ביאור משפט

[רזיאל פרדמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 15:43

לכאורה כוונתו שגוי הבא על בת ישראל - אפילו אשת איש - הולד כשר. ומכל מקום
איסור הביאה חמור שבישראל כה"ג גורם ממזרות.

מאת: [email protected]

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 17:38

אשמח אם מישהו יוכל לבאר לי משפט תמוה זה, מצרף צילום.
האיך יתכן שביאה הגורמת ממזרות, בכל זאת הולד יהיה כשר (בתוך הסוגריים בקטע
המצורף)?
[image: 157f8502-322b-4313-8220-cf37aa3cc29d.png]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:49

אז למה נקט נערה המאורסה, ולא אשת איש?

מאת: [email protected]

[למען אחי ורעי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:28

מסתבר כהרב פרידמן, ויש להוסיף לסוגיא ביבומת טז: ותוס' שם דיש שי' דגם
בגוי ועבד הבא על בת ישראל שייך ממזרות

מאת: [email protected]

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:16

שאלת הרב אליהו עבוד תקשה בכל מקרה

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:36

לכאורה הלחם שמים לא נקט אשת איש, כיון שביאת גוי כביאת בהמה, וא"כ אין הבדל
אם בא על רווקה או על אשת איש.
משא"כ לגבי מאורסה, מבואר בסנהדרין, שהגוי חייב מיתה. משמע שבזה החמירו בביאתו
להחשיבה כביאת אדם. ומשמע שהיה ראוי להחמיר שהוולד ממזר, ויתכן שע"פ פנימיות
נחשב ממזר, אך לא להלכה.

מאת: [email protected]

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:40

תודה רבה !
אולי תביא מקור, זה מאד יועיל לי

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:11

לא דייקתי כ"כ. מבואר בסנהדרין נז: שגוי שבא על אשת איש חייב מיתה. אבל אם בא
על מאורסה יש חומרה מיוחדת, שדנים אותו כמו שדנים יהודי: בסקילה.
ויתכן שכשם שהחמרנו לענין העונש כביאת יהודי, כך היה ראוי להחשיב הוולד כממזר
(כמו בביאת יהודי). ומ"מ להלכה הוולד כשר.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:34

אז למה נקט מאורסה ולא אשת איש?

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:12

אולי י"ל ע"פ המהרי"ק דבאשת איש מלבד המעילה בה' איכא נמי מעילה בבעלה, וכיון
שהנדון כאן הוא דאיש קודם לאשה, ממילא לא שייך לומר שימסרו אשת איש, שהרי
מסירת אשתו לזנות הוי מעילה בבעלה שהוא איש. משא"כ בנערה מאורסה ליכא מעילה
בבעלה כיון שעדיין לא נבעלה לו.

מאת: On Sun, Dec 11, 2022 at 5:35 PM אליהו עבוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:39

פשטות המשנה שגם כשמדובר באשת איש, האיש קודם.
וכעת מצאתי דבר נפלא. דברי היעב"ץ בספר בירת מגדל עוז:
[image: image.png]
כאן מפורש שימסרו אפילו אשת איש ולא את האיש.
אך כעת אין מובן, מדוע בלחם שמים נקט ארוסה ואילו הכא נקט אשת איש.
ואולי אה"נ החידוש הוא אף באשת איש, שהוו"א שלא ימסרוה, כי יש בזה חומרה ומיתת
בית דין. אמנם החידוש היותר גדול (ואת החידוש הפרטי הזה נקט בלחם שמים) הוא
שאיש קודם אפילו לארוסה, ואע"ג שבן נח נהרג עליה בסקילה כישראל, וממילא יש
מקום להחמיר שהוולד ממזר, כמו בביאת ישראל.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:28

ביאור נוסף: כוונת הלחם שמים, שאילו היה זה ברצון, היתה ממזרוּת.
ואוקימתא זו העמיד אליבא דהשיטות (תוס', רמב"ן) שגוי גורם לממזרוּת.
ומה שנקט ארוסה, אולי משום שבמציאות בד"כ גם הגויים נזהרים באשת איש, כפי
שמצינו באבימלך, אך אינם נזהרים בזכר ובארוסה (שלשיטתם היא רווקה).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:29

טעיתי בפרט מסוים. ממזרות אינה תלויה אם היה ברצון או באונס.

מאת: [email protected]

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:20

הרב אליהו,
תודה רבה לך על שהארת את עיני !
רק אוסיף לך
שאף היעב"ץ בספרו פנת אבן בוחן כתב שמדובר גם באשת איש, וכמו שהבאת
ייש"כ

מאת: [email protected]