דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור

2024
6 4 26 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47

    ייש"כ על הדברים.

    מאת: [email protected]

  • חיפוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2024 13:17 בנתיבות שלום ח"א מאמר האמונה מתחיל 'האמונה - שירת החיים של יהודי' אולי שם תמצא מבוקשך. מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 10:49 ואוו.. אני יודע שזה התחבר מליקוט של פתקים שכתב לעצמו בהזדמנויות שונות. אין ספק שאת כל הסקופים מוצאים שם מאת: [email protected] קבצים מצורפים: נימוקי אוח - על אשל אברהם.pdf
  • מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    37 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:57 בוודאי הדברים נכונים לגבי הגאון בעל אשל אברהם - אבל האם יש לזה מקור במנחת יצחק? יום נפלא משה רייך
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 17:57 תודה
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:04 כמו שכתוב [ ??? ] מה נאה אילן זה ומה יפה פריו כמו שכתוב (קהלת ז, א) "טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הִוָּלְדוֹ" אצלנו הלשון מופיע במשנה לגבי המפסיק ממשנתו, יש מקום שמופיע בתור שבח לאדם [חיפשתי בתענית במעשה של אילן אילן במה אברכך' ולא ראיתי את הלשון הזה
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 16:15 שלום וברכה, אודה למי שיוכל להפנות אותי למקור על המשפט הבא: יש ברבותינו שדרשו על הפסוק (תהלים קיט, קסד) "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ", שארבעת המינים עצמם כוללים שבעה פריטים – לולב, אתרוג, שלושה בדי הדס ושני בדי ערבה, ביחד שבע.
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    26 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 00:09 ינו גם דברי האור החיים הק' - דברים נפלאים שמות מו ז עוד צריך לדעת למה הפסיק בין בניו ובני בניו לבין בנותיו ובנות בניו וכל זרעו בתיבת אתו, ולא הספיק במה שאמר לבסוף הביא אתו מצרימה. אכן כוונת הכתוב הוא שבא להודיע כי יש הפרש בין בני יעקב בירידתם למצרים כי יש מהם שבאו ברצונם לקבל גזירת מלך בלב שלם ויש מהם שהיו חוככים להתעכב מרדת לכור הברזל, וציינם הכתוב מי ומי ההולכים לפרוע שטר חוב הגלות מרצונם, ואמר בניו ובני בניו אתו פירוש אלו לא הוצרך להביאם הוא אלא הם מעצמם באו אתו בדומה לו, ואחר כך סדר אותם שלא באו מרצונם עד שהוצרך יעקב להורידם בעל כרחם, והוא אומרו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו פירוש בני בני בניו אלו הביא אתו מצרימה פירוש הוא הביאם לא לרצונם באו. וראיתי לתת לב לדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"א) שאמרו שכל זמן שאחד מיורדי מצרים קיים לא התחיל השעבוד דכתיב (שמות א') וימת יוסף וגו' וכל הדור ההוא פירוש שירדו מצרים אז התחיל השעבוד, כי אולי שזה היה להם לתשלום קבלת גזירת מלך ברצון פקע מהם השעבוד כי סמא דיסורי קבולי. והעד הנאמן לזה גם כן כי יוכבד וסרח בת אשר היו מיורדי מצרים (ב"ר פ' צ"ד) ובימיהם היה השעבוד, והטעם הוא לצד שהביאם יעקב ולא מרצונם, ועיין בדברי הזוהר (ויקהל קצח א) בפירוש פסוק אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה': יום נפלא משה רייך
  • בירור מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2024 14:29 הערה: משתמע מהדברים שהמעשה היה בזמן מלחמת העולם השניה, אך באותה העת היו נוסעים באוניות ולא במטוסים, ולכן נראה שהתרחש בתקופה מאוחרת יותר מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים