דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איזה מקור יותר חזק, ספרי או ירושלמי?

2024
6 5 28 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 18:50

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 18:50

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:20

    לכאורה ספרי הוא יותר קדמון, רוב הברייתות המובאות בש"ס בבלי או ירושלמי
    העוסקות בדרשות הלכה מן הפסוק הם או ממכילתא/ספרא/ספרי.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:20

    לכאורה ספרי הוא יותר קדמון, רוב הברייתות המובאות בש"ס בבלי או ירושלמי
    העוסקות בדרשות הלכה מן הפסוק הם או ממכילתא/ספרא/ספרי.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:57

    בגדול הספרי יותר קדמון אך בעניין מקורות בעריכה יש להביא בחשבון גם את תפוצת
    הספר כך שיכול להיווצר מצב שנעדיף מקור (בר סמכא כמובן) שהוא מאוחר משום שהוא
    נפוץ יותר.

    לדוגמא ספרי ותלמוד בבלי. עדיף ברוב המקרים לציין לתלמוד (או לשתיהם - ספרי...
    הובא בשבת... וכיו"ב) אלא אם יש עדיפות עניינית לספרי.

    לגבי תלמוד ירושלמי כלל לא בטוח שזמינות הירושלמי עולה על הספרי אז חזרנו לכלל
    שקדמון עדיף.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 19:57

    בגדול הספרי יותר קדמון אך בעניין מקורות בעריכה יש להביא בחשבון גם את תפוצת
    הספר כך שיכול להיווצר מצב שנעדיף מקור (בר סמכא כמובן) שהוא מאוחר משום שהוא
    נפוץ יותר.

    לדוגמא ספרי ותלמוד בבלי. עדיף ברוב המקרים לציין לתלמוד (או לשתיהם - ספרי...
    הובא בשבת... וכיו"ב) אלא אם יש עדיפות עניינית לספרי.

    לגבי תלמוד ירושלמי כלל לא בטוח שזמינות הירושלמי עולה על הספרי אז חזרנו לכלל
    שקדמון עדיף.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 20:40

    אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש תנאים אז המקור
    הוא התנאים ולא הירושלמי
    ואם הירושלמי למד מדרשה אחרת אז מציינים שניהם
    כל זה כשרוצים לציין את מקור הדין
    למשל
    ופוסק הרמב"ם כך וכך ומקור הדברים בספרי והוזכר דבר זה / ונפסק כן בירושלמי
    כלאים פרק ז הלכה ד'

    אבל כשמציינים משהו של הלכה למעשה, או תקציר הלכות
    שם לא מעניין מקור ראשוני אלא מי בפועל מביא את הדבר ומאין לכותב את הדבר הזה
    [ולא מנין לש"ס לסוגיא לרמב"ם ושו"ע דבר זה]
    ושם מביאים מקור אחרוני ונפוץ, שם חשובה הנפיצות והשכיחות,
    למשל:
    פסקי זרעים, תורת זרעים השלם כלאי בגדים עמוד 789

    להביא ירושלמי כשצריך מקור ראשוני
    זה פאדיחה
    אבל להביא בבלי אינו פאדיחה
    כי בבלי הוא מקור שהוא נחשב תמיד מקור ראשוני
    גם כשהמקור הוא בתוספתא
    לציין מלבד התלמוד בבלי גם מקור ראשוני יותר
    זה יותר בספרים מאד מקצועיים שמסכמים את ההלכה מראשיתה

    לסבר את האוזן
    זה כמו לכתוב
    אסור לאכול בשר בחלב שנאמר לא תבשל ודרשו [חולין קל"ד] ללמוד מזה איסור אכילה
    לא צריך לציין ומקור הגמרא בספרי
    כי תלמוד בבלי הוא מקור בפ"ע
    אבל ירושלמי לא
    כי אם אתה מביא ירושלמי ז"א שלא מצאת מקור קדום יותר לענין

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 20:40

    אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש תנאים אז המקור
    הוא התנאים ולא הירושלמי
    ואם הירושלמי למד מדרשה אחרת אז מציינים שניהם
    כל זה כשרוצים לציין את מקור הדין
    למשל
    ופוסק הרמב"ם כך וכך ומקור הדברים בספרי והוזכר דבר זה / ונפסק כן בירושלמי
    כלאים פרק ז הלכה ד'

    אבל כשמציינים משהו של הלכה למעשה, או תקציר הלכות
    שם לא מעניין מקור ראשוני אלא מי בפועל מביא את הדבר ומאין לכותב את הדבר הזה
    [ולא מנין לש"ס לסוגיא לרמב"ם ושו"ע דבר זה]
    ושם מביאים מקור אחרוני ונפוץ, שם חשובה הנפיצות והשכיחות,
    למשל:
    פסקי זרעים, תורת זרעים השלם כלאי בגדים עמוד 789

    להביא ירושלמי כשצריך מקור ראשוני
    זה פאדיחה
    אבל להביא בבלי אינו פאדיחה
    כי בבלי הוא מקור שהוא נחשב תמיד מקור ראשוני
    גם כשהמקור הוא בתוספתא
    לציין מלבד התלמוד בבלי גם מקור ראשוני יותר
    זה יותר בספרים מאד מקצועיים שמסכמים את ההלכה מראשיתה

    לסבר את האוזן
    זה כמו לכתוב
    אסור לאכול בשר בחלב שנאמר לא תבשל ודרשו [חולין קל"ד] ללמוד מזה איסור אכילה
    לא צריך לציין ומקור הגמרא בספרי
    כי תלמוד בבלי הוא מקור בפ"ע
    אבל ירושלמי לא
    כי אם אתה מביא ירושלמי ז"א שלא מצאת מקור קדום יותר לענין

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 22:27

    לגבי מה שכתבו: "אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש
    תנאים אז המקור הוא התנאים ולא הירושלמי".
    לא נראה כן לענ"ד, אלא דאם יש למשל מדרש רבה ובבלי, אז מציינים לבבלי שהוא
    הספר היותר נפוץ. וכדברי מעשה הכתב.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 22:27

    לגבי מה שכתבו: "אם יש ספרי לא מציינים ירושלמי, כי ירושלמי הוא אמוראים וכשיש
    תנאים אז המקור הוא התנאים ולא הירושלמי".
    לא נראה כן לענ"ד, אלא דאם יש למשל מדרש רבה ובבלי, אז מציינים לבבלי שהוא
    הספר היותר נפוץ. וכדברי מעשה הכתב.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 23:36

    תודה רבה לכולכם

    מאת: [email protected]

    --

  • מי יודע פשר דבר או מקור כלשהו

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    37 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/02/2024 14:51 מאת: [email protected] קבצים מצורפים: צילום מסך 2024-02-28 144558.png 188747_27.jpg 146552_107.jpg
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/03/2024 23:19 35 בתלוש = שווה ערך ל-50 בלי תלוש. בגלל כל התוספות וקופות גמל וכו'
  • מה יותר נעים: בודדת או בודדה ?

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    28 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 21:34 תלוי בהקשר. מאת: [email protected]
  • מקור לחשש הקפדה של פרי או כלי

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2024 12:04 מחפש מקור או ענין שאם נטל פרי לברך לא יטול אחרת משום חשש הקפדה של פרי הראשון. וכמו”כ אם נטל כלי בידיו לא יקח אחר יי”כ גדול
  • מחפש מקור מהגר"ח או מהגרי"ז

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 20:10 שאף המצוות שנראות כשכליות, הם מובנות בשכלינו רק מכח התורה.
  • מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 20:49 בבקשה. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: שו''ת שרגא המאיר ח''ה סי' ק''ו.PDF
  • "הודיה" לה' או "הודאה" לה'? איך נכון יותר לכתוב?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2024 23:56 אני כותב על נושא של הודיה להשם איך נכון ומקובל יותר לכתוב הודאה או הודיה [והאם זה משנה אם זה בתור כותרת למאמר, או חלק מהמאמר] יישר כח. --
  • ?Re: "הודיה" לה' או "הודאה" לה'? איך נכון יותר לכתוב?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    18 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 16:17 יישר כח, אכן בשרשור הראשון מחקתי אותו כי הוא היה צריך תיקון וא"א לתקן לאחר שפורסם ההודעה, אז מחקתי וכתבתי חדש. אבל תוך כדח המחיקה כבר הספיקו להגיב שם.. ב-יום ראשון, 29 בדצמבר 2024 בשעה 16:02:54 UTC+2, ע נר כתב/ה: --

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים