דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור משפט

2022
14 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 15:43

    לכאורה כוונתו שגוי הבא על בת ישראל - אפילו אשת איש - הולד כשר. ומכל מקום
    איסור הביאה חמור שבישראל כה"ג גורם ממזרות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:49

    אז למה נקט נערה המאורסה, ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 15:43

    לכאורה כוונתו שגוי הבא על בת ישראל - אפילו אשת איש - הולד כשר. ומכל מקום
    איסור הביאה חמור שבישראל כה"ג גורם ממזרות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:28

    מסתבר כהרב פרידמן, ויש להוסיף לסוגיא ביבומת טז: ותוס' שם דיש שי' דגם
    בגוי ועבד הבא על בת ישראל שייך ממזרות

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:49

    אז למה נקט נערה המאורסה, ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:16

    שאלת הרב אליהו עבוד תקשה בכל מקרה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:16

    שאלת הרב אליהו עבוד תקשה בכל מקרה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:36

    לכאורה הלחם שמים לא נקט אשת איש, כיון שביאת גוי כביאת בהמה, וא"כ אין הבדל
    אם בא על רווקה או על אשת איש.
    משא"כ לגבי מאורסה, מבואר בסנהדרין, שהגוי חייב מיתה. משמע שבזה החמירו בביאתו
    להחשיבה כביאת אדם. ומשמע שהיה ראוי להחמיר שהוולד ממזר, ויתכן שע"פ פנימיות
    נחשב ממזר, אך לא להלכה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:36

    לכאורה הלחם שמים לא נקט אשת איש, כיון שביאת גוי כביאת בהמה, וא"כ אין הבדל
    אם בא על רווקה או על אשת איש.
    משא"כ לגבי מאורסה, מבואר בסנהדרין, שהגוי חייב מיתה. משמע שבזה החמירו בביאתו
    להחשיבה כביאת אדם. ומשמע שהיה ראוי להחמיר שהוולד ממזר, ויתכן שע"פ פנימיות
    נחשב ממזר, אך לא להלכה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:40

    תודה רבה !
    אולי תביא מקור, זה מאד יועיל לי

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:40

    תודה רבה !
    אולי תביא מקור, זה מאד יועיל לי

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:11

    לא דייקתי כ"כ. מבואר בסנהדרין נז: שגוי שבא על אשת איש חייב מיתה. אבל אם בא
    על מאורסה יש חומרה מיוחדת, שדנים אותו כמו שדנים יהודי: בסקילה.
    ויתכן שכשם שהחמרנו לענין העונש כביאת יהודי, כך היה ראוי להחשיב הוולד כממזר
    (כמו בביאת יהודי). ומ"מ להלכה הוולד כשר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:28

    מסתבר כהרב פרידמן, ויש להוסיף לסוגיא ביבומת טז: ותוס' שם דיש שי' דגם
    בגוי ועבד הבא על בת ישראל שייך ממזרות

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:34

    אז למה נקט מאורסה ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:34

    אז למה נקט מאורסה ולא אשת איש?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:12

    אולי י"ל ע"פ המהרי"ק דבאשת איש מלבד המעילה בה' איכא נמי מעילה בבעלה, וכיון
    שהנדון כאן הוא דאיש קודם לאשה, ממילא לא שייך לומר שימסרו אשת איש, שהרי
    מסירת אשתו לזנות הוי מעילה בבעלה שהוא איש. משא"כ בנערה מאורסה ליכא מעילה
    בבעלה כיון שעדיין לא נבעלה לו.

    מאת: On Sun, Dec 11, 2022 at 5:35 PM אליהו עבוד

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:12

    אולי י"ל ע"פ המהרי"ק דבאשת איש מלבד המעילה בה' איכא נמי מעילה בבעלה, וכיון
    שהנדון כאן הוא דאיש קודם לאשה, ממילא לא שייך לומר שימסרו אשת איש, שהרי
    מסירת אשתו לזנות הוי מעילה בבעלה שהוא איש. משא"כ בנערה מאורסה ליכא מעילה
    בבעלה כיון שעדיין לא נבעלה לו.

    מאת: On Sun, Dec 11, 2022 at 5:35 PM אליהו עבוד

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:39

    פשטות המשנה שגם כשמדובר באשת איש, האיש קודם.
    וכעת מצאתי דבר נפלא. דברי היעב"ץ בספר בירת מגדל עוז:
    [image: image.png]
    כאן מפורש שימסרו אפילו אשת איש ולא את האיש.
    אך כעת אין מובן, מדוע בלחם שמים נקט ארוסה ואילו הכא נקט אשת איש.
    ואולי אה"נ החידוש הוא אף באשת איש, שהוו"א שלא ימסרוה, כי יש בזה חומרה ומיתת
    בית דין. אמנם החידוש היותר גדול (ואת החידוש הפרטי הזה נקט בלחם שמים) הוא
    שאיש קודם אפילו לארוסה, ואע"ג שבן נח נהרג עליה בסקילה כישראל, וממילא יש
    מקום להחמיר שהוולד ממזר, כמו בביאת ישראל.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:39

    פשטות המשנה שגם כשמדובר באשת איש, האיש קודם.
    וכעת מצאתי דבר נפלא. דברי היעב"ץ בספר בירת מגדל עוז:
    [image: image.png]
    כאן מפורש שימסרו אפילו אשת איש ולא את האיש.
    אך כעת אין מובן, מדוע בלחם שמים נקט ארוסה ואילו הכא נקט אשת איש.
    ואולי אה"נ החידוש הוא אף באשת איש, שהוו"א שלא ימסרוה, כי יש בזה חומרה ומיתת
    בית דין. אמנם החידוש היותר גדול (ואת החידוש הפרטי הזה נקט בלחם שמים) הוא
    שאיש קודם אפילו לארוסה, ואע"ג שבן נח נהרג עליה בסקילה כישראל, וממילא יש
    מקום להחמיר שהוולד ממזר, כמו בביאת ישראל.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:28

    ביאור נוסף: כוונת הלחם שמים, שאילו היה זה ברצון, היתה ממזרוּת.
    ואוקימתא זו העמיד אליבא דהשיטות (תוס', רמב"ן) שגוי גורם לממזרוּת.
    ומה שנקט ארוסה, אולי משום שבמציאות בד"כ גם הגויים נזהרים באשת איש, כפי
    שמצינו באבימלך, אך אינם נזהרים בזכר ובארוסה (שלשיטתם היא רווקה).

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:28

    ביאור נוסף: כוונת הלחם שמים, שאילו היה זה ברצון, היתה ממזרוּת.
    ואוקימתא זו העמיד אליבא דהשיטות (תוס', רמב"ן) שגוי גורם לממזרוּת.
    ומה שנקט ארוסה, אולי משום שבמציאות בד"כ גם הגויים נזהרים באשת איש, כפי
    שמצינו באבימלך, אך אינם נזהרים בזכר ובארוסה (שלשיטתם היא רווקה).

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:29

    טעיתי בפרט מסוים. ממזרות אינה תלויה אם היה ברצון או באונס.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:29

    טעיתי בפרט מסוים. ממזרות אינה תלויה אם היה ברצון או באונס.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:20

    הרב אליהו,
    תודה רבה לך על שהארת את עיני !
    רק אוסיף לך
    שאף היעב"ץ בספרו פנת אבן בוחן כתב שמדובר גם באשת איש, וכמו שהבאת
    ייש"כ

    מאת: [email protected]

  • ביאור בכוונת תרומת הדשן

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2022 22:34 יישר כח לעונים. באמת התכונתי לפסקי הגאונים, המדובר בנוסח 'מוכח בתוספות ופסקי הגאונים...' כך שאין כונתו לתוס', אולי רא"ש ואו"ז כמש"כ הרב רוט, צריך לבדוק. אביטן מציין שם רי"ף רמב"ם רמב"ן ור"ן, ונראה שפשוט הביא כל הראשונים שכתבו כך כיון שלא ידע למה הכונה. אך הרמב"ן שם מסיים 'וכן כתבו הגאונים', והסתפקתי האם יתכן שמתכוין לזה או לא.
  • משפט מתוקן?

    2022
    24
    0 הצבעות
    24 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2022 19:14 אכן. הסיבה שבכ"ז פחות מתאים 'פיק ברכים' שהוא ביטוי מאוד נמלץ ואינו שכיח בכתיבה 'רגילה', משא"כ רפיון ידים. מאת: [email protected]
  • ביאור משולב

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 01:08 לאחרונה נכנסתי לפרוייקט שיש בו גם ביאור משולב. מאחר שאני חדש בעריכת ביאור משולב, למי שיש טיפים והצעות ייעול בעריכת הביאור ובאופן סידור הסגנונות בביאור משולב וכן באופן כללי יעזור לי עד מאוד. יישר כח! "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • משפט תקין או לא

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:41 לענ"ד להשמיט מאת: [email protected]
  • ייעוץ קל בסגנון משפט

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 16:16 יפה מאד. ייש"כ.
  • ביאור מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    K
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 19:01 אולי הכוונה לח"ד קיא' (אלף קפב) מאת: [email protected]
  • סגנון משפט

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 23:18 ההבדל שבין 'עזרה' ל'ישועה' מאת: [email protected]
  • ביאור משפט

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 14:21 מקור הביטוי הוא בעירובין צו ע"ב: "אמר רבי זירא לאהבה בריה: פוק תני להו לך אמור לחכמי הישיבה שהקשו על רבי אלעזר מדוע הכשיר במצא חוטין, שיש בידי ברייתא מפורשת כדבריו: המוצא תכלת בשוק - לשונות פסולין. חוטין מופסקין - כשרין. לפי שאין אדם טורח! אמר רבא: וכי משום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא - כיפי תלא ליה? וכי זה ששנה אהבה בן רבי זירא ברייתא זאת, הוא תלה עליה נזמים? כלומר, מה הועיל בשנותו הך ברייתא. והתנן במשנה להיפוך: במה דברים אמורים בחדשות, אבל בישנות פטור, הרי שאמרינן אדם טורח?". אם כן כוונת הלחם שמים היא, ששיטת הרמב"ם דחוקה מאוד. ואע"פ שהתיו"ט סבירא ליה כמותה (סלקא ליה כמותה = הבין והסיק כמותה), וקלסה ושיבחה, מ"מ שיטת הרמב"ם קשה, כפי שיראה המעיין בה. נ"ב בכל שאלה שכזאת, נא לשלוח את *כל *הקטע, על מנת להקל על מתן התשובה.