דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה, האם יש איזה מקור שמצוות מילה הוא גם מצוות לא תעשה, שלא להשאירו ערל

2025
9 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:22

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:22

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:26

    כמדומה מחלוקת רמב״ם וראב"ד בריש מילה

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:26

    כמדומה מחלוקת רמב״ם וראב"ד בריש מילה

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:34

    לא מצאתי שם

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:34

    לא מצאתי שם

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:41

    המילה לא תעשה כנראה מוטעית
    והכוונה היתה שיש "איסור עשה"
    מחלוקת הרמב"ם והראב"ד היא על הכרת האם הוא על כל רגע או אם לא מל כל החיים
    מזה הסיק העונה שאם יש איסור עשה הרי זה כל רגע, ואם זה רק מ"G אז זה פעם בחיים
    ודומה לזה מצאנו במצוות תפילין שהשיעור שלה לא ברור, וכן מזוזה, שיש פוסקים
    קדמונים הסוברים שזה לא ממש כל רגע, לעומת ביעור חמץ שיש בל יראה בכל רגע
    [אא"כ מתעסק בביעורו]
    אמנם כמובן שמהרמב"ם אין ראיה, כיון שהוא מדבר על הכרת ולא על עצם הביטול
    מצוה, והתורה שהזהירה בכרת על זה המחלוקת אם בכל רגע אבל האיסור כלומר החיוב
    מצות עשה [ולא איסור עשה בדוקא] אפשר שהוא בכל רגע, דבכל רגע מבטל מצוה, כו ד'
    כנפות בלא ציצית [שאינו איסור עשה אלא מצות עשה]
    יש כמה נ"מ בין איסור עשה לעשה רגיל, ויש מחלוקת אחרונים מה מגדיר מ"ע ולאו
    האם המעשה בקו"G ובשוא"ת או האם נמסר כמצות עשה או לאו
    אינני יודע מספיק כדי לענות על שאלה זו, מה נ"מ אם זה מ"G או איסור עשה
    זה ודאי מצאנו שמילה יש בה דחייה של ל"ת, וזה ודאי מסתבר שאין גם איסור עשה
    וגם מצות עשה
    וגם מסתבר שבדבר של חיובי, כמו מילה, לאפוקי דבר של שלילה, אין איסור עשה אלא
    מ"ע, [ואף תשביתו של חמץ שזה איסור עשה כדכתב רבינו חיים הלוי, זהו כי יש לאו
    מפורש בל יראה]
    וכן כיסוי הדם לא מסתבר שהוא איסור עשה
    אבל כאמור צריך ראיות ואני רק מנסה לפתוח את הנושא.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:41

    המילה לא תעשה כנראה מוטעית
    והכוונה היתה שיש "איסור עשה"
    מחלוקת הרמב"ם והראב"ד היא על הכרת האם הוא על כל רגע או אם לא מל כל החיים
    מזה הסיק העונה שאם יש איסור עשה הרי זה כל רגע, ואם זה רק מ"G אז זה פעם בחיים
    ודומה לזה מצאנו במצוות תפילין שהשיעור שלה לא ברור, וכן מזוזה, שיש פוסקים
    קדמונים הסוברים שזה לא ממש כל רגע, לעומת ביעור חמץ שיש בל יראה בכל רגע
    [אא"כ מתעסק בביעורו]
    אמנם כמובן שמהרמב"ם אין ראיה, כיון שהוא מדבר על הכרת ולא על עצם הביטול
    מצוה, והתורה שהזהירה בכרת על זה המחלוקת אם בכל רגע אבל האיסור כלומר החיוב
    מצות עשה [ולא איסור עשה בדוקא] אפשר שהוא בכל רגע, דבכל רגע מבטל מצוה, כו ד'
    כנפות בלא ציצית [שאינו איסור עשה אלא מצות עשה]
    יש כמה נ"מ בין איסור עשה לעשה רגיל, ויש מחלוקת אחרונים מה מגדיר מ"ע ולאו
    האם המעשה בקו"G ובשוא"ת או האם נמסר כמצות עשה או לאו
    אינני יודע מספיק כדי לענות על שאלה זו, מה נ"מ אם זה מ"G או איסור עשה
    זה ודאי מצאנו שמילה יש בה דחייה של ל"ת, וזה ודאי מסתבר שאין גם איסור עשה
    וגם מצות עשה
    וגם מסתבר שבדבר של חיובי, כמו מילה, לאפוקי דבר של שלילה, אין איסור עשה אלא
    מ"ע, [ואף תשביתו של חמץ שזה איסור עשה כדכתב רבינו חיים הלוי, זהו כי יש לאו
    מפורש בל יראה]
    וכן כיסוי הדם לא מסתבר שהוא איסור עשה
    אבל כאמור צריך ראיות ואני רק מנסה לפתוח את הנושא.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:54

    אולי הכוונה לאיסור למשוך הערלה
    עיין רמבם מילה ג,ח
    הרחב דבר בראשית יז,יג

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:54

    אולי הכוונה לאיסור למשוך הערלה
    עיין רמבם מילה ג,ח
    הרחב דבר בראשית יז,יג

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:58

    אולי הכוונה לאיסור למשוך הערלה
    עיין רמבם מילה ג,ח
    הרחב דבר בראשית יז,יג

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 16:58

    אולי הכוונה לאיסור למשוך הערלה
    עיין רמבם מילה ג,ח
    הרחב דבר בראשית יז,יג

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 17:11

    יישר כח לכל המסייעים שנעזרתי בזה מאוד

    ולידיעה נוספת,
    האריך בזה המשנה למלך בהל' מלכים י ז
    ע"פ דברי המהרש"ל שנראים שהוא ל"ת

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 17:11

    יישר כח לכל המסייעים שנעזרתי בזה מאוד

    ולידיעה נוספת,
    האריך בזה המשנה למלך בהל' מלכים י ז
    ע"פ דברי המהרש"ל שנראים שהוא ל"ת

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 17:15

    בביאור הגר"א ברסא' משמע דבזה נחלקו הרמב"ם והראב"ד אי הוי רק ביטול עשה וכפי
    שציינו בדעת הרמב"ם או דהוי לא תעשה וכך כנראה למד הראב"ד.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 17:15

    בביאור הגר"א ברסא' משמע דבזה נחלקו הרמב"ם והראב"ד אי הוי רק ביטול עשה וכפי
    שציינו בדעת הרמב"ם או דהוי לא תעשה וכך כנראה למד הראב"ד.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 11:51

    יש מהרוגוטשובער [איני זוכר מקומו], שיש ג' חלקים/גדרים במילה. עיי"ש

    --

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    1 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2025 23:57 יש גם באוצר ממכון ירושלים אם יש למישהו תודה באישי! -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • האם יש ספר על בבא בתרא שהיה מיוחס בעבר לריטב"א?

    2025
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 12:16 לפנינו בריטב"א (ב"ב צז:) מתיר לקדש לכתחילה על יין לבן, ורק בארבע כוסות מביא שיש להחמיר: חמר חוורין מהו. נראין דברים דלענין נסכים מיבעיא ליה, דאילו לענין קידוש וברכת המזון חמרא מעליא הוא... ובירושלמי (פסחים פ"י) אמרו כי לענין ארבעה כוסות מצוה מן המובחר ביין אדום זכר לדם שונאינו שנשפך, ומשום דכתיב (תהלים ע"ה) על כוס של פורענות של אומות של עתיד כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך וגו', וכיון שכן ראוי לחוש לדבר לכתחילה. ואילו בבית יוסף (סי' רעב) מביא מהריטב"א שגם בקידוש אין לקדש לכתחילה על יין לבן. והריטב"א כתב בפרק המוכר פירות ולענין הא דאמרינן הכא דיין לבן אין מקדשין עליו יש לומר דאפילו דיעבד נמי קאמר אבל בירושלמי משמע דדוקא לכתחלה אבל בדיעבד יצא דגרסינן התם א"ר ירמיה מצוה לצאת ביין אדום וכו' ומשמע דוקא מצוה דהיינו מצוה מן המובחר אבל דיעבד או אפילו לכתחלה היכא שאין לו יין אחר מותר וכן נראה ומיהו אם חמר מדינה הוא מקדש [עליו] וכדמשמע התם עכ"ל. למעשה מלבד הריטב"א שבבית יוסף לא מצאתי אף אחד שמחלק בין לכתחילה ובדיעבד. . אם כבודו יביא את הציטוט - יהיה אפשר לעזור. קבצים מצורפים: אוח ערב - דרכי משה הארוך.pdf
  • האם יש לאחד ספר 'פי צדיק' - צעישנוב תחת ידיו?

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 17:48
  • שאלה: האם קיימת רשימה (ריכוז) של מפרשי המשנה?

    2025
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 23:48 במשניות עטרת שלמה אספו הרבה מפרשים שנדפסו בנפרד ואין במשניות על ע"ג מפרשים, כמו חזון נחום בית דוד יש סדר למשנה וכו', יש באוצר החכמה. מאת: [email protected]
  • בירור על מילה האם מתאים ללשה"ק

    2025
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2025 07:54 לכאורה בכל המקורות הנזכרים אין ראיה לשימוש במילה דאגה להשתדלות וכדו' אלא הכוונה לאכפתיות כי מי שדואג - אכפתי לצורכי השני ממילא משתדל למלא את צרכיו
  • האם יש כזה כלי?

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 10:19 תודה רבה לכל העונים! דיקטה זה מצויין! עוזר לי מאוד! האם יש כזה דבר גם ללשונות של המדרש והראשונים? יישר כח, אברהם יעקב שירר תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה
  • מקור לקושיא - מדוע בפורים תיקנו לשתות, וביו"ט לא

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 10:59 בספר תיקון משה מהג"ר משה פאללאק זצ"ל אב"ד באניהאד מביא בשם חותנו, לתרץ "קושיית המפרשים" מדוע רק בפורים תקנו לשתות, ואילו ביו"ט שיש מצות שמחה מה"ת לא תיקנו שתיה? האם ידוע לכם מי הם מהמפרשים שהקשו כן?
  • מקור לקושיא - מדוע בפורים תיקנו לשתות, וביו"ט לא

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:59 התגובה של מ פ בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0