חיפוש מקור על התוקף של החתימה ב"שטר תנאים" (לא כתובה)

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 01:43

כמדומני שהיה על זה מאמר באחד מקבצי בי"ד הטוב והישר
בכל אופן מסתבר שזה על ההתחייבות שמתחיבים בממון וכו' (אע"פ שכותבים אותם בשטר
נפרד)

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 07:17

כשתמצא תעדכן. על מה מתחייבים בדיוק? להתחתן? שייך בזה קנין?

ב-יום שישי, 8 בדצמבר 2023 בשעה 00:16:08 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 01:49

פעם ראית שטר שראובן לווה משמעון "כמדובר"? איזה תוקף יש לזה?

ב-יום שישי, 8 בדצמבר 2023 בשעה 01:43:30 UTC+2, רפאל ברלב כתב/ה:

[אריה מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 09:30

כמדומני שבספר החשוב 'משפט הערב' יש מאמר על זה
וגם בספר חוקי חיים (פרידמן) הל' ערב דן בזה

מאת: [email protected]

[י.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 11:15

[image: Tnaaim.jpg]
אין לי ידע תורני בנושא , אבל ממעקב בשמחות רבות :
אם מקריא התנאים הוא ת"ח הוא מחתים רק את העדים (אולי גם את המחותנים) כי
ההתחייבות היא שישיא את בנו / בתו בזמן המיועד+ ילבישם כמנהג בעה"ב חשובים +
יתן כפי שהוסכם ביניהם (בנספח ה"סודי").
שאינם ת"ח מחתימים גם את החתן והכלה, ואף מהדרים להחתים את הסבתא
(והפיליפינית שלה) על שבירת צלחת...

( גם ת"ח מקפידים שהחתן והכלה יבצעו קנין - כנראה על כך שיינשאו זה לזו).

בין אם חתמו מיד כשהוסכם השידוך,בין אם נהגו לחתום תנאים לפני החופה, ובין אם
דלגו על הטקס הסמלי הזה, אין שום נפקותא לקנייני החופה הקידושין והנישואין
בין בני הזוג .

אם טעיתי אשמח לתיקון עם מקורות

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2023 23:02

אני ראיתי גם תלמידי חכמים מחתימים את החתן והכלה, ובשטר עצמו גם כתוב וליתר
שאת באו גם הצדדים, כי אכן אינו מעיקר הדין.

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 01:51

ואחרי כל המלל לא קם אחד והסביר איך שטר בלי פירוט יכול להועיל, ולמה תועלתו.

ב-יום שבת, 9 בדצמבר 2023 בשעה 23:03:10 UTC+2, משה טבק כתב/ה:

[יהושע ו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 03:58

סוגיא ד'קנין אתן'.

יעוי' בשולחן ערוך חו"מ סי' רמה סעי' ב ונו"כ שם.
ובפרטי הצדדים בפתחי חושן - ירושה ואישות - פרק ו' סעיף ו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 11:02

לטובת הציבור, מצורף המקורות שמצאתי שהיו נוגעים לנידון שלי.
(בענין ה"לא יעלימו זה מזה", האם זה מחייב לגלות את כל הסודות לאשה או לא).

א) כתב בשו"ת מהרי"ק (סי' נז) על עובדא באחד שלקח כל נכסיו וברח מאשתו, וטען
שאשתו מורדת בו. וכתב לו המהרי"ק, שעל טענתו שהיא מורדת אינו נאמו עד שיביא
עדים גמורים או שכנים ושכנות וכו', וכל זמן שלא יביא ראיה אסור לו לקחת את
הנכסים לעצמו, ואפילו ממון שהיה שייך לו קודם הנישואין אסור לו לתפוס לעצמו, "כי
על מנת כן מכניסין הנדוניות, שיהנו מהן הבעל והאשה יחד, ומשועבדים כל הנכסים
גם למזונות האשה ולפרנסה. וכל שכן בהיות התנאים מבוארים ביניהם שישלטו שניהם
שוה בשוה בנכסים ולא יבריחו זה מזה", ועל כן מסיים שם בחרם וגזירה על הבעל
שחייב להחזיר כל הנכסים לרשות שניהם. חזינן בדברי המהרי"ק שיש תוקף של
התחייבות גמורה למה שכתוב בשטר התנאים [אלא שהביא רק את הענין של 'ישלטו
בנכסיהם בשוה', ולא את החלק של 'אל יעלימו זה מזה'].

וכן מבואר בשו"ת מהר"י וייל (סי' קלד) על אדם שתבע את חתנו על שהעלים נכסים
רבים מאשתו, וזה נגד מה שהתחייב בתנאים, "ובתנאים כתוב הזוג שניהם ישלטו
בנכסים ולא יבריחו זה מזה בלי רשות וידיעת של אחר". עיין שם שמברר לגופו של
נידון אם הבריח בצדק או לא.

וכן בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' מה) כתב בנידון אשה גבירה שנתנה לאחותה צדקה גדולה
בלא ידיעת בעלה. ובעלה טוען שאין לה רשות ליתן מתנה בסך רב כזה. וכתב על פי
דברי המהרי"ק הנ"ל שכיון שכתבו בשטר התנאים "ישלטו בנכסיהם שוה בשוה", א"כ יש
רשות לאשה ליתן צדקה כפי רצונה, ומה שבש"ס והשו"ע לא מצינו היתר כזה, צריך
לומר שהוא מפני שבזמן הש"ס והשו"ע לא נהגו לכתוב נוסח זה בשטר התנאים, אבל
בזמן הזה שכותבים כן, יש רשות לאשה כמו בעלה. וסיים שאף שהוא חידוש, אולם סו"ס
אי אפשר להוציא ממון ממי שכבר קיבל מהאשה. ומבואר שס"ל שמה שכותבים בשטר תנאים
הוא חיוב גמור.

ב) אולם דעת הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' קפא) חולק
על כל זה, וכתב שאין תוקף כלל לנוסח ההתחייבות הזה שכתוב בשטר התנאים, וכולו
אינו אלא נוסח ברכה בלבד, וזה לשונו: "על דבר אשר רצה לומר דמותר ליקח מנשים
צדקה בלי רשות הבעלים, מכח דבתנאים כתוב 'וישלטו בנכסיהון שוה בשוה', הוא תמוה
מאוד לחדש דבר כזה, דבזה יתבטל כמה דפין בש"ס ובשו"ע אשר מבואר ההיפוך. - ובודאי
מה שכתוב שישלחו בנכסיהן שוה בשוה הוא שופרי דשטרא, והדרך לכתוב כן בכל
התנאים, ואין זה תנאי אלא רק דרך ברכה מן הכותב, והעדים מברכים אותם שיהיה
ביניהם שלום ואחדות עד שיסכימו להיות שולטין בנכסיהון שוה בשוה, אבל אין זה
דרך תנאי". ולפי דבריו אין כאן תורת התחייבות כלל, אלא ברכה בלבד [ויש להוכיח
כדבריו, ממה שכתוב בתוך אותו נוסח "וידורו באהבה ואחוה ושלום ורעות", וכלפי זה
לכאורה לא שייך מושג של התחייבות וקנין, דאי"ז דבר ממשי, אלא דברים שבלב. וכמו
שהראש ישיבה אינו יכול לעשות קנין עם הבחורים שיבואו להתפלל בישיבה, שהוא אינו
ענין ששייך למערכת הקניינים].

ויש להוסיף ולדון עוד, דאפילו לדעת המהרי"ק שיש תוקף להתחייבות הזו הכתובה
בשטר התנאים, כל זה מיירי כלפי נכסים שהבעל חייב להעמיד לאשתו, אבל כלפי נכסים
שאינו חייב לה, אינו מתכוון כלל לתת לה שליטה בהם.

ומעתה נראה, שכל החיוב "אל יעלימו זה מזה", הוא חלק מאותו חיוב של "ישלטו
בנכסיהון שוה בשוה", ולא חיוב בפני עצמו לגלות לאשה כל הסודות שלו, ולכן כל מה
שאינו שייך לאשה מצד הנכסים, אין גם איסור להסתיר ממנה.

[יצחק מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 00:39

עי' במשכן שלום לרב שלום סגל סימן על זה