב ערכתי נר למשיחי פירש הרד"ק כי המלך כמו
    הנר מאיר לעם.

    יום נפלא

    משה רייך

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    03/14/23,
    06:04:34 PM

    0
  • מ מ.א.ר. - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 18:23

    על הירשולמי (שביעית ג ז)
    דאמר ר"ש בן לקיש שאול לא זכה [דף ט עמוד ב] למלוכה אלא ע"י שהיה זקינו מדליק
    נר לרבים
    כותב שם ה"עלי תמר"
    יתכן לבאר שהוא כעין מדה כנגד מדה שע"ש שהדליק נר לרבים זכה שנדלק נר בזרעו,
    והוא עפ"י הפסוק במלכים א י"א ל"ו למען היות ניר לדוד עבדי. ופירש הרד"ק ניר
    בחירק כמו בצירי כמו שאמר בתהילים קל"ב ערכתי נר למשיחי, ויונתן תרגם בדיל
    לקימא מלכו לדוד עבדי. ובמצודות דוד, ניר ר"ל מלך המושל וכה"א ערכתי נר למשיחי
    ויקרא המלך כן ע"ש שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור. וא"כ ע"ש שהדליק נר לרבים
    זכה לנר מזרעו המאיר במלכותו לרבים. ברם אם דוד זכה שיקויים בו ערכתי נר
    למשיחי שלא יכבה לעולם ועד זכה אביאל רק לנר שהאיר לזמן ונכבה. ודע שמה שנאמר
    בברכת הפטרה בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד. נראה שמקורו בפסוק
    הנ"ל למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים, כי ניר ביאורו נר. והשבועה מפורשת
    בתהילים פ"ט אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי
    כירח יכון עולם ועד. ובתהילים קל"ב ערכתי נר למשיחי פירש הרד"ק כי המלך כמו
    הנר מאיר לעם.

    יום נפלא

    משה רייך

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    03/14/23,
    06:04:34 PM

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 19:51

    נרו לכאו' לא הכוונה לנר אלא למלכותו שתמשיך לעד

    0
  • י יעקב מרדכי נבנצ - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 19:51

    נרו לכאו' לא הכוונה לנר אלא למלכותו שתמשיך לעד

    M
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:04

    לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים
    שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו
    לשמור על נפשו שהוא נרם.

    עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר
    שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר
    תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת.

    הנראה לעניות דעתי כתבתי.

    מאת: [email protected]

    0
  • M moshe kagana - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:04

    לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים
    שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו
    לשמור על נפשו שהוא נרם.

    עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר
    שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר
    תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת.

    הנראה לעניות דעתי כתבתי.

    מאת: [email protected]

    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23

    לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים
    שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו
    לשמור על נפשו שהוא נרם.

    עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר
    שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר
    תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת.

    הנראה לעניות דעתי כתבתי.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:38 יישר כח גדול לכולם, את המקור הזה אני צריך עבור דברי תהלות ה' לר' אליהו כהן בעל שבט מוסר, שביאר את הפסוק בתהילים (קב טז) וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה', וכתב שם בזה"ל: איתא ברז"ל שעתיד שם הוי"ה להיות חקוק על מצח כל אחד מישראל וזהו 'ויראו הגויים את שם ה', שיראו את שם ה' ממש על מצחות בני ישראל. וכבר אמרו 'יגעת ומצאת תאמין', בס"ד מצאתי מדרש (שמו"ר טו יז) בזה"ל: ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו, משל לעץ נאה שהיה נתון בבית המרחץ נכנס פרוסביטוס לרחוץ הוא וכל עבדיו ודשו את העץ וכל הפגאנים וכן כל אחד ואחד מהן מתאוים לפסוע עליו, לאחר ימים שלח פרוטומו שלו לאותה מדינה שיעשה לו איקונין ולא מצא עץ חוץ מאותו שהיה במרחץ, אמרו האומנין לשלטון אם מבקש אתה להעמיד האיקונין הבא את העץ שיש במרחץ שאין לך טוב ממנו, הביאוהו ותקנו אותו כראוי ונתנוהו ביד צייר וצייר את האיקונין עליו והעמידה בתוך הפלטון בא השלטון וכרע לפניה וכן דוכוס וכן אפרכוס וכן הפרופיסטון וכן הלגיונות וכן דימוס וכן כולם, אמרו להן אותן האומנין אתמול הייתם מדיישין את העץ הזה במרחץ ועכשיו אתם משתחוים לפניו, אמרו להם אין אנו כורעים לפניו בשבילו אלא בשביל פרוטומו של מלך שהיא חקוקה עליו, כך אומרים אנשי גוג עד עכשיו היינו עושים בישראל מה שאי אפשר שנאמר לבזה נפש למתעב גוי ועכשיו לישראל אנו משתחוים, *אומר להן הקדוש ברוך הוא הן בשביל שמי שכתוב עליהם שנאמר (שם /ישעיהו מ"ט/) למען ה' אשר נאמן, וכן משה אומר (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו', *וכשהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים היה נוטל הפנס ומהלך לפניהם שנא' (שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם, וכן הוא עתיד כשיוציאם מאדום, שכן אמר ישעיה (ישעיה נב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל, וכתיב (שם /ישעיהו/ מב) הראשונות הנה באו וגו', לקיים מ"ש מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה.
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 20:38 חד מ"ד בסוטה כב ע"ב מאת: [email protected]
  • י

    חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 09:49 מצוי בידי סידור עתיק של צדיק א' מצדיקי החסידות מלפני מלחמת העולם הראשונה, ובשולי הגיליון נוסף בכת"י ג' הוספות שלא מצאתי להם שום מקור נוסף. א', אחרי עטיפת הטלית ופסוקי 'מה יקר' מובא הפסוק (תהלים טז, יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. ב', בשחרית של שבת אחרי מזמור שיר חנוכת, פסוקי ה' מלך, והיה ה' למלך, ואח"כ במקום הושיענו מובא 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ג', בשחרית של שבת אחרי הודו לה' כי טוב לפני האדרת והאמונה, מביא שיש לומר המזמור שבתהלים פרק קלג, 'הנה מה טוב ומה נעים וגו'. והנה לאחרונה ראיתי שבסידור קאמרנא (ב"ב, תש"ן) מביא ג"כ בהערות שבסידור מכת"י אחד האדמורי"ם שלהם מובא ג"כ ג' ההוספות הנ"ל, אולם הם לא הכניסוהו בגוף הסידור רק בהערות, ובדקתי גם בספר שולחן הטהור של האדמו"ר מקאמרנא וגם במנהגי קומרנא וראיתי שאינו מוזכר שם. עכ"פ חוץ ממקור זה לא מצאתי לה מקור נאמן, ואודה מאוד למי שיביא לי מקור בספרי הפוסקים או המקובלים, וכן מי עוד נהג כן. בתודה מראש. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א 0527634552 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 21.12.23, 09:46:40
  • י

    חיפוש מקור

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 21:27 תודה רבה
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:51 יישר כח לכל העוזרים ומסייעים, ובפרט להרב וויינגארטען, חידוש נפלא שהשואל ומשיב אותם דברים [בלי הסיפור], אני ראיתי כן בהקדמת הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמארנא לספר זוהר חי. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.11.23, 20:48:35 קבצים מצורפים: הקדמת רבי אליעזר צבי מקאמארנא על ספר זוהר חי.pdf
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 23:59 שלום וברכה לחברי הקבוצה הנכבדים אני מחפש מקור שהחבל של החיה אדני השדה הוא חמישים אמה או כחמישים אמה באוצר החכמה ראיתי את זה רק בספרי מחברי זמנינו ואני מחפש מקור קצת יותר קדום יישר כוח גדול קבצים מצורפים: עשירת האיפה מקומרנא.pdf
  • ת

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/04/2023 20:08 שו"ע אבן העזר כח כא
  • ש

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:26 באחד מספרי קורות חייו של מרן השבט הלוי זיע"א מסופר (אינני זוכר איפה. ואגב, זה גם התפרסם בעבר בכתבה בעיתון המודיע) הסיפור הזה, באומרו שהכזית מצה אין בכוחה להזיק גם לרגישי גלוטן וכיוצ"ב, מיכלא דאסוותא; כך זכור לי למיטב זכרוני. ושמעתי בשמו של מורי ורבי הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א שבשום אופן לא לסמוך על שמועה זה הלכה למעשה לרגישים, וכל אחד ישמע את חוות דעתו הרפואית של הרופא שלו ושל רבו ששואל לו שאלות בהלכה.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים