דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לקושיא - מדוע בפורים תיקנו לשתות, וביו"ט לא

2025
1 1 4 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 10:59

    בספר תיקון משה מהג"ר משה פאללאק זצ"ל אב"ד באניהאד מביא בשם חותנו, לתרץ
    "קושיית המפרשים" מדוע רק בפורים תקנו לשתות, ואילו ביו"ט שיש מצות שמחה מה"ת
    לא תיקנו שתיה?
    האם ידוע לכם מי הם מהמפרשים שהקשו כן?

  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 21:40 שבת קל. תניא רשב"א אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן למיתה וכו' מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2025
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    55 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2025 02:22 בכל אופן זה מחלוקת תנאים אם היו נגעי בתים או לא. דלמ"ד לא היה ולא עתיד להיות וי"א שכי תבואו וכו' ונתתי נגע זה ברכה ובהכרח שהיו מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    26 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 14:28 ראה בראשית רבה (וילנא) פרשה פח סימן ד (פרשת וישב) ויתן אותם במשמר, ויפקוד שר הטבחים, ויחלמו חלום שניהם וגו', רבי חייא בר אבא אמר חלמא ופתרוניה דחלם חבריה, תעיין במפרשים שם, אולי מישהו מסביר כך את המדרש..... מאת: [email protected] --
  • חיפוש מקור

    2025
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    63 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 18:15 תודה רבה מאת: [email protected] --
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2025 21:10 יש דומה לזה בסידור היעב"ץ שנזדמן למחבר הלכות שופר בסימן תקפו --
  • בירור מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    24 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2025 16:17 לא נראה לי שזהו זה מאת: [email protected]
  • בירור מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2025 15:15 הרה"ק ר' נחמן מברסלב שיש"ק (ברסלב) ח"ב אות מו רַבֵּנוּ אָמַר: "הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹת, וּבְאִם הוּא טוֹעֶה הֲרֵי אֵינוֹ צַדִּיק "וֶוערְט עֶר אוֹיס צַדִּיק <#E2970,0,ב-מו^^16211!>", אֲנִי אוֹמֵר שֶׁצַּדִּיק כֵּן יָכוֹל לִטְעוֹת וּבְאִם הוּא טוֹעֶה עֲדַיִן צַדִּיק הוּא "וֶוערְט עֶר נִישְׁט אוֹיס צַדִּיק <#E2970,0,ב-מו^^16335!>". [רַבֵּנוּ אָמַר: "פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּתַי שֶׁיְּדַבְּרוּ מִמֶּנִּי, יִהְיֶה לַמְדַבְּרִים הִרְהוּר תְּשׁוּבָה". "אִיךְ הָאבּ גִּפּוֹעֵלְט בַּיי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַז וֶוען מֶען וֶועט רֶעדְן פוּן מִיר זָאל מֶען הָאבְּן אַ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה":] אברהם לוי 0533148981
  • בירור מקור

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 00:30 ישנו מעשה קדמון ידוע על האיש שלמד כל ימיו במסכת חגיגה, וכשנפטר לבית עולמו באה אישה וספדה לו ודאגה לקבורתו. המעשה מופיע בשני ספרי מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב ורבי אברהם אנקווה. ועוד. שאלתי היא היכן מופיע שהמליצו על כך את הפסוק מפרשת משפטים "אם בגפו יבוא בגפו יצא ואם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו"?.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים