דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:47

    הנה מצאתי
    ראש השנה פרק א משנה ב בד"ה ובחג
    וזה לשונו:
    הא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז דנדרים.
    [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ"מ מלת
    חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש בספ"ק
    דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות היתה
    שמחה יתירה של בית השואבה.

    יום נפלא

    משה רייך

    יום נפלא

    משה רייך

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    09/05/22,
    10:47:24 PM

  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2022 20:02 בעקרון זה מבואר בשער הכוונות דרושי פסח דרוש ח', אבל מסתמא אתה צריך מקור יותר טוב. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 11:56 אגב הספר הטמא הזה לא ממש קשור לאותו האיש וסתם מיוחס אחריו ואכמ"ל
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2022 13:57 וכן איתא בלבוש או"ח תקפב סעיף ח
  • חיפוש מקור

    2022
    69
    0 הצבעות
    69 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:28
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 23:43 יישר כח גדול. שבת שלום, [image: מסלול דואר] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& הודעה לשולח על-ידי Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 15.09.22, 23:42:19
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 02:14 אולי זה מתבסס על דברי הגמרא והתוספות בחולין סא ע"א אכן זה מקור חלקי וכללי בלבד
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 18:01 היכן דברי הרעיא מהימנא המובא בכאן: '...וכשדבור שלו שמור, אז כתוב ברעיא מהימנא, הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך, אל תדם בת עינך, שפכי כמים לבך נכח פני אדני...' בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 14:37 לכאורה כן מבואר בפרי הארץ [להצדיק רבי מנדלי ויטפסק] פרשת קורח, שאין יהודי יכול להגיע להתקשר ולהתדבק בהשי"ת כי אם מידי עברו דרך המות ממש, ויאחזוהו פלצות ויסורי בידקי מיתה ממש, אז יאיר כשמש אפילתו להדבק בה' ובמדותיו *לאהוב אותו *ויראת ה' על פניו. ואם אמר יאמר מה לי ולצרה הזאת לעבור בדרך זה, כי הוא נורא ואיום וכו', הנה אל ידמה בנפשו להמלט באופן זה, כי אם דרך המלך ילך, כי אין מקום לעבור בדרך אחר, וזה השער לה' צדיקים יבואו בו, ובזאת יבא אל הקדש.

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים