דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור משפט

2022
14 5 59 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 17:38

    אשמח אם מישהו יוכל לבאר לי משפט תמוה זה, מצרף צילום.
    האיך יתכן שביאה הגורמת ממזרות, בכל זאת הולד יהיה כשר (בתוך הסוגריים בקטע
    המצורף)?
    [image: 157f8502-322b-4313-8220-cf37aa3cc29d.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 15:43

    לכאורה כוונתו שגוי הבא על בת ישראל - אפילו אשת איש - הולד כשר. ומכל מקום
    איסור הביאה חמור שבישראל כה"ג גורם ממזרות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:49

    אז למה נקט נערה המאורסה, ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 15:43

    לכאורה כוונתו שגוי הבא על בת ישראל - אפילו אשת איש - הולד כשר. ומכל מקום
    איסור הביאה חמור שבישראל כה"ג גורם ממזרות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:28

    מסתבר כהרב פרידמן, ויש להוסיף לסוגיא ביבומת טז: ותוס' שם דיש שי' דגם
    בגוי ועבד הבא על בת ישראל שייך ממזרות

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:49

    אז למה נקט נערה המאורסה, ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:16

    שאלת הרב אליהו עבוד תקשה בכל מקרה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:16

    שאלת הרב אליהו עבוד תקשה בכל מקרה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:36

    לכאורה הלחם שמים לא נקט אשת איש, כיון שביאת גוי כביאת בהמה, וא"כ אין הבדל
    אם בא על רווקה או על אשת איש.
    משא"כ לגבי מאורסה, מבואר בסנהדרין, שהגוי חייב מיתה. משמע שבזה החמירו בביאתו
    להחשיבה כביאת אדם. ומשמע שהיה ראוי להחמיר שהוולד ממזר, ויתכן שע"פ פנימיות
    נחשב ממזר, אך לא להלכה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:36

    לכאורה הלחם שמים לא נקט אשת איש, כיון שביאת גוי כביאת בהמה, וא"כ אין הבדל
    אם בא על רווקה או על אשת איש.
    משא"כ לגבי מאורסה, מבואר בסנהדרין, שהגוי חייב מיתה. משמע שבזה החמירו בביאתו
    להחשיבה כביאת אדם. ומשמע שהיה ראוי להחמיר שהוולד ממזר, ויתכן שע"פ פנימיות
    נחשב ממזר, אך לא להלכה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:40

    תודה רבה !
    אולי תביא מקור, זה מאד יועיל לי

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:40

    תודה רבה !
    אולי תביא מקור, זה מאד יועיל לי

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:11

    לא דייקתי כ"כ. מבואר בסנהדרין נז: שגוי שבא על אשת איש חייב מיתה. אבל אם בא
    על מאורסה יש חומרה מיוחדת, שדנים אותו כמו שדנים יהודי: בסקילה.
    ויתכן שכשם שהחמרנו לענין העונש כביאת יהודי, כך היה ראוי להחשיב הוולד כממזר
    (כמו בביאת יהודי). ומ"מ להלכה הוולד כשר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:28

    מסתבר כהרב פרידמן, ויש להוסיף לסוגיא ביבומת טז: ותוס' שם דיש שי' דגם
    בגוי ועבד הבא על בת ישראל שייך ממזרות

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:34

    אז למה נקט מאורסה ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:34

    אז למה נקט מאורסה ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:12

    אולי י"ל ע"פ המהרי"ק דבאשת איש מלבד המעילה בה' איכא נמי מעילה בבעלה, וכיון
    שהנדון כאן הוא דאיש קודם לאשה, ממילא לא שייך לומר שימסרו אשת איש, שהרי
    מסירת אשתו לזנות הוי מעילה בבעלה שהוא איש. משא"כ בנערה מאורסה ליכא מעילה
    בבעלה כיון שעדיין לא נבעלה לו.

    מאת: On Sun, Dec 11, 2022 at 5:35 PM אליהו עבוד

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:12

    אולי י"ל ע"פ המהרי"ק דבאשת איש מלבד המעילה בה' איכא נמי מעילה בבעלה, וכיון
    שהנדון כאן הוא דאיש קודם לאשה, ממילא לא שייך לומר שימסרו אשת איש, שהרי
    מסירת אשתו לזנות הוי מעילה בבעלה שהוא איש. משא"כ בנערה מאורסה ליכא מעילה
    בבעלה כיון שעדיין לא נבעלה לו.

    מאת: On Sun, Dec 11, 2022 at 5:35 PM אליהו עבוד

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:39

    פשטות המשנה שגם כשמדובר באשת איש, האיש קודם.
    וכעת מצאתי דבר נפלא. דברי היעב"ץ בספר בירת מגדל עוז:
    [image: image.png]
    כאן מפורש שימסרו אפילו אשת איש ולא את האיש.
    אך כעת אין מובן, מדוע בלחם שמים נקט ארוסה ואילו הכא נקט אשת איש.
    ואולי אה"נ החידוש הוא אף באשת איש, שהוו"א שלא ימסרוה, כי יש בזה חומרה ומיתת
    בית דין. אמנם החידוש היותר גדול (ואת החידוש הפרטי הזה נקט בלחם שמים) הוא
    שאיש קודם אפילו לארוסה, ואע"ג שבן נח נהרג עליה בסקילה כישראל, וממילא יש
    מקום להחמיר שהוולד ממזר, כמו בביאת ישראל.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:39

    פשטות המשנה שגם כשמדובר באשת איש, האיש קודם.
    וכעת מצאתי דבר נפלא. דברי היעב"ץ בספר בירת מגדל עוז:
    [image: image.png]
    כאן מפורש שימסרו אפילו אשת איש ולא את האיש.
    אך כעת אין מובן, מדוע בלחם שמים נקט ארוסה ואילו הכא נקט אשת איש.
    ואולי אה"נ החידוש הוא אף באשת איש, שהוו"א שלא ימסרוה, כי יש בזה חומרה ומיתת
    בית דין. אמנם החידוש היותר גדול (ואת החידוש הפרטי הזה נקט בלחם שמים) הוא
    שאיש קודם אפילו לארוסה, ואע"ג שבן נח נהרג עליה בסקילה כישראל, וממילא יש
    מקום להחמיר שהוולד ממזר, כמו בביאת ישראל.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:28

    ביאור נוסף: כוונת הלחם שמים, שאילו היה זה ברצון, היתה ממזרוּת.
    ואוקימתא זו העמיד אליבא דהשיטות (תוס', רמב"ן) שגוי גורם לממזרוּת.
    ומה שנקט ארוסה, אולי משום שבמציאות בד"כ גם הגויים נזהרים באשת איש, כפי
    שמצינו באבימלך, אך אינם נזהרים בזכר ובארוסה (שלשיטתם היא רווקה).

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:28

    ביאור נוסף: כוונת הלחם שמים, שאילו היה זה ברצון, היתה ממזרוּת.
    ואוקימתא זו העמיד אליבא דהשיטות (תוס', רמב"ן) שגוי גורם לממזרוּת.
    ומה שנקט ארוסה, אולי משום שבמציאות בד"כ גם הגויים נזהרים באשת איש, כפי
    שמצינו באבימלך, אך אינם נזהרים בזכר ובארוסה (שלשיטתם היא רווקה).

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:29

    טעיתי בפרט מסוים. ממזרות אינה תלויה אם היה ברצון או באונס.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:29

    טעיתי בפרט מסוים. ממזרות אינה תלויה אם היה ברצון או באונס.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:20

    הרב אליהו,
    תודה רבה לך על שהארת את עיני !
    רק אוסיף לך
    שאף היעב"ץ בספרו פנת אבן בוחן כתב שמדובר גם באשת איש, וכמו שהבאת
    ייש"כ

    מאת: [email protected]

  • ביאור לשון במ"ב

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    24 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 14:12 תודה !
  • שאלת ביאור

    2022 מקורות תורניים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 01:34 מבוא שערים, ויש גם דרך מבוא השמש.
  • ביאור מאמר ידוע

    2022 מקורות תורניים חסידות
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 23:21 זכורני שנפש החיים שער ג פרק ד מבאר זאת באריכות. ות"ד, שהתורה היא רצון ה', וה' הוא אחד, לכן הוא ורצונו זה דבר אחד. ולכן ישראל ע"י שנדבקים בהתורה, ממילא נדבקים ומאוחדים בה', והכל אחד.
  • ביאור קטע קצר

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 19:12 עץ חיים שער כ"ג פרק א', ו, ז, שער כ"ה פרק ו, שער ל"א פרק ג' ועוד
  • ביאור משפט בדברי היעב"ץ בלחם שמים

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    22 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2022 10:49 עיין באחורי תרעא על משנה זו אם גורסים רבי אלעזר או רבי אליעזר, ר"א הגדול או ר"א בן שמוע, ואולי כוונת היעב"ץ שזה רבי אליעזר בן הורקנוס - תלמיד ריב"ז (כמ"ש תוי"ט תמורה ג ג) ובצירף הסברא שלא מסתבר שר"ע המוזכר אח"כ יאמר על דברי תלמידו (ר"א) 'מודה' אני יצא לו להיעב"ץ שזה רשב"ן שהוא ג"כ תלמיד של ריב"ז. וכן ע"ש באחורי תרעא שאין רגילות להזכיר את רבי אליעזר אחר ר"ש.
  • משפט תקין או לא

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    7 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:41 לענ"ד להשמיט מאת: [email protected]
  • משפט תקין או לא

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:08 אי אפשר להוכיח מלשון תורה. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, כלומר סגנון הלשון בדורנו אינו תמיד כסגנון התורה. ויש לנקוט כלשון חכמים, כלומר בלשון הנהוגה באותו דור (כמוכח בחולין קלז: וע"ז נח:). ובימינו הלשון "אם כן איפוא" נשמעת כמסורבלת ושיש בה ייתור לשון.
  • ביאור משפט

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 14:21 מקור הביטוי הוא בעירובין צו ע"ב: "אמר רבי זירא לאהבה בריה: פוק תני להו לך אמור לחכמי הישיבה שהקשו על רבי אלעזר מדוע הכשיר במצא חוטין, שיש בידי ברייתא מפורשת כדבריו: המוצא תכלת בשוק - לשונות פסולין. חוטין מופסקין - כשרין. לפי שאין אדם טורח! אמר רבא: וכי משום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא - כיפי תלא ליה? וכי זה ששנה אהבה בן רבי זירא ברייתא זאת, הוא תלה עליה נזמים? כלומר, מה הועיל בשנותו הך ברייתא. והתנן במשנה להיפוך: במה דברים אמורים בחדשות, אבל בישנות פטור, הרי שאמרינן אדם טורח?". אם כן כוונת הלחם שמים היא, ששיטת הרמב"ם דחוקה מאוד. ואע"פ שהתיו"ט סבירא ליה כמותה (סלקא ליה כמותה = הבין והסיק כמותה), וקלסה ושיבחה, מ"מ שיטת הרמב"ם קשה, כפי שיראה המעיין בה. נ"ב בכל שאלה שכזאת, נא לשלוח את *כל *הקטע, על מנת להקל על מתן התשובה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים