דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:47

    הנה מצאתי
    ראש השנה פרק א משנה ב בד"ה ובחג
    וזה לשונו:
    הא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז דנדרים.
    [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ"מ מלת
    חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש בספ"ק
    דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות היתה
    שמחה יתירה של בית השואבה.

    יום נפלא

    משה רייך

    יום נפלא

    משה רייך

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    09/05/22,
    10:47:24 PM

  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2022 19:07 זה לא ציטוט, אלא דברי הרב שאת מאמרו הנני מכין לדפוס, ועדיין לא מצאתי לה מקור נאמן. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2022 20:02 בעקרון זה מבואר בשער הכוונות דרושי פסח דרוש ח', אבל מסתמא אתה צריך מקור יותר טוב. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 12:37 אני מחפש מקור לכך שרק מי שעשה מעשה בפועל אפשר לומר עליו שעובד את ה' מאהבה אך כל עוד שלא עשה אלא רק במחשבה לא ניתן לומר שעבד את ה' מאהבה. נפ"מ לצורך העניין, במקרה שאדם חשב לעשות מצוה באופן שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שא"א לומר עליו כאילו עשאה מאהבה כיון שצריך מעשה ממש. וכן בעקידת יצחק ה' לא הסתפק במה שאברהם 'מוכן' במחשב לעקוד את יצחק אלא רצה שיעקוד בפועל ובכך תיחשב לו עבודה מאהבה. יישר כח למסייעים ושכמ"ה. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 19:32 ייש"כ עצום. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 15:53 נכון!! התכוונתי לשני המדרשים הללו
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:40 כישופים עשו המצרים, כדי שבנ"י לא יוכלו להימלט ממצרים – שפתי כהן על התורה, שמות א, א; ילקוט מעם לועז בשלח עמ' רצט.
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:06 ואם הם כותבים, אז מה, תבדוק לבד ותסיק מסקנות יש סברא לומר שהיה למגיד הק' פשט מסוים באחד ממאמרי הזוה"ק ועל סמך זה כתב דבריו, אך כמובן זו השערה בלבד. שורה תחתונה, כמו שכתבת שכנראה אין מקור מפורש, אלא משהו דומה, תנסה לעיין בבלק הנ"ל ובאור יקר אולי תמצא את שבקשה נפשך, רק העפתי מבט מקופיא.
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 17:28 ייש"כ גדול לכולכם. מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים