דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
4 3 20 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:47

    הנה מצאתי
    ראש השנה פרק א משנה ב בד"ה ובחג
    וזה לשונו:
    הא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז דנדרים.
    [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ"מ מלת
    חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש בספ"ק
    דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות היתה
    שמחה יתירה של בית השואבה.

    יום נפלא

    משה רייך

    יום נפלא

    משה רייך

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    09/05/22,
    10:47:24 PM

  • חיפוש מקור.

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:19 בפשטות דבריכם מוכרחים דבזבחים לכאו' אין לזה זכר, וכל ראייתו מכללות הסוגיא במנחות. ועי' ברא"ש פסחים פ"ב סי' כ"ג שדחה הראיה בתוקף כדברי המיוחס לר"ן, ועי' שעה"מ איסורי מזבח פ"ה הי"א שכ' דגם דעת הרמב"ם כן, והרא"ה סובר דאף בדברים הנאכלים יש מ"ע דמליחה והרשב"א דחה דבריו. ובכל אלה לא נמצא לע"ע שום מ"מ לא בזבחים ולא במנחות.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 08:31 מצאתי את מבוקשי, אבל בשער ג' ולא בשער מ"ב, אבל בראשית הפרק נכתב: שער ג פרק א שער השלישי - מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו: התוכלו לעזרני האם הכוונה לשער מ"ב [אולי מהדורא בתרא]... בתודה מראש. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:39 מחפש מקור קדום ביותר למילה: *קילוף (הנגזרת משם עצם 'קליפה') *אם קיימת בלשון הקודש. תודה מראש בברכת התורה, מכון 'תורה שבכתב'
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    35 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 09:15 תודה לכל העונים! מאת: On Thu, Nov 17, 2022 at 12:07 AM שמעון אסטרייכר
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 11:00 אכן מצאתי את מבוקשי. ייש"כ גדול לכל העוזרים.
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 19:30 שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן מד בספר דור דעה ערך הרק"ה מהר"צ מזידטשוב ז"ל כותב שם שהגאון בעל חוו"ד ז"ל כשהי' רב אבד"ק סטרי ביקר את הרה"ק הנ"ל והגיד לו שראה בספר קדמון ששרשי אילן האתרוג מונחין וגדלין בארץ בצורת אותיות של שם הוי' ב"ה וב"ש עי' שם עוד בציץ אליעזר שאולי כותב עוד משהו בזה.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 13:36 תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    39 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים