דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור- שקושי השעבוד במצרים קיצר את השנים שנגזרו על עמ"י במצרים

2023
2 2 0 1
  • 0 הצבעות
    33 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:34 אם הפירוש בזהר כפי שכתבת, כיצד נוכל ליישב את הזהר עם התפא"י? מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 12:35 הפוך. מה שזכור לי זה היה חלק מהתמיה של המלך, למה הוא הוריד את הנעליים, והמלך מאוד נענה מהתשובה שלו שכאילו הוא מדמה אותו להקב"ה, להבדיל אלף אלפי...... הבדלות.
  • חיפוש מקור בפסיקתא על חשיבות התפילה בראש השנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:07 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור במלבי"ם על התורה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 22:33 זאת מצאתי במלבי"ם: קע. כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. תחלה אמר כי אני ה' אלקיכם והתקדשתם וכו'. כי יש הערת השכל והערת התורה, ותחלה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלקיהם יוצרם ובוראם וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו. כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה, שזה נעשה בעת יצ"מ שמאז נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצותיו חקותיו ותורותיו. ויעד להם גמול ועונש, ועז"א כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. להיות לכם לאלקים בעל כרחם, מצד הערת התורה והעונשי', ועי"ז והייתם קדושים מצד ההכרח והמצוה: (מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני)
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 13:24 בס"ד [image: image.png] דמקשי זאת ותירוצו בלתי מובן רק פשוט דלא דמי ביצה לעירוב דגבי ביצה לא הוה אסור עכשיו [?] יותר מקודם דידעינן דהאיסור הוא שמא יחה"ל [?] והוה [...?] לא נוכל לומר לפי הענין, הכוונה להביא קושיא של מישהו, למה בביצה אמרי' ביצה שנולדה בזה מותרת בזה [בשני יו"ט של גלויות] ובעירוב אומרי' שא"א להתנות. וע"ז מתרץ בהמשך הדברים, שבביצה ודאי יום אחד חול, אבל בעירוב מ"מ למעשה ביום הראשון הוא חייב שביתה ודאית, מדרבנן, ולכן אינו יכול לילך למקום עירובו השני [זה בערך, הכת"י כולו לא הכי ברור]. וגם לגבי עירוב תבשילין אינו יכול לבשל על סמך ספק, כי היום ודאי קודש מדרבנן. הוא מביא שתוספות אומר את התירוץ הזה, שזה דומה למניח עירובו חוץ לתחום. בסוף הוא מביא שלהראב"ד והש"ע גם לגבי עירוב תבשילין יוכל להתנות. אולי מישהו יודע להפנות לאיזה מ"מ ברור ? תודה מאוד מאוד לקבלת חיוך יומי למייל, כתבו ל: [email protected]
  • חיפוש מקור על התוקף של החתימה ב"שטר תנאים" (לא כתובה)

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 00:15
  • חיפוש מקור על התוקף של החתימה ב"שטר תנאים" (לא כתובה)

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 00:39 עי' במשכן שלום לרב שלום סגל סימן על זה
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2023 10:25 ייש"כ למשיבים, אני רוצה לדייק את השאלה: זה שיין משמח בתולות הוא מובן מאליו מן הפסוק האם יש מקור קדום לרש"י שאם מונעים זאת מן האשה זה נחשב לעינוי נפש על סמך הפסוק הזה או שרש"י מעצמו הביא זאת כראיה [כמדומני שאין זו דרכו של רש"י להביא מקורות באופן זה]