חיפוש מקור

[a0504107181 gma - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 21:28

האם אחד מהחברים יוכל למצוא מקור לפירוש זה ברבי מאיר מראה פנים על טהור טמא?,
יגעתי ולא מצאתי עדיין.

על דרך שאמרו רז"ל (בר"ר כ, יב) בתורתו של ר' מאיר היה כתוב כתנות אור באלף. ופירשו
המפרשים (...) שהסתכל בתורה באור הגנוז, ושם ראה כל הפנים של טמא, והפנים של
טהור, וכשר ופסול, ולזה אמר (עי' עירובין יג, ב) יכולנו לטהר את השרץ בק"ן
טעמים[1] <#_ftn1>, מפני שיש ק"ן טעמים טהור, וק"ן טעמים טמא. ונמצא בשורש
השרשים היה הדבר השתוות, והיה יכול השרץ להיות טהור בק"ן טעמים כמו טמא בק"ן
טעמים, ור' מאיר היה יודע אותן הק"ן טעמים שהיה יכול להיות טהור, אבל אחרי זה
גזרה חכמתו ית' ברצונו האלהי"ת שיהיה טמא

[1] <#_ftnref1> בגמ' שם: אמר רבי אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה
העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו
חביריו לעמוד על סוף דעתו שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים על טהור טמא
ומראה לו פנים.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 23:38

עי' כעי"ז בכלי יקר פרשת שופטים

(יא) לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. פירש רש"י אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל וכו'. נראה שדקדק זה מדלא קאמר לא תסור ימין ושמאל מן הדבר ומדקאמר ימין ושמאל אחר אשר יגידו לך, שמע מינה שהכי קאמר אף על פי שכפי האמת אינו ימין ושמאל זולת מה שהם יגידו לך שהוא ימין ושמאל, ובטעם דבר זה נתקשו המפרשים ונתנו טעמים רבים שנין דין מן דין:

וכפי האמת אין אני רואה שום קושי בדבר כי כבר אמרו חז"ל (חגיגה ג ב) שמא יאמר אדם הואיל והללו מטהרין והללו מטמאין הללו אוסרין והללו מתירין היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר ניתנו מרועה אחד (קהלת יב יא) כולן אל אחד נתנן וכו', וקשה הלא הדרא קושיא לדוכתא וסוף סוף היאך אני למד תורה, אלא ביאור הדבר הוא שבכל דבר טומאה וטהרה יש כמה פנים לטהרו, וכמה פנים לטמאו, ואם התורה טהרתו הוא מפני שהצדדים המראים פני טהרה הם מרובים יותר מן הפנים המראים פני טומאה וכן להיפך, והוא הדין בדבר מותר ואסור, וכשר ופסול, ומטעם זה אמרו חז"ל (סנהדרין יז א) שאין ממנין לסנהדרין עד שיודע לטהר השרץ מן התורה, וטעמו של דבר שאם לפעמים צריכין להוראת שעה לפסוק נגד התורה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט קכו), אז יכול החכם או הנביא לצרף לסברת עת לעשות לה' אותן מיעוט סברות שכבר נדחו מחמת הרוב ולילך אחר המיעוט כהוראת אליהו בהר הכרמל, אבל אם אין החכם או הנביא יודע שום סברא אל ההיפך אז לעולם לא יטהרו אפילו בהוראת שעה והרי הוא מחויב לטהרו מטעם סמוך עת לעשות לה' למיעוט סברות הנוטין אל ההיפך ואתרע רובא דכנגדו, ואם בית דין שלמטה פוסקים טהור על דבר שהוא טמא מן התורה הואיל שיש סברות גם לטהרו סמוך רובא של בית דין שלמטה שהסכימו לטהרו אל מיעוט סברות שיש לו בלאו הכי לטהרו ואתרע רובא של טומאה, כי נתן ה' כח גם לבית דין שלמטה לעשות סברות לכאן ולכאן ונתרבו הסברות הנוטין לצד טהרה. ועל כן יפה אמרו חז"ל (חגיגה ג ב) עשה אוזנך כאפרכסת וקנה לב לשמוע דברי המטהרין ודברי המטמאין, כי כפי האמת כל אדם צריך לכל הסברות כי אי אפשר לו להיות מן הסנהדרין עד אשר יהיה ידו בכל הסברות, ומטעם זה ראוי לקבל מהם אפילו אם אומרים על ימין שהוא שמאל מצד אותן סברות הנוטים גם לצד שמאל וזה דרך נכון מאד:

ואם נפשך לומר שאמרו זה על הדינין, שאין לדיין כי אם מה שעיניו רואות כמו שנאמר (דברי הימים - ב יט ו) ועמכם בדבר משפט והוא קאי על מה שאמר למעלה בין דין לדין כי הכל לפי ראות עיני הדיין, אז הדבר מבואר מעצמו כי בידו לדון על פי אומד דעתו כמו שנאמר (זכריה ח טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ואמר שפטו על שלושתן, ובשעריכם, לשון שיעור כי שלושתן צריכין השערה שכלית ואומד הדעת לפי הזמן והמקום והענין, כי לפעמים צריך לשנות האמת מפני השלום וכיוצא, וכן השלום אינו טוב לעצמו בכל מקום כי כנוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין עא ב), וכן המשפט צריך שיעור ואומד הדעת בדרך שנתבאר:

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of פאר והדר
Sent: 6 Sep 2022 9:29 PM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור

האם אחד מהחברים יוכל למצוא מקור לפירוש זה ברבי מאיר מראה פנים על טהור טמא?, יגעתי ולא מצאתי עדיין.

על דרך שאמרו רז"ל (בר"ר כ, יב) בתורתו של ר' מאיר היה כתוב כתנות אור באלף. ופירשו המפרשים (...) שהסתכל בתורה באור הגנוז, ושם ראה כל הפנים של טמא, והפנים של טהור, וכשר ופסול, ולזה אמר (עי' עירובין יג, ב) יכולנו לטהר את השרץ בק"ן טעמים[1], מפני שיש ק"ן טעמים טהור, וק"ן טעמים טמא. ונמצא בשורש השרשים היה הדבר השתוות, והיה יכול השרץ להיות טהור בק"ן טעמים כמו טמא בק"ן טעמים, ור' מאיר היה יודע אותן הק"ן טעמים שהיה יכול להיות טהור, אבל אחרי זה גזרה חכמתו ית' ברצונו האלהי"ת שיהיה טמא

[1] בגמ' שם: אמר רבי אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים על טהור טמא ומראה לו פנים.

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/3c7838c1-3ed2-465d-8cd6-5f92ae220685n%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/3c7838c1-3ed2-465d-8cd6-5f92ae220685n%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 00:29

תסתכל בפירוש זרע אפרים על הפסיקתא רבתי

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 02:14

אולי זה מתבסס על דברי הגמרא והתוספות בחולין סא ע"א

אכן זה מקור חלקי וכללי בלבד