דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור

2024
6 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47

    ייש"כ על הדברים.

    מאת: [email protected]

  • חיפוש מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2024 14:10 אתה צודק, צריך לראות את הענין שמשפט זה נכתב שם.
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 23:49 להקבלה בין תקופות בחיי האדם (עיבור, עוה"ז, עוה"ב) לעולמות אב"י. הוא רוצה לומר שהיציאה ממעי אימו היא עלייה, ואח"כ עלייה לעוה"ב. טוען שכך מבואר בתורת הקבלה. לצערי הרב אין לי חלק בנסתרות, אבל האם מישהו מכיר מקור לזה?
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 07:40 האם יש מקור שיש ענין מיוחד לכתוב ספר תורה על מי שנפטר ולא השאיר זרע של קיימא??
  • מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 19:05 יחזקאל פרק כג' פסוק כ'
  • מחפש מקור

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2024 17:27 תודה רבה - זה בדיוק מה שחיפשתי ייש"כ גדול לכל הרבנים החשובים העוסקים בתורה וחסד יום נפלא משה רייך
  • בקשת מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 12:56 נראה שאין בזוהר נוסח מדוייק זה, אף שמצוטט כן בהרבה ספרים. וראיתי שבד"כ מציינים בזה לתקוני זוהר תקון י' דף כה ע"ב: "ומצוה בלא דחילו ורחימו לא יכילת לסלקא ולמיקם קדם י"ה".
  • בקשת מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2024 16:09 ראה נקודות הכסף קא סעיף ב (וחלק בזה על הט"ז שם)
  • חיפוש מקור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2024 23:20 יישר כח גדול לכלל המשיבים עזרתם לי רבות, שכרכם מן השמים.