דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

2023
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:35
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:43

    ראה רא"ש חולין פ"ו סי' ח וסמ"ע סי' שפב סק"ז וש"ך שם, לגבי חיוב עזרה זהובים על חטיפת ברכה, שאם עונה אמן אינו חייב לשלם, כי גדול עונה אמן יותר מהמברך. וזו המשמעות שאמן שוה עשרה זהובים כמו הברכה...

    From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of ג שמואל
    Sent: Sunday, February 26, 2023 11:36 AM
    To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADcMk53jc9bWaiwN-hXCgoyKhUPUhio417wbXyr5QHuzZn2aDQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    יש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן
    גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה דההוא דסעד אצל רבי אמר ליה רבי כוס של
    ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל. אמר ליה כוס של ברכה אני שותה יצתה
    בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים. מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את
    בנו וקדם אחר ומלו. ותבע הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים. ופטרו
    ר"ת. דאמר בפרק החובל (דף פד ב) דכל מידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן
    שליחותייהו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה. דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן
    גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם לא ענה אמן איהו דאפסיד אנפשיה. ואין לפוטרו
    מטעם זה שיתן לו תרנגולת לשחוט דא"כ אמאי חייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה
    זהובים. אלא זו מצוה אחרת היא ומצוה ראשונה אזדא לה ומעוות לא יוכל לתקון.
    ולענין קריאת התורה אם עמד אחר שלא קראו החזן אף בארץ ישראל היה פטור דבקריאת
    התורה הכל חייבין וקריאת החזן אינו אלא כי היכי דלא ליתו לאינצויי. ואפילו אם
    עמד ישראל במקום הכהן אין לחייבו. ואף על גב דדרשינן (גיטין דף נט ב) וקדשתו
    לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. אסמכתא בעלמא היא. כמו ליטול מנה
    יפה ראשון דאין יכול לגבות בב"ד. ובלאו הנך טעמי דר"ת נראה לי לפטור המוהל.
    דאע"פ שאמר האב למוהל אחד למול את בנו לא זכה באותה המצוה לחייב אחר אם קדם
    ועשאה. ולא דמיא לכסוי דאמרה תורה ושפך וכסה מי ששפך יכסה. וכן האב שחייב למול
    את בנו ורצה למולו וקדם אחר חייב. אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין
    למולו ובדבור שאמר האב למוהל לא זכה למצוה לחייב לאחר אם קדמו: (רא"ש מסכת
    חולין פרק ו סימן ח)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44

    הקדימוני

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:00 מסופר שגיסו של הבעל שם טוב, רבי גרשון מקיטוב, התווכח עם אדם אחד, ובלהט הויכוח אותו אדם נשבע שרבי גרשון לא צודק, ורבי גרשון הקפיד עליו והטיל עליו חרם. באותו רגע הגיע שליח עם מכתב מהבעש"ט, והיה כתוב בו "לא טוב עשית שהחרמת אותו, ובזאת עוררת עליך קטרוג בשמים". לאחר זמן, שאל רבי גרשון את הבעש"ט כיצד ידע לשלוח את המכתב שיצא עם השליח עוד לפני שנעשה החרם, וכי היה זה ברוח הקודש?! השיב לו הבעש"ט: "מי שמרומם מעל הזמן, רואה גם את העתיד". בעל הצמח צדק מביא את המעשה הזה במכתב, ומפרט שם על היכולת הזו לראות עתיד, ומבאר שזה תלוי בעליית האדם לפי עולמות, מי שמגיע עד עולם מסויים יכול לראות עד מספר שנים מסויים קדימה, ומי שמגיע גבוה יותר יכול לראות למרחק יותר.
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23 לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו לשמור על נפשו שהוא נרם. עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת. הנראה לעניות דעתי כתבתי. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ריז הלוי עהת - שלא יכבה נרו בברכת ההפטרה.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 23:44 הנני מחפש מקור לדברי האוה"ח הק' בפרשת חקת וזלה"ק: "אמרו ז"ל במעשה אליהו ז"ל כי בהגיעו לגלגל חמה שם נפשט מגופו והניח אותו בגלגל חמה וכשהוא יורד למטה לובשו ויורד בו". ראיתי שמציינים לזוה"ק פר' ויגש דף ר"ט ע"א, אמנם אני לא מצאתי' שם, אולי א' יוכל להחכימני בדבר זה ? ייש"כ גדול מראש.
  • חיפוש מקור - רמב"ם על חינוך תינוק עם סוכריות

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2023 13:29 וראה מש"כ מרן הגרח"ק זצ"ל (לפי זכרוני - בספרו טעמא דקרא פ' וירא) שמקור דברי הרמב"ם (שהרי כל דבריו מדויקים בלשונו הזהב, ומקורם טהור כפי שציינם ברמב"ם פרנקל במקורות וציונים) מפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' [-בתחילה שלא לשמה, רק בכונה] למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו. ודפח"ח.
  • חיפוש מקור בפסיקתא על חשיבות התפילה בראש השנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:07 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור במלבי"ם על התורה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 22:33 זאת מצאתי במלבי"ם: קע. כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. תחלה אמר כי אני ה' אלקיכם והתקדשתם וכו'. כי יש הערת השכל והערת התורה, ותחלה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלקיהם יוצרם ובוראם וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו. כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה, שזה נעשה בעת יצ"מ שמאז נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצותיו חקותיו ותורותיו. ויעד להם גמול ועונש, ועז"א כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. להיות לכם לאלקים בעל כרחם, מצד הערת התורה והעונשי', ועי"ז והייתם קדושים מצד ההכרח והמצוה: (מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני)
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 23:37 עי' שמו"ר טו, א וביפה תואר שם
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 09:29 מה המקור למובא בשם האריז"ל שמי שלא יכול לטבול במקוה, ירחוץ בסדר מסוים, וחשיב כאילו טבל.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים