איזה מקור יותר חזק, ספרי או ירושלמי?
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:57
בגדול הספרי יותר קדמון אך בעניין מקורות בעריכה יש להביא בחשבון גם את תפוצת
הספר כך שיכול להיווצר מצב שנעדיף מקור (בר סמכא כמובן) שהוא מאוחר משום שהוא
נפוץ יותר.לדוגמא ספרי ותלמוד בבלי. עדיף ברוב המקרים לציין לתלמוד (או לשתיהם - ספרי...
הובא בשבת... וכיו"ב) אלא אם יש עדיפות עניינית לספרי.לגבי תלמוד ירושלמי כלל לא בטוח שזמינות הירושלמי עולה על הספרי אז חזרנו לכלל
שקדמון עדיף.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:57
בגדול הספרי יותר קדמון אך בעניין מקורות בעריכה יש להביא בחשבון גם את תפוצת
הספר כך שיכול להיווצר מצב שנעדיף מקור (בר סמכא כמובן) שהוא מאוחר משום שהוא
נפוץ יותר.לדוגמא ספרי ותלמוד בבלי. עדיף ברוב המקרים לציין לתלמוד (או לשתיהם - ספרי...
הובא בשבת... וכיו"ב) אלא אם יש עדיפות עניינית לספרי.לגבי תלמוד ירושלמי כלל לא בטוח שזמינות הירושלמי עולה על הספרי אז חזרנו לכלל
שקדמון עדיף.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 20:40
אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש תנאים אז המקור
הוא התנאים ולא הירושלמי
ואם הירושלמי למד מדרשה אחרת אז מציינים שניהם
כל זה כשרוצים לציין את מקור הדין
למשל
ופוסק הרמב"ם כך וכך ומקור הדברים בספרי והוזכר דבר זה / ונפסק כן בירושלמי
כלאים פרק ז הלכה ד'אבל כשמציינים משהו של הלכה למעשה, או תקציר הלכות
שם לא מעניין מקור ראשוני אלא מי בפועל מביא את הדבר ומאין לכותב את הדבר הזה
[ולא מנין לש"ס לסוגיא לרמב"ם ושו"ע דבר זה]
ושם מביאים מקור אחרוני ונפוץ, שם חשובה הנפיצות והשכיחות,
למשל:
פסקי זרעים, תורת זרעים השלם כלאי בגדים עמוד 789להביא ירושלמי כשצריך מקור ראשוני
זה פאדיחה
אבל להביא בבלי אינו פאדיחה
כי בבלי הוא מקור שהוא נחשב תמיד מקור ראשוני
גם כשהמקור הוא בתוספתא
לציין מלבד התלמוד בבלי גם מקור ראשוני יותר
זה יותר בספרים מאד מקצועיים שמסכמים את ההלכה מראשיתהלסבר את האוזן
זה כמו לכתוב
אסור לאכול בשר בחלב שנאמר לא תבשל ודרשו [חולין קל"ד] ללמוד מזה איסור אכילה
לא צריך לציין ומקור הגמרא בספרי
כי תלמוד בבלי הוא מקור בפ"ע
אבל ירושלמי לא
כי אם אתה מביא ירושלמי ז"א שלא מצאת מקור קדום יותר לענין--
-
תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 20:40
אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש תנאים אז המקור
הוא התנאים ולא הירושלמי
ואם הירושלמי למד מדרשה אחרת אז מציינים שניהם
כל זה כשרוצים לציין את מקור הדין
למשל
ופוסק הרמב"ם כך וכך ומקור הדברים בספרי והוזכר דבר זה / ונפסק כן בירושלמי
כלאים פרק ז הלכה ד'אבל כשמציינים משהו של הלכה למעשה, או תקציר הלכות
שם לא מעניין מקור ראשוני אלא מי בפועל מביא את הדבר ומאין לכותב את הדבר הזה
[ולא מנין לש"ס לסוגיא לרמב"ם ושו"ע דבר זה]
ושם מביאים מקור אחרוני ונפוץ, שם חשובה הנפיצות והשכיחות,
למשל:
פסקי זרעים, תורת זרעים השלם כלאי בגדים עמוד 789להביא ירושלמי כשצריך מקור ראשוני
זה פאדיחה
אבל להביא בבלי אינו פאדיחה
כי בבלי הוא מקור שהוא נחשב תמיד מקור ראשוני
גם כשהמקור הוא בתוספתא
לציין מלבד התלמוד בבלי גם מקור ראשוני יותר
זה יותר בספרים מאד מקצועיים שמסכמים את ההלכה מראשיתהלסבר את האוזן
זה כמו לכתוב
אסור לאכול בשר בחלב שנאמר לא תבשל ודרשו [חולין קל"ד] ללמוד מזה איסור אכילה
לא צריך לציין ומקור הגמרא בספרי
כי תלמוד בבלי הוא מקור בפ"ע
אבל ירושלמי לא
כי אם אתה מביא ירושלמי ז"א שלא מצאת מקור קדום יותר לענין--
תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 22:27
לגבי מה שכתבו: "אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש
תנאים אז המקור הוא התנאים ולא הירושלמי".
לא נראה כן לענ"ד, אלא דאם יש למשל מדרש רבה ובבלי, אז מציינים לבבלי שהוא
הספר היותר נפוץ. וכדברי מעשה הכתב.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 22:27
לגבי מה שכתבו: "אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש
תנאים אז המקור הוא התנאים ולא הירושלמי".
לא נראה כן לענ"ד, אלא דאם יש למשל מדרש רבה ובבלי, אז מציינים לבבלי שהוא
הספר היותר נפוץ. וכדברי מעשה הכתב.מאת: [email protected]
--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות