דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לקושיא - מדוע בפורים תיקנו לשתות, וביו"ט לא

2025
5 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:49

    אינני יודע מי הקשה כן,
    אבל לענ"ד אינו דומה הנאמר בחג: *וְשָׂמַחְתָּ *בְּחַגֶּךָ,
    לנאמר בפורים: יְמֵי *מִשְׁתֶּה *וְשִׂמְחָה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:50

    כמדומני שהרבי מליובאוויטש ג"כ דיבר אודות קושי' זו.
    לכן אולי כדאי שתעיין בליקו"ש, אולי שם במקורות המובאים למטה תמצא מקור קדום
    לזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:49

    אינני יודע מי הקשה כן,
    אבל לענ"ד אינו דומה הנאמר בחג: *וְשָׂמַחְתָּ *בְּחַגֶּךָ,
    לנאמר בפורים: יְמֵי *מִשְׁתֶּה *וְשִׂמְחָה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:37

    הקושיא כמו שהיא כתובה לא כ"כ מדויוקת. שהרי גם ביו"ט תקנו לשתות שהרי אין
    שמחה אלא בבשר ויין, ובזמן הזה רק ביין כמבואר בש"ס ופוסקים. לכך נראה שכוונת
    המקשה מדוע בפורים תיקנו לשתות בשיעור שעד דלא ידע וכו' בשונה מכל יו"ט.
    ולפי"ז הקושיא מתורצת שגם ביו"ט תיקנו לשתות מדין שמחה שמקיימה ברביעית, אך
    בפורים מלבד דין השמחה ישנו דין נוסף וכדלעיל.
    וא"כ אולי יהא נפ"מ בשתייה של פורים שאת שתיית הרביעית הראשונה הוא יכול לצאת
    ביין ולאחמ"כ בשאר משקים המשכרים שהוא דין נוסף. אא"כ ננקוט כהטעם שיש ענין
    תמיד ביין משום שהניסים נעשו ע"י יין כמבואר, אך מ"מ י"ל שגם לדעה זו אפשר
    לקיימה בשתיית רביעית יין הראשונה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:37

    הקושיא כמו שהיא כתובה לא כ"כ מדויוקת. שהרי גם ביו"ט תקנו לשתות שהרי אין
    שמחה אלא בבשר ויין, ובזמן הזה רק ביין כמבואר בש"ס ופוסקים. לכך נראה שכוונת
    המקשה מדוע בפורים תיקנו לשתות בשיעור שעד דלא ידע וכו' בשונה מכל יו"ט.
    ולפי"ז הקושיא מתורצת שגם ביו"ט תיקנו לשתות מדין שמחה שמקיימה ברביעית, אך
    בפורים מלבד דין השמחה ישנו דין נוסף וכדלעיל.
    וא"כ אולי יהא נפ"מ בשתייה של פורים שאת שתיית הרביעית הראשונה הוא יכול לצאת
    ביין ולאחמ"כ בשאר משקים המשכרים שהוא דין נוסף. אא"כ ננקוט כהטעם שיש ענין
    תמיד ביין משום שהניסים נעשו ע"י יין כמבואר, אך מ"מ י"ל שגם לדעה זו אפשר
    לקיימה בשתיית רביעית יין הראשונה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:59

    👍

    התגובה של מ פ בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 13/01/2025 09:12 בתדה מראש --
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 11:51 יש מהרוגוטשובער [איני זוכר מקומו], שיש ג' חלקים/גדרים במילה. עיי"ש --
  • בקשת מקור

    2025
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 12:06 ב'. יש בבאר משה לאדמו"ר מאוז'רוב מעין זה בחומש ויקרא עה"פ 'וכי תזבחו זבח תודה'.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 11:36 ממש תודה!
  • חיפוש מקור

    2025
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2025 02:22 בכל אופן זה מחלוקת תנאים אם היו נגעי בתים או לא. דלמ"ד לא היה ולא עתיד להיות וי"א שכי תבואו וכו' ונתתי נגע זה ברכה ובהכרח שהיו מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 14:28 ראה בראשית רבה (וילנא) פרשה פח סימן ד (פרשת וישב) ויתן אותם במשמר, ויפקוד שר הטבחים, ויחלמו חלום שניהם וגו', רבי חייא בר אבא אמר חלמא ופתרוניה דחלם חבריה, תעיין במפרשים שם, אולי מישהו מסביר כך את המדרש..... מאת: [email protected] --
  • בירור מקור

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 00:30 ישנו מעשה קדמון ידוע על האיש שלמד כל ימיו במסכת חגיגה, וכשנפטר לבית עולמו באה אישה וספדה לו ודאגה לקבורתו. המעשה מופיע בשני ספרי מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב ורבי אברהם אנקווה. ועוד. שאלתי היא היכן מופיע שהמליצו על כך את הפסוק מפרשת משפטים "אם בגפו יבוא בגפו יצא ואם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו"?.
  • בירור מקור

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 23:45 עוד כיוון [image: image.png] --

2

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים