דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

2023
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    יש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    הקדימוני

  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2023 00:11 ידוע מספרי חסידות בענין לעצו באמצע לימודו להתבונן בתכלית הלימוד לדביקות ה' וכו'. אשמח לציון מקור לזה. בתודה רבה מראש
  • חיפוש מקור

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 13:56 וכן כתב בספר אור לשמים [פרשת פרה]: והנה התורה הקדושה הורה לנו שיש מצות נגלים ומפורשים טעמיהם, ויש מצות סתומות, כגון מצות פרה, וכולן שווין, וצריכין אנו לשמור את כולן אפילו אם לא נדע טעמיהם, כמו כן הצדיק שבדור שמכונה בשם תורה, לפעמים מעשיו סתומים, אף על פי כן אסור להרהר אחריו כי הצדיק הנ"ל כל דרכיו משפט וכל מעשיו לשמים.
  • חיפוש מקור

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:40 לא נראה לי ששאלה זו שייכת לעריכה, או להשאלה הנשאלת על ידי הרב מרגליות, על כן מי שרוצה לדון בנושא יועילו לדון באישי, תודה. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 18.01.23, 22:37:02 מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור - רמב"ם על חינוך תינוק עם סוכריות

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2023 13:29 וראה מש"כ מרן הגרח"ק זצ"ל (לפי זכרוני - בספרו טעמא דקרא פ' וירא) שמקור דברי הרמב"ם (שהרי כל דבריו מדויקים בלשונו הזהב, ומקורם טהור כפי שציינם ברמב"ם פרנקל במקורות וציונים) מפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' [-בתחילה שלא לשמה, רק בכונה] למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו. ודפח"ח.
  • חיפוש מקור למעשיה על מזלגות ארוכות

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 14:48 רואני שתשובתי דלעיל לא הובנה, ויוכל להיווצר ח”ו זלזול בכבוד חכמים שלחישתן לחישת שרף... יש משל יפה שעוסק בג”ע וגיהנום, המשל כמשל הוא יפה ומענין, והמוסר השכל עוד יותר. כמובן שהמשל בפני עצמו לא צורך מקור ואין לו שום מקור יהודי, המוסר השכל הוא זה שנדרש בשבילו מקור. לכן כשהתבקש מקור על המשל כתבתי שהמשל בפני עצמו הוא סיפור שמתאים לקוראן, שם זה המקור היחיד הידוע לי שבו מתוארים הג”ע והגיהנום כמקומות גשמיים, שם אוכלים עם מזלגות וכו’. כמובן שלמוסר השכל אפשר למצא מקורות רבים, אך מי שחושב שהמשל הוא סיפור אמיתי לא ימצא לו מקור קדום, כי המקור הקדום של הסיפור כסיפור אינו יהודי.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 22:09 מספר באר משה להרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע (בהרה"ק המגיד מקאזניץ) שהערב הילולא שלו, שמביא מהרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע שאתמול היה ההילולא שלו. הועתק מספר עשר אורות מערכת קאריץ קבצים מצורפים: 168109_341.jpg
  • חיפוש מקור במלבי"ם על התורה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 22:33 זאת מצאתי במלבי"ם: קע. כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. תחלה אמר כי אני ה' אלקיכם והתקדשתם וכו'. כי יש הערת השכל והערת התורה, ותחלה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלקיהם יוצרם ובוראם וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו. כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה, שזה נעשה בעת יצ"מ שמאז נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצותיו חקותיו ותורותיו. ויעד להם גמול ועונש, ועז"א כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. להיות לכם לאלקים בעל כרחם, מצד הערת התורה והעונשי', ועי"ז והייתם קדושים מצד ההכרח והמצוה: (מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני)
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 23:37 עי' שמו"ר טו, א וביפה תואר שם