דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לקושיא - מדוע בפורים תיקנו לשתות, וביו"ט לא

2025
5 4 27 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:49

    אינני יודע מי הקשה כן,
    אבל לענ"ד אינו דומה הנאמר בחג: *וְשָׂמַחְתָּ *בְּחַגֶּךָ,
    לנאמר בפורים: יְמֵי *מִשְׁתֶּה *וְשִׂמְחָה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:50

    כמדומני שהרבי מליובאוויטש ג"כ דיבר אודות קושי' זו.
    לכן אולי כדאי שתעיין בליקו"ש, אולי שם במקורות המובאים למטה תמצא מקור קדום
    לזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:49

    אינני יודע מי הקשה כן,
    אבל לענ"ד אינו דומה הנאמר בחג: *וְשָׂמַחְתָּ *בְּחַגֶּךָ,
    לנאמר בפורים: יְמֵי *מִשְׁתֶּה *וְשִׂמְחָה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:37

    הקושיא כמו שהיא כתובה לא כ"כ מדויוקת. שהרי גם ביו"ט תקנו לשתות שהרי אין
    שמחה אלא בבשר ויין, ובזמן הזה רק ביין כמבואר בש"ס ופוסקים. לכך נראה שכוונת
    המקשה מדוע בפורים תיקנו לשתות בשיעור שעד דלא ידע וכו' בשונה מכל יו"ט.
    ולפי"ז הקושיא מתורצת שגם ביו"ט תיקנו לשתות מדין שמחה שמקיימה ברביעית, אך
    בפורים מלבד דין השמחה ישנו דין נוסף וכדלעיל.
    וא"כ אולי יהא נפ"מ בשתייה של פורים שאת שתיית הרביעית הראשונה הוא יכול לצאת
    ביין ולאחמ"כ בשאר משקים המשכרים שהוא דין נוסף. אא"כ ננקוט כהטעם שיש ענין
    תמיד ביין משום שהניסים נעשו ע"י יין כמבואר, אך מ"מ י"ל שגם לדעה זו אפשר
    לקיימה בשתיית רביעית יין הראשונה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:37

    הקושיא כמו שהיא כתובה לא כ"כ מדויוקת. שהרי גם ביו"ט תקנו לשתות שהרי אין
    שמחה אלא בבשר ויין, ובזמן הזה רק ביין כמבואר בש"ס ופוסקים. לכך נראה שכוונת
    המקשה מדוע בפורים תיקנו לשתות בשיעור שעד דלא ידע וכו' בשונה מכל יו"ט.
    ולפי"ז הקושיא מתורצת שגם ביו"ט תיקנו לשתות מדין שמחה שמקיימה ברביעית, אך
    בפורים מלבד דין השמחה ישנו דין נוסף וכדלעיל.
    וא"כ אולי יהא נפ"מ בשתייה של פורים שאת שתיית הרביעית הראשונה הוא יכול לצאת
    ביין ולאחמ"כ בשאר משקים המשכרים שהוא דין נוסף. אא"כ ננקוט כהטעם שיש ענין
    תמיד ביין משום שהניסים נעשו ע"י יין כמבואר, אך מ"מ י"ל שגם לדעה זו אפשר
    לקיימה בשתיית רביעית יין הראשונה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:59

    👍

    התגובה של מ פ בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    4 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 13/01/2025 09:12 בתדה מראש --
  • איתור מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2025 18:29 אם מדובר על שם אדנו"ת מצד מידת המלכות כנראה תמצא דבר כזה בספר שערי אורה שער ראשון --
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    30 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 11:51 יש מהרוגוטשובער [איני זוכר מקומו], שיש ג' חלקים/גדרים במילה. עיי"ש --
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 11:36 ממש תודה!
  • מקור פשוט

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 00:01 יישר כח מאת: [email protected]
  • בירור מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 15:45 ישר כח גדול מאת: [email protected]
  • בירור מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2025 15:15 הרה"ק ר' נחמן מברסלב שיש"ק (ברסלב) ח"ב אות מו רַבֵּנוּ אָמַר: "הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹת, וּבְאִם הוּא טוֹעֶה הֲרֵי אֵינוֹ צַדִּיק "וֶוערְט עֶר אוֹיס צַדִּיק <#E2970,0,ב-מו^^16211!>", אֲנִי אוֹמֵר שֶׁצַּדִּיק כֵּן יָכוֹל לִטְעוֹת וּבְאִם הוּא טוֹעֶה עֲדַיִן צַדִּיק הוּא "וֶוערְט עֶר נִישְׁט אוֹיס צַדִּיק <#E2970,0,ב-מו^^16335!>". [רַבֵּנוּ אָמַר: "פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּתַי שֶׁיְּדַבְּרוּ מִמֶּנִּי, יִהְיֶה לַמְדַבְּרִים הִרְהוּר תְּשׁוּבָה". "אִיךְ הָאבּ גִּפּוֹעֵלְט בַּיי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַז וֶוען מֶען וֶועט רֶעדְן פוּן מִיר זָאל מֶען הָאבְּן אַ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה":] אברהם לוי 0533148981
  • בירור מקור

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2025 09:36 במילואי חושן של ר' יחיאל מיכל דזימיטרובסקי (סימן רמ"ד הערה 66) הוא כותב בזה הלשון: "ובעיקר הדין אם מהני קנין מצד הקונה עיין מש"כ באורך במשבצות החושן בס"ד". ואני צריך לידע מהו* "משבצות החושן"* שכפי הלשון נשמע שר' יחיאל עצמו כתבו. באוצר החכמה איננו, ואף אין לו שום איזכור. אם כי כל ספרי הרב דזימיטרובסקי איננם. האם יש חיבור כזה? האם הוא בר השגה? -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים