דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לקושיא - מדוע בפורים תיקנו לשתות, וביו"ט לא

2025
5 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:49

    אינני יודע מי הקשה כן,
    אבל לענ"ד אינו דומה הנאמר בחג: *וְשָׂמַחְתָּ *בְּחַגֶּךָ,
    לנאמר בפורים: יְמֵי *מִשְׁתֶּה *וְשִׂמְחָה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:16

    יש כאן דברים יפים, אבל אני רוצה מקור קדום למפרשים שהקשו מאי שנא פורים
    משאר ימים טובים
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:50

    כמדומני שהרבי מליובאוויטש ג"כ דיבר אודות קושי' זו.
    לכן אולי כדאי שתעיין בליקו"ש, אולי שם במקורות המובאים למטה תמצא מקור קדום
    לזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 21:49

    אינני יודע מי הקשה כן,
    אבל לענ"ד אינו דומה הנאמר בחג: *וְשָׂמַחְתָּ *בְּחַגֶּךָ,
    לנאמר בפורים: יְמֵי *מִשְׁתֶּה *וְשִׂמְחָה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:37

    הקושיא כמו שהיא כתובה לא כ"כ מדויוקת. שהרי גם ביו"ט תקנו לשתות שהרי אין
    שמחה אלא בבשר ויין, ובזמן הזה רק ביין כמבואר בש"ס ופוסקים. לכך נראה שכוונת
    המקשה מדוע בפורים תיקנו לשתות בשיעור שעד דלא ידע וכו' בשונה מכל יו"ט.
    ולפי"ז הקושיא מתורצת שגם ביו"ט תיקנו לשתות מדין שמחה שמקיימה ברביעית, אך
    בפורים מלבד דין השמחה ישנו דין נוסף וכדלעיל.
    וא"כ אולי יהא נפ"מ בשתייה של פורים שאת שתיית הרביעית הראשונה הוא יכול לצאת
    ביין ולאחמ"כ בשאר משקים המשכרים שהוא דין נוסף. אא"כ ננקוט כהטעם שיש ענין
    תמיד ביין משום שהניסים נעשו ע"י יין כמבואר, אך מ"מ י"ל שגם לדעה זו אפשר
    לקיימה בשתיית רביעית יין הראשונה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:37

    הקושיא כמו שהיא כתובה לא כ"כ מדויוקת. שהרי גם ביו"ט תקנו לשתות שהרי אין
    שמחה אלא בבשר ויין, ובזמן הזה רק ביין כמבואר בש"ס ופוסקים. לכך נראה שכוונת
    המקשה מדוע בפורים תיקנו לשתות בשיעור שעד דלא ידע וכו' בשונה מכל יו"ט.
    ולפי"ז הקושיא מתורצת שגם ביו"ט תיקנו לשתות מדין שמחה שמקיימה ברביעית, אך
    בפורים מלבד דין השמחה ישנו דין נוסף וכדלעיל.
    וא"כ אולי יהא נפ"מ בשתייה של פורים שאת שתיית הרביעית הראשונה הוא יכול לצאת
    ביין ולאחמ"כ בשאר משקים המשכרים שהוא דין נוסף. אא"כ ננקוט כהטעם שיש ענין
    תמיד ביין משום שהניסים נעשו ע"י יין כמבואר, אך מ"מ י"ל שגם לדעה זו אפשר
    לקיימה בשתיית רביעית יין הראשונה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 22:59

    👍

    התגובה של מ פ בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • בקשת מקור

    2025
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 12:06 ב'. יש בבאר משה לאדמו"ר מאוז'רוב מעין זה בחומש ויקרא עה"פ 'וכי תזבחו זבח תודה'.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 11:36 ממש תודה!
  • מקור פשוט

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 00:01 יישר כח מאת: [email protected]
  • מציאת מקור

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 10:06 בלי קשר לשאלתכם ספר עמק המלך - הקדמה מהרב המחבר וגם מפני שנשמתו של רשב"י היה מניצוץ משה רבנו ע"ה שעשה על דרך סוד זה, גם כן ה' חומשי תורה על ה' פרצופין הנזכרים, לכן שנס את מתניו, ועשה גם כן ספר אחד מחמשה פרקים, לרמוז על ניצוצו. ועל סוד זה רמוז בזוהר רות, מי לאו גדול כמשה, ובזוהר שלח לך [עיין זוהר במדבר קס"ח ב], שבא אל המערה, הוא הגן עדן של מתי דור המדבר..., ראה מתיבתא דמשה רבנו ע"ה וכל דורו, מטעם זה זכה אל לימוד הדור דעה, מפני ניצוץ נשמתו וניצוץ דורו, שהיו ניצוץ דור דעה: ואומר שם, 'ולא הוה כדרא דא אלא דרא דמדברא', ולכן קראוהו בוצינא קדישא או בוצינא דנהורא, רצה לומר ניצוץ מנשמת משה רבנו ע"ה, שהיתה ממדריגת 'אבא' המאירה בזעיר ונוקביה, וניצוץ אבא הוא נקרא קדוש בכל מקום, כנודע: והיה מאיר בזעיר בד' יודין של ע"ב שלו, שהם סוד מ' שנה, שהלך עם ישראל במדבר, ושם ע"ב יש לו ג' כדי"ן המאירים להשמש [שהוא ז"א. ו ג' פעמים כ"ד הם ע"ב], בסוד 'ושמתי כדכד שמשותיך' [ישעיהו נ"ד י"ב], לשון שמש. והם שני שלישי יסוד אבא כד כד שהוא זכר, המתגלים לחוץ ומאירים יותר בזעיר במקום שכלה יסוד אמא, שאינה אלא מכסה שליש עליון דיסוד זכר, שהיא נקיבה. אבל הכ"ד העליון לקחה רבקה שהיא אמא, והוא מכוסה בה [רק בה], בסוד שנאמר 'והנה רבקה יוצאת... וכדה על שכמה' [בראשית כ"ד ט"ו], ולכן אנשי חיל מצא משה, שהוא גימטריה' כדכ"ד, ונבונים לא מצא [עירובין ק' ב], כל זה אבאר במקומו הראוי לו: או אולי בוצינא דנהורא, הוא ניצוץ אור השמש, שהוא 'פני משה כפני חמה' [בבא בתרא ע"ה
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2025 01:12 אתה יודע האם יש את זה באוצר? ממש ממש תודה מאת: [email protected] --
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2025 01:44 לכאורה זה גמ' סנהדרין כט ע"א וכמבואר שם ברש"י ד"ה ולא תגעו בו מאת: [email protected] --
  • חיפוש מקור

    2025
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 18:15 תודה רבה מאת: [email protected] --
  • מקור לניגון

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 17:33 האריכו כאן https://tora-forum.co.il/threads/מה-מקורו-של-הניגון-אורייתא-ברתייא-המושר-בחג-השבועות.65897/ מאת: [email protected]

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים