שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'
2024
39
פוסטים
15
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:43
אני ארשום את מה שאני חושב:
לדעתי צריך לחלק את מה שקשור למקצועיות ולאיכות של כל עורך לשני חלקים - החלק
של הכישרון והגישה והחלק הנרכש.לגבי כישרון, אין ספק שיש עורכים מוכשרים יותר ופחות ושיש כאלו עם יכולות שאין
לאחרים, כמו יכולת ביטוי בכתב ברמה גבוהה, עין חדה לזהות טעויות כתיב וכו'
וכו'. בגדול, כשרון הוא מתנת שמים שמי שאין לו את זה אין לו את זה, אבל אני כן
חושב שיש דברים בתחום הזה שאפשר לפתח, בעיקר בגיל צעיר אם מתעסקים הרבה עם
כתיבה (בתקופת הישיבה בעיקר) וקריאת ספרים (בתקופה הצעירה יותר וגם אח"כ), כך
שהרבה פעמים עורכים מוצלחים הם גם כאלו שפתחו בצעירותם את החוש והיכולת הזו,
מלבד הכשרון הבסיסי שקבלו משמים. בעניין הזה אפשר כמובן להתפלל ואין דבר שלא
יכול להשתנות ע"י תפילה.לגבי יכולות נרכשות, יש את התחום של הנסיון שנרכש עם השנים ככל שעובדים בעריכה
גם בלי מאמץ מיוחד. אבל אני מציע לנסות להתמקצע באופן אקטיבי, כך שתוך כדי
העבודה נקדיש תשומת לב ונעשה מאמצים מיוחדים כדי לפתח יכולות מסוימת, לא תמיד
זה קל, אבל אני חושב שזה משתלם, כמו התעמלות בחדר כושר. אני אתן כמה דוגמאות
שאני מכיר ואני מקווה שהרבנים הגאונים והמנוסים ממני כאן בפורום יוסיפו משלהם:כדאי להשקיע מאמצים מיוחדים כדי ש'המוצר' שאנחנו מספקים יהיה 'פיקס' גם במובן
של טעויות כתיב ולשון וגם במובן של נוסח. כשאדם קורא 'שטיקל' בספר, אם שטף
הקריאה נעצר לו אפילו פעם אחת בעקבות טעות כתיב או ניסוח לא ברור, או מבנה לא
נכון של משפט, האיכות של העריכה נופלת לא ברמה אחת אלא בכמה וכמה רמות. זה כמו
סכין של שחיטה אם יש אפילו פגימה קטנה הסכין פסולה, או אם תרצו, כמו קטע
מוזיקלי שאם יש בו אפילו חריקה קטנה כל הרושם וההנאה ממנו נפגמים. כשמנהל של
מכון או מישהו עם טעם בעריכה בוחן דוגמה של עבודה שעשיתם הרושם שתעשו אם הקטע
יהיה 'פיקס' לא יסולא בפז, תמיד יהיו דברים שהוא לא יאהב או שהוא יחשוב שהם לא
נכונים אבל הוא ירגיש שהכתיבה זורמת ונכונה מההתחלה ועד הסוף.מה זה אומר למעשה? אני מרגיש, שלפעמים תוך כדי עריכה/כתיבה העין תופסת איזה
משהו שלא נשמע טוב, זו תחושה אינטואיטיבית ולא תמיד אפשר להבין מה בדיוק
מפריע, מה שקורה, שהרבה פעמים אנחנו עוברים על הקטע שוב ומשכנעים את עצמנו
שהכל בסדר ושאין כאן שום בעיה. אני מציע לא לזלזל בתחושה הראשונית ואם הכתיבה
לא זרמה לכם טוב במבט ראשון, תשבו ותנסחו את הקטע מחדש, לאט לאט אתם תתרגלו לא
להזניח דברים כאלו וכך להפיק מוצר ברמה גבוהה הרבה יותר.באותו סגנון יש לגבי הבנה של קטע, לא תמיד אנחנו מסוגלים להיכנס לעובי הקורה
של סוגיא מסוימת וכך אנחנו סומכים על עצמנו שהבנו את העניין פחות או יותר, ואז
מגיע קטע מסויים, שהראש שלנו שולח לנו איתותים שמשהו שם לא בסדר ושכדאי לבדוק
שם בפנים, וכאן שוב, הנפש הבהמית העצלנית מנסה 'למרוח' את זה ולשכנע אותנו
שאין שום בעיה ושכדאי להמשיך הלאה, אבל אם רוצים לספק מוצר מושלם, צריך
להתגבר, לפתוח את המקור בפנים ולראות אם יש בעיה, ואם צריך, לנסח מחדש, לשנות
וכו' בהתאם לסגנון העבודה ולדעת הלקוח.אותו דבר לגבי מראי מקומות, שוב, העצלנות שלנו משכנעת אותנו שלא כל דבר צריך
מקור ושמשהו מסויים שהמחבר כתב לא צריך לטרוח כדי לציין את המקור המדוייק (או
כי זה כל כך ידוע או כי ממש קשה למצוא לזה מקור), ושוב, אם רוצים להוציא מתחת
היד מוצר מושלם, צריך להתרגל לכתוב מראי מקומות מפורטים ומדוייקים (בדרך כלל
כדאי לבדוק כל מראה מקום שהמחבר ציין, הרבה פעמים יש טעויות, אבל אולי כדאי
לשאול מראש את הלקוח אם הוא רוצה שנשקיע בזה זמן), לפי שיטת ציון עקבית.ועוד עצה שנוגעת לעניין הזה של המאבק בין העצלות והרצון להתקדם ולסיים את
הפרויקט לצורך לייצר מוצר מושלם, הרבה פעמים יש דברים שאנחנו מסתפקים או לא
יודעים מה לעשות בהם, זה נוגע לכל אחת מהדוגמאות שהבאתי לעיל - אם זה משהו
בניסוח שלא נראה לנו ואנחנו לא מצליחים לשים את האצבע על הנקודה, אם זה משהו
שלא מנוסח טוב ואנחנו מתקשים למצוא ניסוח חלופי הולם, אם זו שאלה בדקדוק או
בהיסטוריה או בנוגע לאיך מקובל לציין לספר פלוני או למדרש אלמוני, או מראה
מקום שלא הצלחנו למצוא או סיפור טוב שיכול להשלים את כל המאמר אבל אנחנו לא
מצליחים להעלות משהו בראש - בכל המקרים הללו ובהרבה מקרים אחרים דומים, הדחף
האימפולסיבי שלנו הוא להעלים את הבעיה ולשכנע את עצמנו שהכל בסדר וששום דבר לא
יקרה אם לא נתעכב על זה, אבל שוב, אנחנו רוצים להתמקצע, להחכים ולרכוש ידע
ונסיון, אז פשוט נשאל מישהו שאולי כן יוכל למצוא את הפתרון, וכאן הקבוצה הזו
היא פתרון פנטסטי, כמעט לכל בעייה ימצא כאן פתרון, יש כאן ת"ח ובקיאים בנגלה
ובנסתר, בתולדות חכמי הונגריה גליציה וארם צובא, מומחים בדקדוק ודוברי שפות
רבות מהודו ועד כוש, כל מה שצריך זה לא להזניח שום דבר וכך להתרגל ולרכוש את
היכולת להוציא מוצר מושלם.סוף דבר, עם מאמץ ותשומת לב, נוכל להעצים את הניסיון שאנחנו רוכשים עם הזמן
ולהפוך לעורכים הרבה יותר טובים, הרבה יותר מדוייקים וממילא – הרבה יותר
מבוקשים והרבה יותר יקרים.בהצלחה לכולם!
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:55
השנקל שלי (גם מתוך עבודה מול עורכים אחרים) -
אין מה ללמוד. זה לא משהו שלומדים כלל. להפך - ללמוד זה רק עוד יותר מעושה
יש רק שני דברים -
*חוש *(כישרון, דייקנות, שימת לב לפרטים, יצריתיות, אומנות)
*ניסיון *(לימוד צורות התנסחות שונות, משלבים שונים, צבירת ידע על כללי תחביר
וכתיב, על מושגים ביהדות, על עניינים טכניים שימושיים, וכן ידע כללי בכללותו)--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:55
השנקל שלי (גם מתוך עבודה מול עורכים אחרים) -
אין מה ללמוד. זה לא משהו שלומדים כלל. להפך - ללמוד זה רק עוד יותר מעושה
יש רק שני דברים -
*חוש *(כישרון, דייקנות, שימת לב לפרטים, יצריתיות, אומנות)
*ניסיון *(לימוד צורות התנסחות שונות, משלבים שונים, צבירת ידע על כללי תחביר
וכתיב, על מושגים ביהדות, על עניינים טכניים שימושיים, וכן ידע כללי בכללותו)--
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 01:23
במחילת כת"ר.
יש *המון *מה ללמוד מכל כיוון אפשרי.
ולעניות דעתי אף מי ש'אין לו את זה' יכול ללמוד הרבה, וכמו בהרבה מתחומי
האומנויות השונים
וכמובן, היה על זה דיון נרחב בעבר הרחוק.
(@ע נר [email protected] לא שכחתי..)מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 01:23
במחילת כת"ר.
יש *המון *מה ללמוד מכל כיוון אפשרי.
ולעניות דעתי אף מי ש'אין לו את זה' יכול ללמוד הרבה, וכמו בהרבה מתחומי
האומנויות השונים
וכמובן, היה על זה דיון נרחב בעבר הרחוק.
(@ע נר [email protected] לא שכחתי..)מאת: [email protected]
--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 09:52
"...ללמדו אומנות" (קידושין ל ע"ב)
לעצם העניין אסביר כי אכן ניתן ללמוד 'אומנות' ולפתח יכולות ורגישויות
אומנותיות 'כפשוטו' (כגון אוזן מוסיקאלית וכיו"ב) רק שדבר שבא בקלות למי שחנן
אותו ה' מלכתחילה בכשרון אמנותי יבוא לרוכש ע"י עמל ויגיעה רבה, כך שאפשר
שמדובר בהשתדלות יתירה וכדברי הר' רוט.הדבר בדוק ומנוסה!
ובדידי הוה עובדא (לא בתחום העריכה).
וכבר אמרו (אודה למי שיביא לי את המקור הראשון) 'אין לך דבר העומד בכח הרצון'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 09:52
"...ללמדו אומנות" (קידושין ל ע"ב)
לעצם העניין אסביר כי אכן ניתן ללמוד 'אומנות' ולפתח יכולות ורגישויות
אומנותיות 'כפשוטו' (כגון אוזן מוסיקאלית וכיו"ב) רק שדבר שבא בקלות למי שחנן
אותו ה' מלכתחילה בכשרון אמנותי יבוא לרוכש ע"י עמל ויגיעה רבה, כך שאפשר
שמדובר בהשתדלות יתירה וכדברי הר' רוט.הדבר בדוק ומנוסה!
ובדידי הוה עובדא (לא בתחום העריכה).
וכבר אמרו (אודה למי שיביא לי את המקור הראשון) 'אין לך דבר העומד בכח הרצון'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 16:14
יש לי ויכוח ישן וארוך עם חבר שהוא עורך ותיק, אם ניתן ללמוד את מקצוע העריכה
תורנית ולהיות מקצועי מספיק.
הוא טוען בתוקף שודאי ניתן ללמוד את זה. ואני טוען שמי שלא מרגיש בצורה
אוטומטית טעויות כתיב או ניסוח כשהוא קורא באופן אקראי איזה מאמר או שיעור
וכדומה, יעשה טובה לנו קוראי הספרים ושלא יכנס לתחום....--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 16:14
יש לי ויכוח ישן וארוך עם חבר שהוא עורך ותיק, אם ניתן ללמוד את מקצוע העריכה
תורנית ולהיות מקצועי מספיק.
הוא טוען בתוקף שודאי ניתן ללמוד את זה. ואני טוען שמי שלא מרגיש בצורה
אוטומטית טעויות כתיב או ניסוח כשהוא קורא באופן אקראי איזה מאמר או שיעור
וכדומה, יעשה טובה לנו קוראי הספרים ושלא יכנס לתחום....--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:54
גם בתחום הניסוח כל עוד לא מדובר בקושי הנובע דיסלקציה, כל כותב בעל מנת משכל
ממוצעת ומעלה יכול לפתח לשון לימודים נעימה ויפה, העולה על שולחן מלכים, כמו
כן יש כללים רבים שמשדרגים את הכתיבה וודאי שכללים אלו ניתן ללמידה.שוב מי שנחן בלשון יפה מטבעו לא יצטרך לעבור כברת דרך ארוכה כל כך, אבל גם
כותב ללא כשרון יכול להגיע להישגים משביעי רצון בתחום הכתיבה.והשומע ישמע וכו'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:28
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי
ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות
זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים
[ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו
גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה* חייב *להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון
אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:28
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי
ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות
זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים
[ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו
גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה* חייב *להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון
אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:02
התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:03
התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:12
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?[משא"כ ניגון, אם אני לא מבין בזה - אמשיך לשמוע וליהנות, ואם אני כן מבין -
מקסימום אפסיק לשמוע את השירים שלו].--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:12
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?[משא"כ ניגון, אם אני לא מבין בזה - אמשיך לשמוע וליהנות, ואם אני כן מבין -
מקסימום אפסיק לשמוע את השירים שלו].--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:03
התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 18:05
הצרימה היא לא רק לאניני הטעם, רוב האנשים מרגישים שהנוסח בעייתי ולא זורם, אבל לא יודעים היכן הבעיה ואיך לתקן. ולכן קהל היעד לעורכים הדייקנים הוא הרבה יותר רחב ממה שתואר כאן.
למעשה במקרים רבים טעויות הדקדוק גורמות גם לקושי מובהק בהבנה, כשלא ברור למה זה מתייחס ואיך המשפט ממשיך, וכן שימוש במילים חוזרות ומיותרות שמייגע את הקורא, לכן בעיני בלא שום ספק שספר ערוך היטב יעורר התפעלות כמעט אצל כל קורא, גם אם לא יוכל לשים את היד מה גרם לנעימות הקריאה.
לאחרונה ערכתי ספר לאברך אמריקאי שכתב בסגנון שהצריך תיקונים רבים מאוד. הוא עצמו מאוד התפעל מהתוצאה, גם לו זה הרבה יותר זורם ומובן (חוץ מכמה וכמה מילים שאמר לי שהוא פשוט לא מבין, ומתברר שהן או מלים מודרניות שכתבתי בלא שים לב, או מילים תנכיות וכדו' שאינן בשימוש נרחב בספרות התורנית, ובלשון המודרנית הוכנסו לשימוש רחב יותר), והוא יצא מגדרו משמחה. וזה מלבד הכותרות, ששם ישנו כר נרחב לכשרונו של העורך, לתמצת את המסר שבקטע במילים ספורות, ושזה באמת יכול לעשות שינוי משמעותי באיכות הספר, כאשר העין נמשכת לכותרות המעניינות (עניין זה שייך כמובן רק לסוג מסויים של ספרים).
ועם העורך לומד גם כיצד לנסח מחדש משפטים מפותלים, אעפ"י שאין בהם שום שגיאה, באופן שהקורא מתמקד מייד בנקודת החידוש בלי לנסות להתבונן מה רוצים לומר לו כאן, וגם להשתמש בביטויים קולעים שמחזקים את המסר ומעוררים את הרגש (גם בחומר עיוני ניתן לנסח באופן שתודגש היטב עוצמת הקושיא והחידוש בתירוץ, ומאידך להוריד התבטאויות מוגזמות שלא מתאימות לעוצמת הדברים), בזה בלי ספק שכ"א יבחין בהבדל.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ישראל מאיר כהן
Sent: 26 Dec 2024 2:03 PM
מאת: To: יחיאל
מאת: Cc: אברהם הורוביץ [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יחידה ליחדך [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app Gmail
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית, יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה, אינה יכולה להלמד בשום קורס.
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים [ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה חייב להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.
כשרון פענוח כתב יד פעמים רבות צריך לזה הבנת דבר מתוך דבר ומרחב חשיבה יצירתית.
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח כת"י")....
תגידו לי, להיות סופר כן אפשר ללמוד? (לפי כמויות הספרים שיוצאים כל יום ניתן להניח שכן, אבל תשאלו את המו"ל אילו ספרים נמכרים בכמויות ואלו מעלים אבק במחסנים).
אני הקטן אוחז שגם מי שלא מרגיש בצורה אוטומטית טעויות ניסוח וכיוצ"ב יכול ללמוד את המקצוע, אלא שלהיות עורך מקצועי עם ניסוח יפה ושפה עשירה, זהו בדרך כלל רק למי שנולד כך.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 18:05
הצרימה היא לא רק לאניני הטעם, רוב האנשים מרגישים שהנוסח בעייתי ולא זורם, אבל לא יודעים היכן הבעיה ואיך לתקן. ולכן קהל היעד לעורכים הדייקנים הוא הרבה יותר רחב ממה שתואר כאן.
למעשה במקרים רבים טעויות הדקדוק גורמות גם לקושי מובהק בהבנה, כשלא ברור למה זה מתייחס ואיך המשפט ממשיך, וכן שימוש במילים חוזרות ומיותרות שמייגע את הקורא, לכן בעיני בלא שום ספק שספר ערוך היטב יעורר התפעלות כמעט אצל כל קורא, גם אם לא יוכל לשים את היד מה גרם לנעימות הקריאה.
לאחרונה ערכתי ספר לאברך אמריקאי שכתב בסגנון שהצריך תיקונים רבים מאוד. הוא עצמו מאוד התפעל מהתוצאה, גם לו זה הרבה יותר זורם ומובן (חוץ מכמה וכמה מילים שאמר לי שהוא פשוט לא מבין, ומתברר שהן או מלים מודרניות שכתבתי בלא שים לב, או מילים תנכיות וכדו' שאינן בשימוש נרחב בספרות התורנית, ובלשון המודרנית הוכנסו לשימוש רחב יותר), והוא יצא מגדרו משמחה. וזה מלבד הכותרות, ששם ישנו כר נרחב לכשרונו של העורך, לתמצת את המסר שבקטע במילים ספורות, ושזה באמת יכול לעשות שינוי משמעותי באיכות הספר, כאשר העין נמשכת לכותרות המעניינות (עניין זה שייך כמובן רק לסוג מסויים של ספרים).
ועם העורך לומד גם כיצד לנסח מחדש משפטים מפותלים, אעפ"י שאין בהם שום שגיאה, באופן שהקורא מתמקד מייד בנקודת החידוש בלי לנסות להתבונן מה רוצים לומר לו כאן, וגם להשתמש בביטויים קולעים שמחזקים את המסר ומעוררים את הרגש (גם בחומר עיוני ניתן לנסח באופן שתודגש היטב עוצמת הקושיא והחידוש בתירוץ, ומאידך להוריד התבטאויות מוגזמות שלא מתאימות לעוצמת הדברים), בזה בלי ספק שכ"א יבחין בהבדל.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ישראל מאיר כהן
Sent: 26 Dec 2024 2:03 PM
מאת: To: יחיאל
מאת: Cc: אברהם הורוביץ [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יחידה ליחדך [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app Gmail
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית, יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה, אינה יכולה להלמד בשום קורס.
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים [ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה חייב להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.
כשרון פענוח כתב יד פעמים רבות צריך לזה הבנת דבר מתוך דבר ומרחב חשיבה יצירתית.
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח כת"י")....
תגידו לי, להיות סופר כן אפשר ללמוד? (לפי כמויות הספרים שיוצאים כל יום ניתן להניח שכן, אבל תשאלו את המו"ל אילו ספרים נמכרים בכמויות ואלו מעלים אבק במחסנים).
אני הקטן אוחז שגם מי שלא מרגיש בצורה אוטומטית טעויות ניסוח וכיוצ"ב יכול ללמוד את המקצוע, אלא שלהיות עורך מקצועי עם ניסוח יפה ושפה עשירה, זהו בדרך כלל רק למי שנולד כך.
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 20:41
אולי יש לחזק את הנקודה האחרונה, שכידוע כיום צריך יותר לשכנע את האנשים
לקרוא, משום ריבוי הספרים וכו', ובעיקר משום רמת הקשב שירדה פלאים, וצריך
שהקטעים יהיו קצרים וממוקדים ככל האפשר. אחרת, אם יקח הקורא לידיו את הספר,
והדברים יהיו יגעים אפילו קמעא בעיניו, או קצת ארוכים, או לא ממוקדים, באופן
שצריך להפעיל אפילו קצת מחשבה, יאמר לעצמו מה לי ולצרה הזו, יש עוד ספרים רבים
שאינם מצריכים יגיעה ו'בזבוז זמן' בעיניו (הרי ישנם כאלו שחושבים שגם להתייגע
להבין דף גמ' זה מיותר אחרי שיש שוטנשטיין, ולעמול בתוס' מיותר אחרי שיש אוצר
עיונים וכו', ורק מעיד קצת על מצב הקשב הכללי). ובזה מקומו של עורך מקצועי
ומנוסה, שיודע להיכנס לראש הקורא, להבין כיצד יקרא במרוצה, איך לעניין אותו
ולמשוך את עיניו לקרוא כמה שיותר, לגרום לו ליהנות מהבנין של התירוץ לעומת
הקושיא. ואת זה ודאי שלא כ"א יודע לעשות.--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות