שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'
2024
39
פוסטים
15
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 15:40
היו כאן כמה שהזכירו את הנושא אז החלטתי אני להרים את הכפפה.
שאלה שלדעתי מעסיקה את ציבור העורכים. מה והאם יש דרך להיות עורך יותר מקצועי
על ידי למידת כללים מסוימים או טיפים וכדומה, או שזה רק הנסיון והזמן עם
מגוון פרוייקטים מסוגים שונים עושה את העורך מקצועי יותר.לדעתי זה מאד יתרום לכולם שעורכים עם נסיון רב יכתבו כאן את הרגשתם ואת דעתם
בנושא.יישר כח.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 15:40
היו כאן כמה שהזכירו את הנושא אז החלטתי אני להרים את הכפפה.
שאלה שלדעתי מעסיקה את ציבור העורכים. מה והאם יש דרך להיות עורך יותר מקצועי
על ידי למידת כללים מסוימים או טיפים וכדומה, או שזה רק הנסיון והזמן עם
מגוון פרוייקטים מסוגים שונים עושה את העורך מקצועי יותר.לדעתי זה מאד יתרום לכולם שעורכים עם נסיון רב יכתבו כאן את הרגשתם ואת דעתם
בנושא.יישר כח.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 16:59
אני מסכים לכל מה שכתב ר' אליהו עבוד.
בנוסף, עבור טיפים ושיטות להקלה על המלאכה, לקרוא חומרים עם עצות. יש כמה וכמה
ליקוטים כאלו.
וכל הזמן להיות פתוח לשמוע עוד מאחרים.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 16:59
אני מסכים לכל מה שכתב ר' אליהו עבוד.
בנוסף, עבור טיפים ושיטות להקלה על המלאכה, לקרוא חומרים עם עצות. יש כמה וכמה
ליקוטים כאלו.
וכל הזמן להיות פתוח לשמוע עוד מאחרים.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 17:26
יש ליקוט מדהים עם הסברים ודגומאות בשפה בהירה מאוד. קוראים לזה ספר "הפליא
עצה" ובו כללים, הדרכות ועצות לכתיבה ועריכה, ביניהם סודות מקצועיים ממכוני
ההו"ל המובילים. כל הכללים באים בשפה בהירה וקולחת ובחרוזים.
עד סוף חנוכה יתאפשר לקנות בפורמט דיגיטלי ב-20 ש"ח בלבד.אחד מחברי הקבוצה שרכש את הספר כתב לי כך:
*יישר כח על הספר הנפלא! *מזמן לא נתקלתי בספר כל כך מעשי, שמנגיש את הדברים
בצורה בהירה ופשוטה כל כך.
חובה לכל עורך תורני!הרב חיים סופר, אחד מחברי הקבוצה שרכש את הספר, שלח לי:
נסיון צברתי
קורסים שמעתי
עצות שָׂבַעתִּי
ביקורות הוּעַרתִּי.
דפים מילאו
חידושים גילו
זמני בילו
שעותי כילו.
ופתאום כאילו
החווירו והֶאֱפִילוּ
ולא הועילו
חצי אפילו.
הזמן אבוד
לעומת העיבוד
של הרב עבוד
לו כל הכבוד.
כל עמוד
כתוב חמוד
מדרך הלימוד
ועד עריכה ועימוד.
ספר חרוזים
במאת האחוזים
משפטים מושחזים
ברמזים עליזים.
השראה משאירה
של ניגון ושירה
וגם מעשירה
בכתיבה ישרה.
אם לרגע דימיתי
כמעט התפתיתי
שסתם אני פתי
ולא יושבח עטי.
נוכחתי לראות
שכל ההוראות
כה מאירות
ונקלטות במהירות.
וגם מבוארות
בהערות מאירות
דוגמאות בהירות
והברקות זוהרות.
הרב ישראל מאיר כהן שלח:
התחלתי לקרוא בספר "מלמעלה"
אך איכשהו נשאבתי הלאה
כי הספר אינו על דא ועל הא
אלא מרתק ומיוחד ממש על רמה.ייש"כ
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 17:26
יש ליקוט מדהים עם הסברים ודגומאות בשפה בהירה מאוד. קוראים לזה ספר "הפליא
עצה" ובו כללים, הדרכות ועצות לכתיבה ועריכה, ביניהם סודות מקצועיים ממכוני
ההו"ל המובילים. כל הכללים באים בשפה בהירה וקולחת ובחרוזים.
עד סוף חנוכה יתאפשר לקנות בפורמט דיגיטלי ב-20 ש"ח בלבד.אחד מחברי הקבוצה שרכש את הספר כתב לי כך:
*יישר כח על הספר הנפלא! *מזמן לא נתקלתי בספר כל כך מעשי, שמנגיש את הדברים
בצורה בהירה ופשוטה כל כך.
חובה לכל עורך תורני!הרב חיים סופר, אחד מחברי הקבוצה שרכש את הספר, שלח לי:
נסיון צברתי
קורסים שמעתי
עצות שָׂבַעתִּי
ביקורות הוּעַרתִּי.
דפים מילאו
חידושים גילו
זמני בילו
שעותי כילו.
ופתאום כאילו
החווירו והֶאֱפִילוּ
ולא הועילו
חצי אפילו.
הזמן אבוד
לעומת העיבוד
של הרב עבוד
לו כל הכבוד.
כל עמוד
כתוב חמוד
מדרך הלימוד
ועד עריכה ועימוד.
ספר חרוזים
במאת האחוזים
משפטים מושחזים
ברמזים עליזים.
השראה משאירה
של ניגון ושירה
וגם מעשירה
בכתיבה ישרה.
אם לרגע דימיתי
כמעט התפתיתי
שסתם אני פתי
ולא יושבח עטי.
נוכחתי לראות
שכל ההוראות
כה מאירות
ונקלטות במהירות.
וגם מבוארות
בהערות מאירות
דוגמאות בהירות
והברקות זוהרות.
הרב ישראל מאיר כהן שלח:
התחלתי לקרוא בספר "מלמעלה"
אך איכשהו נשאבתי הלאה
כי הספר אינו על דא ועל הא
אלא מרתק ומיוחד ממש על רמה.ייש"כ
מאת: [email protected]
--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:43
אני ארשום את מה שאני חושב:
לדעתי צריך לחלק את מה שקשור למקצועיות ולאיכות של כל עורך לשני חלקים - החלק
של הכישרון והגישה והחלק הנרכש.לגבי כישרון, אין ספק שיש עורכים מוכשרים יותר ופחות ושיש כאלו עם יכולות שאין
לאחרים, כמו יכולת ביטוי בכתב ברמה גבוהה, עין חדה לזהות טעויות כתיב וכו'
וכו'. בגדול, כשרון הוא מתנת שמים שמי שאין לו את זה אין לו את זה, אבל אני כן
חושב שיש דברים בתחום הזה שאפשר לפתח, בעיקר בגיל צעיר אם מתעסקים הרבה עם
כתיבה (בתקופת הישיבה בעיקר) וקריאת ספרים (בתקופה הצעירה יותר וגם אח"כ), כך
שהרבה פעמים עורכים מוצלחים הם גם כאלו שפתחו בצעירותם את החוש והיכולת הזו,
מלבד הכשרון הבסיסי שקבלו משמים. בעניין הזה אפשר כמובן להתפלל ואין דבר שלא
יכול להשתנות ע"י תפילה.לגבי יכולות נרכשות, יש את התחום של הנסיון שנרכש עם השנים ככל שעובדים בעריכה
גם בלי מאמץ מיוחד. אבל אני מציע לנסות להתמקצע באופן אקטיבי, כך שתוך כדי
העבודה נקדיש תשומת לב ונעשה מאמצים מיוחדים כדי לפתח יכולות מסוימת, לא תמיד
זה קל, אבל אני חושב שזה משתלם, כמו התעמלות בחדר כושר. אני אתן כמה דוגמאות
שאני מכיר ואני מקווה שהרבנים הגאונים והמנוסים ממני כאן בפורום יוסיפו משלהם:כדאי להשקיע מאמצים מיוחדים כדי ש'המוצר' שאנחנו מספקים יהיה 'פיקס' גם במובן
של טעויות כתיב ולשון וגם במובן של נוסח. כשאדם קורא 'שטיקל' בספר, אם שטף
הקריאה נעצר לו אפילו פעם אחת בעקבות טעות כתיב או ניסוח לא ברור, או מבנה לא
נכון של משפט, האיכות של העריכה נופלת לא ברמה אחת אלא בכמה וכמה רמות. זה כמו
סכין של שחיטה אם יש אפילו פגימה קטנה הסכין פסולה, או אם תרצו, כמו קטע
מוזיקלי שאם יש בו אפילו חריקה קטנה כל הרושם וההנאה ממנו נפגמים. כשמנהל של
מכון או מישהו עם טעם בעריכה בוחן דוגמה של עבודה שעשיתם הרושם שתעשו אם הקטע
יהיה 'פיקס' לא יסולא בפז, תמיד יהיו דברים שהוא לא יאהב או שהוא יחשוב שהם לא
נכונים אבל הוא ירגיש שהכתיבה זורמת ונכונה מההתחלה ועד הסוף.מה זה אומר למעשה? אני מרגיש, שלפעמים תוך כדי עריכה/כתיבה העין תופסת איזה
משהו שלא נשמע טוב, זו תחושה אינטואיטיבית ולא תמיד אפשר להבין מה בדיוק
מפריע, מה שקורה, שהרבה פעמים אנחנו עוברים על הקטע שוב ומשכנעים את עצמנו
שהכל בסדר ושאין כאן שום בעיה. אני מציע לא לזלזל בתחושה הראשונית ואם הכתיבה
לא זרמה לכם טוב במבט ראשון, תשבו ותנסחו את הקטע מחדש, לאט לאט אתם תתרגלו לא
להזניח דברים כאלו וכך להפיק מוצר ברמה גבוהה הרבה יותר.באותו סגנון יש לגבי הבנה של קטע, לא תמיד אנחנו מסוגלים להיכנס לעובי הקורה
של סוגיא מסוימת וכך אנחנו סומכים על עצמנו שהבנו את העניין פחות או יותר, ואז
מגיע קטע מסויים, שהראש שלנו שולח לנו איתותים שמשהו שם לא בסדר ושכדאי לבדוק
שם בפנים, וכאן שוב, הנפש הבהמית העצלנית מנסה 'למרוח' את זה ולשכנע אותנו
שאין שום בעיה ושכדאי להמשיך הלאה, אבל אם רוצים לספק מוצר מושלם, צריך
להתגבר, לפתוח את המקור בפנים ולראות אם יש בעיה, ואם צריך, לנסח מחדש, לשנות
וכו' בהתאם לסגנון העבודה ולדעת הלקוח.אותו דבר לגבי מראי מקומות, שוב, העצלנות שלנו משכנעת אותנו שלא כל דבר צריך
מקור ושמשהו מסויים שהמחבר כתב לא צריך לטרוח כדי לציין את המקור המדוייק (או
כי זה כל כך ידוע או כי ממש קשה למצוא לזה מקור), ושוב, אם רוצים להוציא מתחת
היד מוצר מושלם, צריך להתרגל לכתוב מראי מקומות מפורטים ומדוייקים (בדרך כלל
כדאי לבדוק כל מראה מקום שהמחבר ציין, הרבה פעמים יש טעויות, אבל אולי כדאי
לשאול מראש את הלקוח אם הוא רוצה שנשקיע בזה זמן), לפי שיטת ציון עקבית.ועוד עצה שנוגעת לעניין הזה של המאבק בין העצלות והרצון להתקדם ולסיים את
הפרויקט לצורך לייצר מוצר מושלם, הרבה פעמים יש דברים שאנחנו מסתפקים או לא
יודעים מה לעשות בהם, זה נוגע לכל אחת מהדוגמאות שהבאתי לעיל - אם זה משהו
בניסוח שלא נראה לנו ואנחנו לא מצליחים לשים את האצבע על הנקודה, אם זה משהו
שלא מנוסח טוב ואנחנו מתקשים למצוא ניסוח חלופי הולם, אם זו שאלה בדקדוק או
בהיסטוריה או בנוגע לאיך מקובל לציין לספר פלוני או למדרש אלמוני, או מראה
מקום שלא הצלחנו למצוא או סיפור טוב שיכול להשלים את כל המאמר אבל אנחנו לא
מצליחים להעלות משהו בראש - בכל המקרים הללו ובהרבה מקרים אחרים דומים, הדחף
האימפולסיבי שלנו הוא להעלים את הבעיה ולשכנע את עצמנו שהכל בסדר וששום דבר לא
יקרה אם לא נתעכב על זה, אבל שוב, אנחנו רוצים להתמקצע, להחכים ולרכוש ידע
ונסיון, אז פשוט נשאל מישהו שאולי כן יוכל למצוא את הפתרון, וכאן הקבוצה הזו
היא פתרון פנטסטי, כמעט לכל בעייה ימצא כאן פתרון, יש כאן ת"ח ובקיאים בנגלה
ובנסתר, בתולדות חכמי הונגריה גליציה וארם צובא, מומחים בדקדוק ודוברי שפות
רבות מהודו ועד כוש, כל מה שצריך זה לא להזניח שום דבר וכך להתרגל ולרכוש את
היכולת להוציא מוצר מושלם.סוף דבר, עם מאמץ ותשומת לב, נוכל להעצים את הניסיון שאנחנו רוכשים עם הזמן
ולהפוך לעורכים הרבה יותר טובים, הרבה יותר מדוייקים וממילא – הרבה יותר
מבוקשים והרבה יותר יקרים.בהצלחה לכולם!
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:43
אני ארשום את מה שאני חושב:
לדעתי צריך לחלק את מה שקשור למקצועיות ולאיכות של כל עורך לשני חלקים - החלק
של הכישרון והגישה והחלק הנרכש.לגבי כישרון, אין ספק שיש עורכים מוכשרים יותר ופחות ושיש כאלו עם יכולות שאין
לאחרים, כמו יכולת ביטוי בכתב ברמה גבוהה, עין חדה לזהות טעויות כתיב וכו'
וכו'. בגדול, כשרון הוא מתנת שמים שמי שאין לו את זה אין לו את זה, אבל אני כן
חושב שיש דברים בתחום הזה שאפשר לפתח, בעיקר בגיל צעיר אם מתעסקים הרבה עם
כתיבה (בתקופת הישיבה בעיקר) וקריאת ספרים (בתקופה הצעירה יותר וגם אח"כ), כך
שהרבה פעמים עורכים מוצלחים הם גם כאלו שפתחו בצעירותם את החוש והיכולת הזו,
מלבד הכשרון הבסיסי שקבלו משמים. בעניין הזה אפשר כמובן להתפלל ואין דבר שלא
יכול להשתנות ע"י תפילה.לגבי יכולות נרכשות, יש את התחום של הנסיון שנרכש עם השנים ככל שעובדים בעריכה
גם בלי מאמץ מיוחד. אבל אני מציע לנסות להתמקצע באופן אקטיבי, כך שתוך כדי
העבודה נקדיש תשומת לב ונעשה מאמצים מיוחדים כדי לפתח יכולות מסוימת, לא תמיד
זה קל, אבל אני חושב שזה משתלם, כמו התעמלות בחדר כושר. אני אתן כמה דוגמאות
שאני מכיר ואני מקווה שהרבנים הגאונים והמנוסים ממני כאן בפורום יוסיפו משלהם:כדאי להשקיע מאמצים מיוחדים כדי ש'המוצר' שאנחנו מספקים יהיה 'פיקס' גם במובן
של טעויות כתיב ולשון וגם במובן של נוסח. כשאדם קורא 'שטיקל' בספר, אם שטף
הקריאה נעצר לו אפילו פעם אחת בעקבות טעות כתיב או ניסוח לא ברור, או מבנה לא
נכון של משפט, האיכות של העריכה נופלת לא ברמה אחת אלא בכמה וכמה רמות. זה כמו
סכין של שחיטה אם יש אפילו פגימה קטנה הסכין פסולה, או אם תרצו, כמו קטע
מוזיקלי שאם יש בו אפילו חריקה קטנה כל הרושם וההנאה ממנו נפגמים. כשמנהל של
מכון או מישהו עם טעם בעריכה בוחן דוגמה של עבודה שעשיתם הרושם שתעשו אם הקטע
יהיה 'פיקס' לא יסולא בפז, תמיד יהיו דברים שהוא לא יאהב או שהוא יחשוב שהם לא
נכונים אבל הוא ירגיש שהכתיבה זורמת ונכונה מההתחלה ועד הסוף.מה זה אומר למעשה? אני מרגיש, שלפעמים תוך כדי עריכה/כתיבה העין תופסת איזה
משהו שלא נשמע טוב, זו תחושה אינטואיטיבית ולא תמיד אפשר להבין מה בדיוק
מפריע, מה שקורה, שהרבה פעמים אנחנו עוברים על הקטע שוב ומשכנעים את עצמנו
שהכל בסדר ושאין כאן שום בעיה. אני מציע לא לזלזל בתחושה הראשונית ואם הכתיבה
לא זרמה לכם טוב במבט ראשון, תשבו ותנסחו את הקטע מחדש, לאט לאט אתם תתרגלו לא
להזניח דברים כאלו וכך להפיק מוצר ברמה גבוהה הרבה יותר.באותו סגנון יש לגבי הבנה של קטע, לא תמיד אנחנו מסוגלים להיכנס לעובי הקורה
של סוגיא מסוימת וכך אנחנו סומכים על עצמנו שהבנו את העניין פחות או יותר, ואז
מגיע קטע מסויים, שהראש שלנו שולח לנו איתותים שמשהו שם לא בסדר ושכדאי לבדוק
שם בפנים, וכאן שוב, הנפש הבהמית העצלנית מנסה 'למרוח' את זה ולשכנע אותנו
שאין שום בעיה ושכדאי להמשיך הלאה, אבל אם רוצים לספק מוצר מושלם, צריך
להתגבר, לפתוח את המקור בפנים ולראות אם יש בעיה, ואם צריך, לנסח מחדש, לשנות
וכו' בהתאם לסגנון העבודה ולדעת הלקוח.אותו דבר לגבי מראי מקומות, שוב, העצלנות שלנו משכנעת אותנו שלא כל דבר צריך
מקור ושמשהו מסויים שהמחבר כתב לא צריך לטרוח כדי לציין את המקור המדוייק (או
כי זה כל כך ידוע או כי ממש קשה למצוא לזה מקור), ושוב, אם רוצים להוציא מתחת
היד מוצר מושלם, צריך להתרגל לכתוב מראי מקומות מפורטים ומדוייקים (בדרך כלל
כדאי לבדוק כל מראה מקום שהמחבר ציין, הרבה פעמים יש טעויות, אבל אולי כדאי
לשאול מראש את הלקוח אם הוא רוצה שנשקיע בזה זמן), לפי שיטת ציון עקבית.ועוד עצה שנוגעת לעניין הזה של המאבק בין העצלות והרצון להתקדם ולסיים את
הפרויקט לצורך לייצר מוצר מושלם, הרבה פעמים יש דברים שאנחנו מסתפקים או לא
יודעים מה לעשות בהם, זה נוגע לכל אחת מהדוגמאות שהבאתי לעיל - אם זה משהו
בניסוח שלא נראה לנו ואנחנו לא מצליחים לשים את האצבע על הנקודה, אם זה משהו
שלא מנוסח טוב ואנחנו מתקשים למצוא ניסוח חלופי הולם, אם זו שאלה בדקדוק או
בהיסטוריה או בנוגע לאיך מקובל לציין לספר פלוני או למדרש אלמוני, או מראה
מקום שלא הצלחנו למצוא או סיפור טוב שיכול להשלים את כל המאמר אבל אנחנו לא
מצליחים להעלות משהו בראש - בכל המקרים הללו ובהרבה מקרים אחרים דומים, הדחף
האימפולסיבי שלנו הוא להעלים את הבעיה ולשכנע את עצמנו שהכל בסדר וששום דבר לא
יקרה אם לא נתעכב על זה, אבל שוב, אנחנו רוצים להתמקצע, להחכים ולרכוש ידע
ונסיון, אז פשוט נשאל מישהו שאולי כן יוכל למצוא את הפתרון, וכאן הקבוצה הזו
היא פתרון פנטסטי, כמעט לכל בעייה ימצא כאן פתרון, יש כאן ת"ח ובקיאים בנגלה
ובנסתר, בתולדות חכמי הונגריה גליציה וארם צובא, מומחים בדקדוק ודוברי שפות
רבות מהודו ועד כוש, כל מה שצריך זה לא להזניח שום דבר וכך להתרגל ולרכוש את
היכולת להוציא מוצר מושלם.סוף דבר, עם מאמץ ותשומת לב, נוכל להעצים את הניסיון שאנחנו רוכשים עם הזמן
ולהפוך לעורכים הרבה יותר טובים, הרבה יותר מדוייקים וממילא – הרבה יותר
מבוקשים והרבה יותר יקרים.בהצלחה לכולם!
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:55
השנקל שלי (גם מתוך עבודה מול עורכים אחרים) -
אין מה ללמוד. זה לא משהו שלומדים כלל. להפך - ללמוד זה רק עוד יותר מעושה
יש רק שני דברים -
*חוש *(כישרון, דייקנות, שימת לב לפרטים, יצריתיות, אומנות)
*ניסיון *(לימוד צורות התנסחות שונות, משלבים שונים, צבירת ידע על כללי תחביר
וכתיב, על מושגים ביהדות, על עניינים טכניים שימושיים, וכן ידע כללי בכללותו)--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:55
השנקל שלי (גם מתוך עבודה מול עורכים אחרים) -
אין מה ללמוד. זה לא משהו שלומדים כלל. להפך - ללמוד זה רק עוד יותר מעושה
יש רק שני דברים -
*חוש *(כישרון, דייקנות, שימת לב לפרטים, יצריתיות, אומנות)
*ניסיון *(לימוד צורות התנסחות שונות, משלבים שונים, צבירת ידע על כללי תחביר
וכתיב, על מושגים ביהדות, על עניינים טכניים שימושיים, וכן ידע כללי בכללותו)--
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 01:23
במחילת כת"ר.
יש *המון *מה ללמוד מכל כיוון אפשרי.
ולעניות דעתי אף מי ש'אין לו את זה' יכול ללמוד הרבה, וכמו בהרבה מתחומי
האומנויות השונים
וכמובן, היה על זה דיון נרחב בעבר הרחוק.
(@ע נר [email protected] לא שכחתי..)מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 01:23
במחילת כת"ר.
יש *המון *מה ללמוד מכל כיוון אפשרי.
ולעניות דעתי אף מי ש'אין לו את זה' יכול ללמוד הרבה, וכמו בהרבה מתחומי
האומנויות השונים
וכמובן, היה על זה דיון נרחב בעבר הרחוק.
(@ע נר [email protected] לא שכחתי..)מאת: [email protected]
--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 09:52
"...ללמדו אומנות" (קידושין ל ע"ב)
לעצם העניין אסביר כי אכן ניתן ללמוד 'אומנות' ולפתח יכולות ורגישויות
אומנותיות 'כפשוטו' (כגון אוזן מוסיקאלית וכיו"ב) רק שדבר שבא בקלות למי שחנן
אותו ה' מלכתחילה בכשרון אמנותי יבוא לרוכש ע"י עמל ויגיעה רבה, כך שאפשר
שמדובר בהשתדלות יתירה וכדברי הר' רוט.הדבר בדוק ומנוסה!
ובדידי הוה עובדא (לא בתחום העריכה).
וכבר אמרו (אודה למי שיביא לי את המקור הראשון) 'אין לך דבר העומד בכח הרצון'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 09:52
"...ללמדו אומנות" (קידושין ל ע"ב)
לעצם העניין אסביר כי אכן ניתן ללמוד 'אומנות' ולפתח יכולות ורגישויות
אומנותיות 'כפשוטו' (כגון אוזן מוסיקאלית וכיו"ב) רק שדבר שבא בקלות למי שחנן
אותו ה' מלכתחילה בכשרון אמנותי יבוא לרוכש ע"י עמל ויגיעה רבה, כך שאפשר
שמדובר בהשתדלות יתירה וכדברי הר' רוט.הדבר בדוק ומנוסה!
ובדידי הוה עובדא (לא בתחום העריכה).
וכבר אמרו (אודה למי שיביא לי את המקור הראשון) 'אין לך דבר העומד בכח הרצון'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 16:14
יש לי ויכוח ישן וארוך עם חבר שהוא עורך ותיק, אם ניתן ללמוד את מקצוע העריכה
תורנית ולהיות מקצועי מספיק.
הוא טוען בתוקף שודאי ניתן ללמוד את זה. ואני טוען שמי שלא מרגיש בצורה
אוטומטית טעויות כתיב או ניסוח כשהוא קורא באופן אקראי איזה מאמר או שיעור
וכדומה, יעשה טובה לנו קוראי הספרים ושלא יכנס לתחום....--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 16:14
יש לי ויכוח ישן וארוך עם חבר שהוא עורך ותיק, אם ניתן ללמוד את מקצוע העריכה
תורנית ולהיות מקצועי מספיק.
הוא טוען בתוקף שודאי ניתן ללמוד את זה. ואני טוען שמי שלא מרגיש בצורה
אוטומטית טעויות כתיב או ניסוח כשהוא קורא באופן אקראי איזה מאמר או שיעור
וכדומה, יעשה טובה לנו קוראי הספרים ושלא יכנס לתחום....--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:54
גם בתחום הניסוח כל עוד לא מדובר בקושי הנובע דיסלקציה, כל כותב בעל מנת משכל
ממוצעת ומעלה יכול לפתח לשון לימודים נעימה ויפה, העולה על שולחן מלכים, כמו
כן יש כללים רבים שמשדרגים את הכתיבה וודאי שכללים אלו ניתן ללמידה.שוב מי שנחן בלשון יפה מטבעו לא יצטרך לעבור כברת דרך ארוכה כל כך, אבל גם
כותב ללא כשרון יכול להגיע להישגים משביעי רצון בתחום הכתיבה.והשומע ישמע וכו'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:28
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי
ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות
זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים
[ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו
גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה* חייב *להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון
אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.מאת: [email protected]
--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות