דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לדוברי אידיש - ביאור מילולי

2022
5 4 26 1
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    108 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2024 09:11 יש קבוצת עורכים באידיש, שם בטח ידעו.... https://groups.google.com/g/byyiddish ב-יום חמישי, 4 ביולי 2024 בשעה 17:10:51 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    38 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 00:06 בנאי / בנאות, רמאי / רמאות, קנאי / קַנָאות וכו'. משא"כ בדוגמאות האחרות.
  • תרגום אנגלית, בתודה

    2022 תרגום שפות
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    30 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 16:35 גוגל תרגם: 1 שחייה 2 פעילות ב-יום שלישי, 26 ביולי 2022 בשעה 16:30:50 UTC+3, s95044294 כתב/ה:
  • לשוה"ק

    2022 מקורות תורניים שפות
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    105 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2022 12:22 לר' דוד שליט"א מש"כ במדברי חז"ל אנו מוצאים פעמים רבות שהשתמשו בו' לסימן קמץ קטן. זאת מניין? אולי לא התכוונו להשתמש בו' לסימן קמץ קטן, אלא להחליף את הקמץ הקטן בחול"ם?
  • ביאור מאמר ידוע

    2022 מקורות תורניים חסידות
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 23:21 זכורני שנפש החיים שער ג פרק ד מבאר זאת באריכות. ות"ד, שהתורה היא רצון ה', וה' הוא אחד, לכן הוא ורצונו זה דבר אחד. ולכן ישראל ע"י שנדבקים בהתורה, ממילא נדבקים ומאוחדים בה', והכל אחד.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 09:33 אני עוסק בהלכ' סוכה וזקוק לביאור על הפרמ"ג. ספרי פרמ"ג המבואר ופרי הגן הינם רק על הלכ' שבת [עד כמה שידוע לי]. האם מישהו יודע אם יש ביאור של הפרמ"ג על סי' תרסב? וא"כ אם יוכל לשולחו. יש"כ.
  • ביאור מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    K
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 19:01 אולי הכוונה לח"ד קיא' (אלף קפב) מאת: [email protected]
  • ביאור משפט

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 14:21 מקור הביטוי הוא בעירובין צו ע"ב: "אמר רבי זירא לאהבה בריה: פוק תני להו לך אמור לחכמי הישיבה שהקשו על רבי אלעזר מדוע הכשיר במצא חוטין, שיש בידי ברייתא מפורשת כדבריו: המוצא תכלת בשוק - לשונות פסולין. חוטין מופסקין - כשרין. לפי שאין אדם טורח! אמר רבא: וכי משום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא - כיפי תלא ליה? וכי זה ששנה אהבה בן רבי זירא ברייתא זאת, הוא תלה עליה נזמים? כלומר, מה הועיל בשנותו הך ברייתא. והתנן במשנה להיפוך: במה דברים אמורים בחדשות, אבל בישנות פטור, הרי שאמרינן אדם טורח?". אם כן כוונת הלחם שמים היא, ששיטת הרמב"ם דחוקה מאוד. ואע"פ שהתיו"ט סבירא ליה כמותה (סלקא ליה כמותה = הבין והסיק כמותה), וקלסה ושיבחה, מ"מ שיטת הרמב"ם קשה, כפי שיראה המעיין בה. נ"ב בכל שאלה שכזאת, נא לשלוח את *כל *הקטע, על מנת להקל על מתן התשובה.

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים