דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איזה מקור יותר חזק, ספרי או ירושלמי?

2024
6 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 18:50

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 18:50

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:20

    לכאורה ספרי הוא יותר קדמון, רוב הברייתות המובאות בש"ס בבלי או ירושלמי
    העוסקות בדרשות הלכה מן הפסוק הם או ממכילתא/ספרא/ספרי.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:20

    לכאורה ספרי הוא יותר קדמון, רוב הברייתות המובאות בש"ס בבלי או ירושלמי
    העוסקות בדרשות הלכה מן הפסוק הם או ממכילתא/ספרא/ספרי.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:57

    בגדול הספרי יותר קדמון אך בעניין מקורות בעריכה יש להביא בחשבון גם את תפוצת
    הספר כך שיכול להיווצר מצב שנעדיף מקור (בר סמכא כמובן) שהוא מאוחר משום שהוא
    נפוץ יותר.

    לדוגמא ספרי ותלמוד בבלי. עדיף ברוב המקרים לציין לתלמוד (או לשתיהם - ספרי...
    הובא בשבת... וכיו"ב) אלא אם יש עדיפות עניינית לספרי.

    לגבי תלמוד ירושלמי כלל לא בטוח שזמינות הירושלמי עולה על הספרי אז חזרנו לכלל
    שקדמון עדיף.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:57

    בגדול הספרי יותר קדמון אך בעניין מקורות בעריכה יש להביא בחשבון גם את תפוצת
    הספר כך שיכול להיווצר מצב שנעדיף מקור (בר סמכא כמובן) שהוא מאוחר משום שהוא
    נפוץ יותר.

    לדוגמא ספרי ותלמוד בבלי. עדיף ברוב המקרים לציין לתלמוד (או לשתיהם - ספרי...
    הובא בשבת... וכיו"ב) אלא אם יש עדיפות עניינית לספרי.

    לגבי תלמוד ירושלמי כלל לא בטוח שזמינות הירושלמי עולה על הספרי אז חזרנו לכלל
    שקדמון עדיף.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 20:40

    אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש תנאים אז המקור
    הוא התנאים ולא הירושלמי
    ואם הירושלמי למד מדרשה אחרת אז מציינים שניהם
    כל זה כשרוצים לציין את מקור הדין
    למשל
    ופוסק הרמב"ם כך וכך ומקור הדברים בספרי והוזכר דבר זה / ונפסק כן בירושלמי
    כלאים פרק ז הלכה ד'

    אבל כשמציינים משהו של הלכה למעשה, או תקציר הלכות
    שם לא מעניין מקור ראשוני אלא מי בפועל מביא את הדבר ומאין לכותב את הדבר הזה
    [ולא מנין לש"ס לסוגיא לרמב"ם ושו"ע דבר זה]
    ושם מביאים מקור אחרוני ונפוץ, שם חשובה הנפיצות והשכיחות,
    למשל:
    פסקי זרעים, תורת זרעים השלם כלאי בגדים עמוד 789

    להביא ירושלמי כשצריך מקור ראשוני
    זה פאדיחה
    אבל להביא בבלי אינו פאדיחה
    כי בבלי הוא מקור שהוא נחשב תמיד מקור ראשוני
    גם כשהמקור הוא בתוספתא
    לציין מלבד התלמוד בבלי גם מקור ראשוני יותר
    זה יותר בספרים מאד מקצועיים שמסכמים את ההלכה מראשיתה

    לסבר את האוזן
    זה כמו לכתוב
    אסור לאכול בשר בחלב שנאמר לא תבשל ודרשו [חולין קל"ד] ללמוד מזה איסור אכילה
    לא צריך לציין ומקור הגמרא בספרי
    כי תלמוד בבלי הוא מקור בפ"ע
    אבל ירושלמי לא
    כי אם אתה מביא ירושלמי ז"א שלא מצאת מקור קדום יותר לענין

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 20:40

    אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש תנאים אז המקור
    הוא התנאים ולא הירושלמי
    ואם הירושלמי למד מדרשה אחרת אז מציינים שניהם
    כל זה כשרוצים לציין את מקור הדין
    למשל
    ופוסק הרמב"ם כך וכך ומקור הדברים בספרי והוזכר דבר זה / ונפסק כן בירושלמי
    כלאים פרק ז הלכה ד'

    אבל כשמציינים משהו של הלכה למעשה, או תקציר הלכות
    שם לא מעניין מקור ראשוני אלא מי בפועל מביא את הדבר ומאין לכותב את הדבר הזה
    [ולא מנין לש"ס לסוגיא לרמב"ם ושו"ע דבר זה]
    ושם מביאים מקור אחרוני ונפוץ, שם חשובה הנפיצות והשכיחות,
    למשל:
    פסקי זרעים, תורת זרעים השלם כלאי בגדים עמוד 789

    להביא ירושלמי כשצריך מקור ראשוני
    זה פאדיחה
    אבל להביא בבלי אינו פאדיחה
    כי בבלי הוא מקור שהוא נחשב תמיד מקור ראשוני
    גם כשהמקור הוא בתוספתא
    לציין מלבד התלמוד בבלי גם מקור ראשוני יותר
    זה יותר בספרים מאד מקצועיים שמסכמים את ההלכה מראשיתה

    לסבר את האוזן
    זה כמו לכתוב
    אסור לאכול בשר בחלב שנאמר לא תבשל ודרשו [חולין קל"ד] ללמוד מזה איסור אכילה
    לא צריך לציין ומקור הגמרא בספרי
    כי תלמוד בבלי הוא מקור בפ"ע
    אבל ירושלמי לא
    כי אם אתה מביא ירושלמי ז"א שלא מצאת מקור קדום יותר לענין

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 22:27

    לגבי מה שכתבו: "אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש
    תנאים אז המקור הוא התנאים ולא הירושלמי".
    לא נראה כן לענ"ד, אלא דאם יש למשל מדרש רבה ובבלי, אז מציינים לבבלי שהוא
    הספר היותר נפוץ. וכדברי מעשה הכתב.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 22:27

    לגבי מה שכתבו: "אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש
    תנאים אז המקור הוא התנאים ולא הירושלמי".
    לא נראה כן לענ"ד, אלא דאם יש למשל מדרש רבה ובבלי, אז מציינים לבבלי שהוא
    הספר היותר נפוץ. וכדברי מעשה הכתב.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 23:36

    תודה רבה לכולכם

    מאת: [email protected]

    --

  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 14:59 מישהו שלח לי באישי (כנראה בטעות) עי' בסידורו הל' ת"ב ד"ב ח"ו אט"ז, ונדפס בקינות של והגית עמ' קצג מאת: ש. ס.
  • מחפש מקור מהגר"ח או מהגרי"ז

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 23:45 נעזרתי על ידי א' החברים. יישר כח.
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 10:49 ואוו.. אני יודע שזה התחבר מליקוט של פתקים שכתב לעצמו בהזדמנויות שונות. אין ספק שאת כל הסקופים מוצאים שם מאת: [email protected] קבצים מצורפים: נימוקי אוח - על אשל אברהם.pdf
  • מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 13:42 תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נז עמוד ב אמר רב הונא: המקיף את הקטן - הרי הוא חייב. א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא: ודידך מאן מגלח להון? אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה. כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא. מאת: [email protected]
  • איזה מקור יותר חזק, ספרי או ירושלמי?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:20 ספרי. בברכה מרובה. יוסף מיכאל יוסקוביץ 0548496207 מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי היסטוריה וספרים נוספים.* ב-יום שני, 16 בדצמבר 2024 בשעה 18:51:07 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה: --
  • מישהו יודע מקור לזה? איזה רבי אמר זאת

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2024 00:13 הרמב"ם כתב (הל' חנוכה ג ג) שימי חנוכה קבעו לשמחה והלל, שצריכים להיות בשמחה ולגמור את ההלל. וראיתי דבר נפלא מאחד מאדמו"רי גור, שהקשה מהיכן לוקח הרמב"ם שצריכים להיות ב'שמחה' אכן כתוב הלל אבל לא שמחה, ואומר הגערער רבי שזאת לא צריכים להגיד, כי בזה שיודעים שיכולים לומר הלל והודיה לה', ממילא פורץ שמחה אצל כל אחד בעצמו ואי"צ לומר זאת. --
  • "הודיה" לה' או "הודאה" לה'? איך נכון יותר לכתוב?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2024 23:56 אני כותב על נושא של הודיה להשם איך נכון ומקובל יותר לכתוב הודאה או הודיה [והאם זה משנה אם זה בתור כותרת למאמר, או חלק מהמאמר] יישר כח. --
  • מה מקור לזה שהנשמה מתפשט יותר על ידי שמחה?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2024 10:38 מה מקור לזה שהנשמה מתפשט יותר על ידי שמחה?

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים